תקון מדות הנפש ד׳The Improvement of the Moral Qualities 4

א׳מִדַּת הַכַּעַס

ב׳הַשַּׁעַר הָא' מֵהַחֵלֶק ד' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַכַּעַס. הַמִּדָּה הַזֹּאת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה שַׂמְנוּ אוֹתָהּ מִדָּה מִמִּדּוֹת הָאָדָם מִפְּנֵי הִדַּמּוּתָהּ לְמִדּוֹתָיו. וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַתָּה בְּתוֹעֲלוֹתֶיהָ וּבִנְזָקֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹעֲלוֹתֶיהָ אֵינָן נֶחְשָׁבוֹת כְּנֶגֶד נְזָקֶיהָ וְאִם כָּל מִדָּה מְגֻנָּה יֵשׁ לָהּ תּוֹעֶלֶת בִּקְצַת הָעִתִּים כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְכָל מִדָּה מְשֻׁבַּחַת נֶזֶק בִּקְצַת הָעִתִּים. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי הַשְּׁתִיקָה מִדָּה נֶחְמֶדֶת בָּאָדָם, וְכַאֲשֶׁר מִתְנַהֵג בָּהּ בִּשְׁמוֹעַ הַכָּזָב תָּשׁוּב מְגֻנָּה. וְהַכַּעַס מִדָּה מְגֻנָּה, וְכַאֲשֶׁר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהוֹכִיחַ אוֹ לְיַסֵּר אוֹ מִפְּנֵי קִנְאָתוֹ בַּעֲבוּר הָעֲבֵרוֹת תָּשׁוּב מְשֻׁבַּחַת. וְרָאוּי לְיַסֵּר הַמַּשְׂכִּיל הַנִּלְבָּב הַשָּׁלֵם לְהָנִיחַ שְׁתֵּי הַקְצָווֹת וְיִתְנַהֵג בַּמִּדָּה הַבֵּינוֹנִית עַל הַנָּכוֹן. וְגַאלִינוּס אָמַר בְּסֵפֶר מִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ כִּי הַכַּעַס וְהָרֹגֶז הֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת לְעִנְיָן אֶחָד. וְנִרְאֶה עַל פְּנֵי הַכַּעֲסָן כְּאִלּוּ הוּא עָמוּס מִתְחַמֵּם גּוּפוֹ הַרְבֵּה וּמִתְנַדְנֵד לִבּוֹ נִדְנוּד גָּדוֹל וְדוֹפֵק דָּפְקוֹ בְּחָזְקָה וּבִמְהִירוּת. וְאָמַר בּוֹ מִי שֶׁכַּעֲסוֹ בְּמַחֲשָׁבָה יֵרָאֶה עָלָיו הַיִּשּׁוּב וְהֶהָדָר, וּמִי שֶׁכַּעֲסוֹ שֶׁלֹּא בְּמַחֲשָׁבָה יֵרָאֶה עָלָיו הַשְּׁטוּת. וְעוֹד אָמַר: מִי שֶׁכַּעֲסוֹ חָזָק וְרָגְזוֹ אַמִּיץ אֵינוֹ רָחוֹק מִן הַמְשֻׁגָּעִים הַנִּכְפִּים. וּבְסֵפֶר הַקּוֹטִי: אֵין הַכַּעֲסָן נִמְצָא שָׂמֵחַ.

ג׳וְנֹאמַר כִּי שַׂמְנוּ לַנֶּפֶשׁ הַכַּעֲסָנִית ד' מִדּוֹת: הַמְמַהֵר לִכְעֹס וּמְמַהֵר לְרַצּוֹת מִדָּה שָׁוָה. וְיוֹתֵר מַה שֶּׁיִמְצָא עַל הַמִּנְהָג הַזֶּה בַּעַל מֶזֶג מָרָה אֲדֻמָּה. וּמִי שֶׁמְּאַחֵר לִכְעֹס וּמְאַחֵר לְרַצּוֹת גַּם כֵּן עִנְיָן שָׁוֶה. וְזֶה הַמִּנְהָג לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה. וּמִי שֶׁהוּא מְמַהֵר לִכְעֹס וּמְאַחֵר לְרַצּוֹת עִנְיָן מְגֻנֶּה עַד מְאֹד שֶׁהוּא יוֹצֵא מִגֶּדֶר הַמִּדָּה הַשָּׁוָה. אַךְ הַמְאַחֵר לִכְעֹס וּמְמַהֵר לְרַצּוֹת מְשֻׁבָּח הוּא לִמְאֹד. וְהַמַּעֲלָה הַזֹּאת מִמַּעֲלוֹת הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים הַחֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא נִרְאֲתָה בְּמִדּוֹתָם מִדַּת הַכַּעַס.

ד׳אַךְ מִי שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים בְּנַפְשָׁם הַכּוֹעֶסֶת וּמַכְרִיחִים אֶת טִבְעָם לִסְבּוֹל אוֹתָהּ כְּבָר נִזְכְּרוּ לְטוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ט"ז ל"ב) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר. וְאֶרֶךְ אַפַּיִם מִן הַי"ג מִדּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בַּבּוֹרֵא בְּפָרָשַׁת וַיַּעֲבֹר (שְׁמוֹת ל"ד ו). וְאָמְרוּ כַּאֲשֶׁר הַשְּׁחִין מֵחֳלָיֵי הַגּוּף כֵּן הַכַּעַס מֵחֳלָיֵי הַנֶּפֶשׁ. וְאֵין רָאוּי לְאִישׁ מוּסָר שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לִכְעוֹס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי חֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי י"ט י"ט) גְּדָל־חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ וְגוֹ'.

ה׳וּכְבָר הִזְהִיר הֶחָכָם מִן הַכַּעַס בְּאָמְרוֹ (קֹהֶלֶת ז, ט) אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס. וְעוֹד אָמַר (שָׁם) כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְרָאוּי מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן שֶׁיִּקָּרֵא כְּסִיל וְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא שֶׁיִּנָּצֵל הַכַּעֲסָן מִן הַחֵטְא הַגָּדוֹל וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי כ"ט כ"ב) וּבַעַל חֵמָה רַב פֶּשַׁע. וְאַתָּה רוֹאֶה רֹב בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס וּמִתְחַזֵּק כַּעֲסוֹ אֵינוֹ מֵשִׂים עַל לֵב מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּרֹב כַּעֲסוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ט י"א) כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְּסִיל. וּבְהֵפֶךְ זֶה נֶאֱמַר בְּחָכָם (שָׁם) וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה. וּמִמַּה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּהַרְבּוֹת בַּמִּדָּה הַזֹּאת אָמְרוּ (שַׁבָּת ק"ה ע"ב) כָּל הַמְקָרֵעַ בִּגְדוֹ בַּחֲמָתוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד ע"ז. וּלְפִי הַמַּאֲמָר הַזֶּה אֵין רָאוּי לָאָדָם הֶחָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה גְּדַל חֵמָה כְּטֶבַע הַחַיּוֹת וְהַצְּבוֹעִים וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בְּלִי כַּעַס כִּי זֶה מִמִּדּוֹת הַפְּחוּתִים וְדֶרֶךְ הַזְּרִיזוּת שֶׁיִּתְנַהֵג בְּמִדָּה הַבֵּינוֹנִית. וּמִמַּה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְדַעְתּוֹ כִּי גְּמַר שֵׂכֶל הָאָדָם מָשְׁלוֹ בְּכַעֲסוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי י"ט י"א) שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ. וּמִמַּה שֶּׁאָמַר בַּטֵלְמִיּוּס בַּכַּעַס: כְּשֶׁתִּכְעוֹס מְחוֹל כִּי אֵין עָזְבְךָ הַנְּקָמָה חֲלוּשָׁה.

ו׳מִדַּת הָרָצוֹן

ז׳הַשַּׁעַר הַב' מִן הַחֵלֶק הַד' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָרָצוֹן זֹאת הַמִּדָּה מִן הַמִּדּוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּה נִמְצֵאת בְּרֹב הָעִנְיָנִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶפֶשׁ נְדִיבָה וִיקָרָה אֲשֶׁר הִיא מְקַבֶּלֶת הָעִנְיָנִים כְּפִי שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ וְאֵינֶנָּה מְצַפָּה אֶל הַגְּדוֹלוֹת. וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת הִסְתַפְּקוּת הָאָדָם בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּחֶלְקוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ מַעֲלַת הַמִּדָּה הַזֹּאת וּגְדֻלָּתָהּ וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְזָכְרָהּ וּלְשַׁבְּחָהּ לְךָ בַּשַּׁעַר הַב' מִן הַחֵלֶק הָא' בְּמִדַּת הַשִּׁפְלוּת. וּכְשֶׁהָאָדָם הַצַּדִּיק רוֹצֶה בִּבְנֵי אָדָם וּבְנֵי אָדָם רוֹצִים אוֹתוֹ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַמָּקוֹם רוֹצֵהוּ, וְעוֹד שֶׁשּׂוֹנְאָיו מַשְׁלִימִים עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ט"ז ז) בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵרְצוֹת אֲבִימֶלֶךְ בְּאַבְרָהָם וּמֵהַשְׁלִימוֹ עִמּוֹ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְר' חִיָּא זַ"ל וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לְזֶה.

ח׳וּמַעֲלַת הָרָצוֹן וְיִתְרוֹנוֹ שֶׁיַּחֲסֵהוּ אֶל הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵם מוֹצָא הַטּוֹב וּמְקוֹר הַחֶסֶד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ט"ז ט"ו) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. וְזֶה בָּאָדָם כְּמוֹ שֶׁרָצָה פַּרְעֹה בְּיוֹסֵף עַד שֶׁהֶעֱלָהוּ אֶל מַעֲלַת הַמַּלְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁרָצָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּמָרְדְּכַי, וּכְבָר רָאִיתָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלָיו. וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְדוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בּוֹ (יְשַׁעְיָה מ"ח י"ז) אֲנִי יְיָ אֱלֹקֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ תֵּלֵךְ. וְאָמַר הֶחָכָם: כָּל רוֹצֶה עָשִׁיר וְכָל מַסְכִּית שָׁלֵו וְכָל מֵמֵר מִשְׁתּוֹמֵם. וְהָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּעִנְיָנוֹ לִרְצוֹנוֹ רוֹאֶה וְרוֹצֶה בּוֹ עַל כָּרְחוֹ.

ט׳מִן הַמִּדָּה הַזֹּאת מִסְתַּעֲפִים הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה וְהֵמָּה מִמִּדּוֹת הַבּוֹרֵא. וְאָמְרוּ שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד קָצַף עַל עֲדַת אֲנָשִׁים וְצִוָּה לְהָרְגָם. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: אִם אֲנַחְנוּ הֵרַעְנוּ לַחֲטֹא הֲלֹא תֵּטִיב אַתָּה שְׂאֵת וּמָחַל לָהֶם וְלֹא הֲרָגָם.

י׳מִדַּת הַקִּנְאָה

י״אהַשַּׁעַר הַג' מִן הַחֵלֶק הַד' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַקִּנְאָה. הַמִּדָּה הַזֹּאת הִיא כְּסָעִיף מִן הַכַּעַס וְרוֹב נַפְשׁוֹת הַמְדַבְּרִים אֵינָן נִמְלָטוֹת מִמֶּנָּהּ אֲבָל הִיא בְּכֻלָּן. כִּי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל בְּנֵי אָדָם הֵם נִמְשָׁכִים אִישׁ אַחַר רֵעֵהוּ וְרָצָה לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶחָד קוֹנֶה מִן הַקִּנְיָנִים הָעוֹלָמִיִּים וּמִן הַמַּתָּכוֹת וְהַצְּמָחִים אוֹ מִשְּׁאַר הַקִּנְיָנִים הוּא מִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּקְנֶה גַּם הוּא כָּמוֹהוּ. וְהָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּלְעֲדֵיהֶם אוֹ שֶׁיַּעֲמִיד דְּבָרִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְיִקְנֶה עִנְיָנִים אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם וְלֹא יַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג בַּקִּנְיָנִים הָהֵם. וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר רָמַז אֵלָיו הֶחָכָם שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּאָמְרוֹ (קֹהֶלֶת ד, ד) וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל (הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי הוּא) [עָמָל וְאֶת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא] קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

י״בוּמִי שֶׁהַמִּדָּה הַזֹּאת עָלָיו, טִבְעוֹ הוּא מְגֻנֶּה כִּי הִיא מְבִיאָתוֹ לִהְיוֹת חַמְדָן. וְאֵין הַנָּדִיב חַמְדָן. וּכְבָר נִמְלְאוּ הַסְּפָרִים מִגְּנוּת הַחוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ נֶעֱלָם מֵאַנְשֵׁי לֵבָב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עָלָיו מִן הַגְּנוּת וְרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵעָלָיו. וְשֶׁמָּא יַגִּיעַ עִנְיַן הַחוֹמֵד שֶׁיִּגְזוֹל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִיכָה ב. ב) וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ. וְהַחֶמְדָּה מִדָּה מְגֻנָּה רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל שֶׁיַּרְחִיק נַפְשׁוֹ מִמֶּנָּהּ בְּכָל יְכָלְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּהּ מְבִיאָה שׁוּם תּוֹעֶלֶת, אַךְ רוּבֵּי מַכְאוֹבוֹת וִיגִיעַת הַנֶּפֶשׁ בְּתַאֲווֹת וְשִׂנְאַת בְּנֵי אָדָם תָּמִיד וּמִעוּט הַמְּנוּחָה וְטִרְדַּת הַמַּחְשָׁבָה וְעוֹנֶשׁ הַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁהִזְהִיר מִמֶּנּוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְאֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל שֶׁיְקַנֵּא בַּחַטָּאִים מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם מִשְׁתַּדְּלִים לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּאֲווֹת וּלְהַשִּׂיג אֶל הַהֲנָאוֹת. אַךְ תִּהְיֶה כָּל קִנְאָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי כ"ג י"ז) אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם. וְאָמַר (תְּהִלִים ל"ז א) עוֹד אַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה.

י״גאַךְ הַקִּנְאָה הַמְשֻׁבַּחַת בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מִפִּינְחָס שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בַּמִּדְבָּר כ"ה י"א) בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי, וּמַה שֶּׁהָיָה גְּמוּלוֹ עַל כָּךְ מִן הָאַחֲרִית הַטּוֹבָה, כמ"ש (שָׁם כ"ה ב) הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.

י״דוּמַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמְקַנֵּא וְהַחַמְדָן, אָמְרוּ תִּרְאֶה הַחַמְדָן אַהֲבָתוֹ רַבָּה כְּשֶׁהוּא פּוֹגֵעַ אוֹתְךָ וְתִרְבֶּה שִׂנְאָתוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתְךָ, וּשְׁמוֹ אוֹהֵב וְעִנְיָנוֹ שׂוֹנֵא. וְאָמַר כְּאִלּוּ לֹא נִבְרָא הַחוֹמֵד אֶלָּא לִכְעוֹס. וְאָמַר: דַּי לַחוֹמֵד שֶׁהוּא דּוֹאֵג בְּעֵת שִׂמְחָתְךָ. וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיַּעֲלֶה אֶל הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיְקַנֵּא בּוֹ עָלֶיהָ אִם יַעַזְרוּהוּ מִלְמַעְלָה וְזֹאת תִּהְיֶה תִּפְאַרְתּוֹ.

ט״ומִדַּת הַחֲרִיצוּת

ט״זהַשַּׁעַר הַד' מִן הַחֵלֶק הַד' נְדַבֵּר בּוֹ עַל עִנְיַן מִדַּת הַחֲרִיצוּת. צָרִיךְ לְקַדֵּם בְּדִבְרֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת, מֵאֵיזֶה טֶבַע הִיא בָּאָה. וְאוֹמַר כִּי הִיא מִטֶּבַע הַמָּרָה הָאֲדֻמָּה. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת תֵּרָאֶה יוֹתֵר כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ פְּנוּיָה מִן הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת אֵין מְבַלְבֵּל אוֹתָהּ שׁוּם דְּאָגָה. וְיוֹתֵר מַה שֶּׁתִּהְיֶה בַּנְּפָשׁוֹת הַזַּכּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת. וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ וּבְכָל מַה שֶּׁמִּתְעַסֵּק מִמְּלָאכוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּחֲשָׁבָה. הֲלֹא תִרְאֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהּ (מִשְׁלֵי י"ב כ"ח) וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ. רָצָה לוֹמַר כִּי הַיָּקָר שֶׁבְּהוֹן הָאָדָם הַחֲרִיצוּת שֶׁהוּא הַמְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה חָרוּץ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת: בְּעוֹלָם הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד בְּבַקָּשַׁת הַחָכְמוֹת עִם הָעֲבוֹדָה וְהָאֱמוּנָה וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ אֶל עוֹלַם הַשֵּׂכֶל.

י״זוּבְהֵפֶךְ הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא הָעַצְלָה מֵהִתְעַסֵּק בָּעִנְיָנִים וּמֵהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלַת הַנְּפָשׁוֹת אָמַר הֶחָכָם: הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָּה (מִשְׁלֵי כ"ד י). וְעוֹד אָמַר (שָׁם י"ב כ"ז) לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁזְּכַרְנוּהוּ בְּעִנְיָן הֲפַכְפָּךְ בְּמִדַּת הַשִּׂנְאָה. וּמִי שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים וְיִתְנַהֵג בְּעִנְיָנָיו בַּחֲרִיצוּת וּבִזְרִיזוּת יִצְלַח בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שָׁם י"ב כ) יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בָּעִנְיָן הַזֶּה: כְּשֶׁתִּהְיֶינָה הַנְּפָשׁוֹת יְקָרוֹת יִיגְעוּ הַגּוּפוֹת בְּהַשָּׂגַת חֶפְצָם, וְזֶה דָּבָר נָאֶה. וּכְבָר הִזְהִיר שְׁלֹמֹה עָ"ה עַל הַחֲרִיצוּת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם וּבְעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם י"ט ט"ו) עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה. וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה נִרְאֶה וְהוּא מוֹפְתִי כִּי עַל כָּל פָּנִים מַפֶּלֶת הָעַצְלָה תַּרְדֵּמָה. כִּי הָאֵד, אֲשֶׁר הוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּנִקְבֵי הַגּוּף בִּתְנוּעַת הַמְּהִירוּת, כְּשֶׁתָּנוּחַ וְאֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ, יַעֲלֶה אֶל הַמּוֹחַ וּמֵבִיא לִידֵי נוּמָה תְּדִירָה. וּמְסַפֵּר הַקּוֹטִי בַּחֲרִיצוּת: מִי שֶׁיַּשְׂבִּיעַ אַדְמָתוֹ בַּעֲבוֹדָה מַשְׂבִּיעָתוֹ לָחֶם.

י״חוְדֶרֶךְ הַמּוּסָר בַּמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יַרְאֶנָּה הָאָדָם בְּתַאֲווֹתָיו וְלֹא יִהְיֶה קַל בְּדַעְתּוֹ כִּי הַקַּלּוּת מְגֻנָּה מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּהּ מִמִּדּוֹת הַדַּעְתָּנִין וְאֵין הַחֲסִידִים מִתְנַהֲגִים בָּהּ. אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג בַּחֲרִיצוּת בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וְהַיִּרְאָה. וְהָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה עַל הַצְלָחַת הָאָדָם — חֲרִיצוּת בְּמַה שֶּׁהוּא מִתְעַסֵּק מִמַּעֲשָׂיו, וּמִן הָאוֹתוֹת הַגְּדוֹלוֹת עַל רוֹעַ מַזָּלוֹ עַצְלָתוֹ בָּהֶם. אַךְ הַחֲרִיצוּת שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶל הַמְּהִירוּת וְהַקַּלּוּת — מְגֻנָּה, וְצָרִיךְ הַמַּשְׂכִּיל לְהִזָּהֵר מִמֶּנָּהּ, כִּי תַּכְלִית הָרָעָה בַּמְּהִירוּת. וּמִי שֶׁמְּמַהֵר מִתְחָרֵט, וּמִי שֶׁהוּא רוֹכֵב הַמְּהִירוּת אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל. וְאֵין צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר בְּעִנְיָנָיו כִּי לֹא יִתָּכֵן עִם הַמְּהִירוּת מַעֲשֵׂה מְתֻקָּן. וּבְמָתוּן יְתֻקְּנוּ הָעִנְיָנִים וְיִזְדַּמְּנוּ הַבַּקָּשׁוֹת. אֲבָל מִדַּת הַחֲרִיצוּת טוֹבָה כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּכֹחַ הַנֶּפֶשׁ וְלֹא תֵּרָאֶה בְּפֹעַל מְהֵרָה כִּי אָז תִּהְיֶה רְאוּיָה שֶׁתִּקָּרֵא מְהִירוּת.