מדרשי פילון י״ז:י״חThe Midrash of Philo 17:18
א׳מדוע אומר אברהם לאלהים: "זה ישמעאל שיחיה183 כך בשבעים. ובמסורה: "לוּ ישמעאל יחיה לפניך". לפניך"?
1
ב׳ראשית, "אלהים, אין אנו מתייאשים ממין משובח יותר. להיפך, אני מאמין בהבטחותיך184 ההבטחה להולדת יצחק שבפסוק: "וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן" (בראשית יז, טז)., אך דַי לי במתנה זו, שתתן חיים ל"זה" שבשלב זה חי עדיין כבנִי, אף על פי שהוא אינו בן לפי טיבו האמיתי, כי נולד מפילגש". שנית, (אברהם) מבקש עכשיו טובה נוספת. אין הוא שואל חיים לבנו, אלא גם חיים "לפני אלהים", כי אין דבר הראוי להיחשב מוּשלם יותר מאשר (לחיות) לפני חוסנוֹ וישועתו של ה', דבר המשתווה לאלמוות. שלישית, הוא מרַמֵז על דרך ההשעָרָה, שקוֹל185 מילולי: הדבר שנשמע. מ. תורת האֵל לא רק יינָתֵן לשומעים186 ישמע־אל., אלא יחדור פנימה, יטביע רישומו ויעַבֵּד את החלק המושל שלהם. ואמנם, אֵלה החיים הראויים לפני האלהים, - להגשים את הדיברוֹת187 לבצע את דבר אלקים, הם החיים האמיתיים לפניו. מ..*שו"ת בראשית ג, נז
___________
___________
2
ג׳לפנינו שלושה פירושים: האחד, שבתיבת "זה" הוא מתכוון שֶדַי לו שזה יחיה, אף על פי שאינו נולד לשרה, אלא שהוא בנה של הגר. השני, שאברהם לא ביקש עבור ישמעאל חיים סתם, אלא שיחיה חיים רוחניים לפי דרכי השם, חיים "לפני האלקים". והשלישי, "ישמעאל יחיה", שהמצוות לא תהיינה רק עניין של שמיעה, אלא של קיום המצוות המעשיות שייהפכו לחלק מן החיים, בחינת "וחי בהם".
3
ד׳הפירוש הראשון, שֶדַי לוֹ שיינתנו חיים לישמעאל, נמצא במפרשים: "לוּ ישמעאל, כלומר די במה שנתת לי והוא יחיה, ר"ל חיים טובים", וכו' (רד"ק). "לוּ ישמעאל יחיה לפניך, אמר אברהם, איני רוצה שיתקיים אלא ישמעאל" (מדרש אגדה). "לוּ ישמעאל וגו', כלומר די היה לי אם ישמעאל יחיה, וכל שכן עכשיו" (בכור שור).
4
ה׳הפירוש השני, שאברהם ביקש מאת ה' שישמעאל ישמור דרכי ה' וילך בם, ובכך יזכה לחיי אלמוות, נמצא גם במדרש הגדול, שמקור מאמרו זה נעלם: "ויאמר אברהם לוּ ישמעאל, מגיד הכתוב, שאף על פי שבישרו המקום ביצחק, היה לבו מתפוגג עליו אם יחיה או לא יחיה, ביקש עליו להחזירו בתשובה ולהחיותו לעולם הבא". וגם בתרגום יב"ע: "ויאמר אברהם קדם ה', הלואי ישמעאל יתקים ויפלח קוּמָך". כעין זה ברש"י: "יחיה לפניך, יחיה ביראתך, כמו התהלך לפני (בראשית יז, א), פלח קדמי" (וכן תירגמו האונקלוס והיב"ע את "התהלך לפני").
5
ו׳גם במקום אחר בכתביו, דן פילון באריכות בפירוש הזה, ובדרך זו מוסיף לדרוש על פסוקים אחרים שבתורה: "כשהוא (אברהם) מתפלל עבור ישמעאל שיחיה, אין הוא מתכוון לחיי גופו, אלא שדבַר ה' יפעמוֹ לנֶצח וישלהבו. וכפי שכבר הזכרנו, הוא מתפלל מחד, שהשמיעה לדברים ולימוד הלקָחים הקדושים יחיו. ומאידך, יעקב המתאַמֵן (מתפלל) לטוּב טִבעי, שכֵּן הוא אומר188 אמנם, משה בירך כך את השבט. ועל יעקב המתאַמֵן ראה להלן.: "יחי ראובן ואל ימות" (דברים לג, ו). האם הוא מתפלל לאלמוות ולנצחיות189 מילולי: בלתי נפסד. מ., ענין בלתי אפשרי באדם? ודאי לא! יש אם כן לומר, מהו הדבר אותו הוא רוצה להציג?... שחיי המוסריות הם החיים לאמיתם... (חיי אמת), מתוקנים לאֵלה שזכו להימלט מתלאות המוצאות את האנושות, ולחיות לפני אלהים לבדו" (על שינוי השמות, רט-רי; ריג).
6
ז׳דומה לפירושו של פילון ל"יחי ראובן ואל ימת", נמצא בחז"ל: "יחי ראובן ואל ימת, והלא מת הוא?! אלא "ואל ימת", - לעולם הבא" (מדרש הגדול דברים, שם). "יחי ראובן ואל ימת, יחי ראובן בעולם הזה ואל ימות לעולם הבא" (סנהדרין צב, ב). פילון וחז"ל דרשו כאן, שהתפילה "יחי ראובן" וכו' כוונתה לחיים רוחניים, ולחיי העולם הבא.
7
ח׳פירוש כעין זה מציג פילון גם בנוגע ליוסף: "(יעקב) המתאַמֵן ביותר ואמיץ הלב, התפלא מאד, שאדם אשר צָף באמצע נהר החיים, לא נסחף מעולם בַּשֶטֶף, ובכוחו היה להתייצב בפני גלי ההון הרב, ולעמוד בפרץ חסר־גבול של תענוגים ולא להיגרר לסערה של תהילת שוא190 על חרדתו של יעקב, שמא נסחף יוסף בזרם ההון והכבוד במצרים, ראה דבריו ב"על חיי יוסף", רנד, רנח. וכשהעלה משה את עצמות יוסף, נאמר במכילתא (פתיחתא לפרשת בשלח) על קפדנותו של יוסף בשמירת המצוות במצרים ועשרת הדברות: "המונח בארון זה (=יוסף), קיים מה שכתוב בארון זה (=הלוחות)".. וכך לא יעקב מדַבֵּר אל יוסף, אלא רוח הקודש (מדברת) לכל אדם הבריא בגופו והשרוי בשפע עושר ואיננו נכנע לפניו כלל, (שנאמר) "כי אתה עודך חי" (בראשית מו, ל). פתגם מופלא הוא זה" (על שינוי השמות, ריד-רטו).
8
ט׳שמחתו הגדולה של יעקב היתה, שיוסף עדיין עומד בצדקתו, והוא עמד בנסיון ולא התיהר בעשרו וכבודו במצרים. וכך דרשו חז"ל על "רב עוד יוסף בני חי" (בראשית מה, כח): "רב כֹחו של יוסף בני, שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקו" (ב"ר צד, ג). הצד השווה שבפילון ובחז"ל הוא, שחיי יוסף מתוארים על ידם כחיים המצורפים על־ידי עמידתו בנסיונות החיים הגשמיים, אלא שפילון מתאר אותם כמצוֹרפים מנסיונות גדולתו ועושרו במצרים, וחז"ל כמצורפים מנסיונות הצרות שעברו עליו ועודנו חי - עודנו עומד בצדקתו.
9
י׳במקום אחר דורש פילון את הפסוק שלפנינו, ובעיקר מדגיש את כפילות הלשון שבו: "ובכן, לאחר ש(אברהם) הכיר את ההבטחה, ואמר בלבבו191 ראה קולסון על אתר, עמ' 7־246 הע' 2. את הדברים מלאי הכבוד ויראת שמים, - אזי איש המעלה הרגיש שתי (רגָשות): את האמונה באלהים ואת חוסר האמונה בנברא192 ראה הפירוש השלישי בבראשית יז, ג שו"ת בראשית ג, מא, וכן יז, יז שו"ת בראשית ג, נה ובביאור.. וטבעי הוא, שביקש ואמר: "זה ישמעאל שיחיה לפניך" (בראשית יז, יח). והוא משתמש כהלכה בכל אחת מהמילים המובאות: "זה" "שיחיה" ו"לפניך". ומכיוון שלא מעט אנשים הוטעו על־ידי אותם ביטויים לעניינים אחרים, יש לעיין בדברַי: ישמעאל פירושו "שמיעה לאלהים". אלא ישנם השומעים לתורות האלהיות לטובתם, ויש (השומעים) לרעתם ול(רעת) האחרים. האם לא התבוננת בבלעם הקוסם? נאמר עליו "שומע אמרי אל ויודע דעת מעליון" (במדבר כד, טז). אלא מה הרוויח משמיעה זו או מידיעה זו, לאחר שבזדונו השתדל לנקר את העין המעולה של הנשמה, אשר רק היא לבדה נתחנכה לראות את האלהים?193 כלומר "ישראל", שפילון כרגיל מפרשו "ישור אל". אכן, לא עלה הדבר בידו הודות לכוחו ועוזו של המושיע. לפיכך, כשטירוף דעתו מפלח בקרבו ומוכֶּה מכות לרוב, הוא גווע בין המוכים (ראה במדבר לא, ח), וזאת מכיוון שבתעתועי קוסמים זייף את הנבואה שלוּחת־האֵל. הצדיק התפלל, איפוא, כיאות ש"זה ישמעאל" רק יהא בריא, (להבדיל) מאלה שאינם שומעים באמונה להוראות המקודשות, ומשה אסר עליהם לחלוטין לבוא בקהל של המושל הכל (ראה דברים כג, א-ב)" (על שינוי השמות, רא-רד).
10