תקון מדות הנפש ה׳:א׳The Improvement of the Moral Qualities 5:1
א׳מִדַּת הַנְּדִיבוּת
1
ב׳הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הַה' נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַנְּדִיבוּת. הַמִּדָּה הַזֹּאת כְּשֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ עַל הַדֶּרֶךְ הַשָּׁוָה הַנְּכוֹנָה שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ בָּהּ אֶל הַפִּזּוּר וְהַהֶפְקֵר הִיא מְשֻׁבַּחַת לִמְאֹד. וְצָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיַּגְבִּיר הַמִּדָּה הַזֹּאת עַל אֲשֶׁר כְּנֶגְדָּהּ רָצָה לוֹמַר מִדַּת הַקַּמְצָנוּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַגְּדוֹלִים בִּבְנֵי אָדָם הַמְפֻרְסָמִים בַּחֲשִׁיבוּת רוֹאִים שֶׁמִּדַּת הַקַּמְצָנוּת מְשֻׁבַּחַת.
2
ג׳וַהֲלֹא תִּרְאֶה, הַמָּקוֹם יַצְלִיחֲךָ, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שִׁבַּח הֶחָכָם אֶת הַנָּדִיב: בְּמָקוֹם אֶחָד אָמַר כִּי הַנָּדִיב תַּגִּיעֵהוּ נְדִיבוּת אֶל מַעֲלוֹת רַבּוֹת מִן הַגְּדֻלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַבָּא, כמ"ש (מִשְׁלֵי י"ח ט"ז) מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְּדוֹלִים יַנְחֶנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִפְּנֵי קִרְבָתוֹ אֶל הַמְּלָכִים בַּעֲבוּר שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם מְנָחוֹת. כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מִכְּבוֹד בֶּן הֲדַד לְאָסָא, וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר לְאָחָז מִפְּנֵי שֶׁשָּׁלְחוּ אֲלֵיהֶם מְנָחוֹת (מְלָכִים ב, ט"ז).
3
ד׳וּבָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מִן הַגְּמוּל הַטּוֹב וְהַנֹּעַם מִפְּנֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶל אֱלֹקָיו בְּמָמוֹנוֹ בַּמַּעֲשֵׂר וּבַצְּדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נ"ג י"ב) [לָכֵן] אַחֲלֵק לוֹ בָּרַבִּים. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָ"ה הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד נוֹדַע בָּהֶם וְנִתְיַחֲסוּ אֵלָיו וּכְבָר נִזְכְּרוּ לוֹ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בְכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְכֵן הוּא עִנְיַן פֵּרוּשׁ נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם (תְּהִלִּים מ"ז י). וְזֹאת הַמִּדָּה מְשֻׁבַּחַת מִפְּנֵי שֶׁמְּחַיֶּבֶת לִנְהוֹג בָּהּ כָּבוֹד כמ"ש (מִשְׁלֵי ט. ו) רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב, וְגוֹמֵר.
4
ה׳וּבָהּ יִהְיֶה הָאָדָם רָאוּי לְשֶׁבַח בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אַךְ הָעִנְיָן הַמְּגֻנֶּה שֶׁבְּמִדָּה הַזֹּאת הוּא שֶׁיַּפְקִיר אָדָם אֶת מָמוֹנוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ אֵלָיו, וּמִתְנַהֵג בּוֹ מִנְהָג שֶׁאֵינוֹ טוֹב כְּמִי שֶׁמְּפַזֵּר בְּעִנְיְנֵי הַתַּאֲווֹת וּמִתְמַכֵּר בְּהַשָּׂגַת הַהֲנָאוֹת. וְזֶהוּ הַהֶפְקֵר וְאֵינוֹ מִמַּעֲלוֹת הַמַּשְׂכִּילִים וְלֹא מִגְּדֻלָּתָם.
5
ו׳וּמַה שֶּׁצָּרִיךְ הַמַּשְׂכִּיל לְדַעְתּוֹ כִּי הַמַּתָּן בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ מַטְמוֹן צָפוּן אֵינֶנּוּ אוֹבֵד עִם אֲרִיכוּת הַזְּמַן אַךְ הוּא עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת שְׁלֹמֹה ע"ה בְּאָמְרוֹ (קֹהֶלֶת י"א א) שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנַי הַמָּיִם כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ. וּפְשַׁט הַפָּסוּק מְצַוֶּה עַל הַנְּדִיבוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְנַדֵּב וְעוֹשֶׂה חֶסֶד, כִּי מִי שֶׁיִּזְרַע הַחֶסֶד יִקְצֹר תְּבוּאָתוֹ. וּמִי שֶׁנּוֹהֵג הַמִּדָּה הַזֹּאת הַחֲשׁוּבָה לֹא יֶחְסַר כֹּל לְעוֹלָם אַךְ הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף כִּפְלֵי כִּפְלַיִם בְּפָנִים רַבִּים, וכמ"ש (מִשְׁלֵי כ"ח כ"ז) נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר. וְאָמַר דָּוִד עָ"ה בְּאַנְשֵׁי הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד (תְּהִלִּים קי"ב ט) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. וּמַה תֹּאמַר עַל מִדָּה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַלְוָאָה אֵצֶל הַבּוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי י"ט ט"ז) מַלְוֵה יְיָ חוֹנֵן דָּל. וְאָמְרוּ עֲשֵׂה חֶסֶד בְּמִי שֶׁרָאוּי לוֹ וּבְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. בְּמִי שֶׁרָאוּי לוֹ יִהְיֶה בִּמְקוֹמוֹ וְאִם בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ תִּהְיֶה אַתָּה רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאָמְרוּ בַּנְּדִיבוּת: מִן הַמִּדּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת לָתֵת לַשּׁוֹאֵל.
6
ז׳וּבְסֵפֶר הַקּוֹטִי, דַּע כִּי הַזְּרִיזוּת לְהִתְיַשֵּׁב בְּכָל הָעִנְיָנִים וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם שֶׁתְּעַיֵּן בּוֹ בְּעֵת שֶׁתִּתֵּן וְתִמְנַע וְעֵת שֶׁתַּעֲשֶׂה וְתֹאמַר כִּי הַמַּתָּנָה אַחַר הַמְּנִיעָה טוֹב מִן הַמְּנִיעָה אַחַר הַמַּתָּנָה וְהַנְּדָבָה וְטוֹב שֶׁתִּתְאַחֵר לַעֲשׂוֹת וּכְשֶׁתָּחֵל תַּעֲשֶׂה מִיָּד מִשֶּׁתִּתְקַדֵּם לַעֲשׂוֹת וּתְאַחֵר לְהַשְׁלִים. וְתֵדַע כִּי יוֹתֵר אַתָּה קָרוֹב לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלֹּא תֹּאמַר מִשֶּׁאַתָּה קָרוֹב לוֹמַר מַה שֶּׁלֹּא תַּעֲשֶׂה עַל כֵּן הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּמַהֵר בִּדְבָרֶיךָ בְּדָבָר שֶׁאַתָּה יָרֵא שֶׁלֹּא תּוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ וְיָפֶה דְּבָרְךָ בֶּאֱמֶת וּמַעֲשֶׂיךָ בְּצֶדֶק.
7