מדרשי פילון ב׳:י״אThe Midrash of Philo 2:11
א׳מדוע לא תיאר (הכתוב) את מקומו90 טופוגרפיה. מ. של הפרת בלבד, אך (אמר): "פישון הסובב את כל ארץ החוילה", ו"גיחון הסובב את כל ארץ כוש", ו"חדקל ההולך כנגד91 וכן בפשיטא: "לוקבל". ובמסורה: "קדמת". אשור"?
1
ב׳חדקל הוא הזעוּף והמשחית שבנהרות, כפי שמעידים הבבלים והאמגושים, אשר הסבירו, שטבעו שונה מעט (מטֶבע) המים. אך נראה, שיש טעמים נוספים להשמָטַת (מקום סיבוב הפרת). אכן הפרת מסביר פנים, מחַיֶה ומרבה, ולכן חכמי העברים והאשורים קראוהו "מרבֶּה ומאֲדִיר". לפיכך הוא ידוע לא בהקשֵֹר אחר, כשלושת (הנהרות האחרים), אלא מעצם (תכונתו הוא)92 במקום אחר מציין פילון את מובנם של החדקל והפרת: "הרשע מכיון שהוא אכזרי, נמשל לחדקל, בעוד מידה טובה שעל ידה מושגת השמחה שמה "נעימות", דומה בשם לנהר הקרוי פרת" (להלן בראשית כב, ח. שו"ת בראשית ד, רמג). "פרת (סמל) לקנייני הנפש, מהם מתהווה שמחה נכונה ואמיתית, שמקורה בחכמה ובכל מידה טובה" (להלן בראשית טו, יח. שו"ת בראשית ג, טז).. ולי נראה, שהענין סמלי ובדרך ההשאָלָה, היות והפיקחות היא מידה שבהגיון, אשר בו קיים גם רע93 ראה לעיל בראשית ב, ט שו"ת בראשית א, יא.; ואומץ הלב (יש בו משום) רגזנות, כשם שבמתינות יש משום תאווה - וכעס ותאווה הם בהמיים94 ראה בשו"ת הקודמת., - (הכתוב) מציין איפוא את שלושת הנהרות על המחוזות בהם הם עוברים. אך לא כן (בנוגע) לפרת, כי הוא סמל לצדק, הרי לא רק איזה חלק מסויים נוׁעַד לנשמה, אלא, כל כולו נרכש והופך שותף בעצה אחת עם שלושת חלקי הנשמה ואותו המספר של מידות טובות.*שו"ת בראשית א, יג
___________
___________
2
ג׳מסורת זו של חכמי ישראל, שפרת פירושו "מרבה ומאדיר", היא בוודאי זו שבפי רבי מאיר: "ולמה נקרא שמו פרת? שמימיו פרים ורבים" (בבורות נה, ב). "מאי פרת? שמימיו פרין ורבין" (ברכות נט, ב). ובספרי דברים פיסקא ו: "נהר פרת, שמפריד והולך עד שכלה מגריפה לגרפו. ד"א נהר פרת, שפורה ורב עד שעוברים אותו בספינות. והרי כל הנהרות אומרים לפרת, מפני מה אין אתה משמיע קולך כדרך שקולנו הולך מרחוק? אמר להם, מעשי מוכיחים עלי. אדם זורע בי זריעה עולה לשלשה ימים, נוטע בי נטיעה עולה לשלשים יום, הרי הכתוב משבחני (דברים א, ז) עד הנהר הגדול נהר פרת". וכן בב"ר טז, א (הוצאת תיאודור עמ' 145, ועיי"ש במנחת יהודה). ויוסיפוס ב"קדמוניות היהודים" א א, ג אומר, שהפרת פירושו "פיזור" או "פרח". והשאלה גם באברבנאל שאלה י: "אמנם, בנהר הרביעי לא זכר הארץ שיסבוב ולא הדברים שימצאו, אבל אמר בלבד והנהר הרביעי הוא פרת".
3
ד׳לפי פילון (בשו"ת יב), מסמלים ארבעת הנהרות ארבע מידות מוסריות. פישון מסמל החכמה, גיחון את המתינות וההסתפקות, החדקל מסמל אומץ הלב ופרת מסמל הצדק. ובמדרש הנעלם: "תנן, בכל טפה וטפה היוצאת מעדן, רוח חכמה יוצא עמו, ועל כן אתגזר במתניתין, אית מיא מגדלן חכימין, ואית מיא מגדלן טפשין. ואינון מיא דמגדלן חכימין אינון מיא הוו מטפין דעדן, דאמר ר' יוסי מיא דביה טפין יתבין (נ"א: יתירין) מכל אינון ארבע נהרי קדמאה, הוא דכתיב שם האחד פישון (בראשית ב, יא), מאי שם האחד פישון? המיוחד מכולם פישון, והוא הנופל בארץ מצרים. ולפיכך היתה חכמת (לישראל) מצרים יותר מכל העולם, ומשנגזרה גזרה שאבדה חכמת מצרים, נטל קב"ה אותם טפין וזרק לון בההוא גנא בההוא נהרא דגנתא דעדן, דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (שם ב, י). וזה היה מוליד ארבעה אחרים, והאחד המיוחד הנולד ממנו - פישון היה. משנטלו אלו הטפות שלא יצאו מהגן, אבדה החכמה ממצרים, ומאותו הרוח שהיה יוצא מעדן המצו' (נ"ל: ימצו) כל נביא ונביא, והיינו דכתיב מתהלך בגן לרוח היום (שם ג, ח), וגנוז זה בג"ע לעתיד לבא. וזה הוא הנהר שראה יחזקאל בנבואתו, וע"כ אמר הכתוב, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים וגו' (ישעיה י, ט), שאותם מים תמיד מגדלים הידיעה בעולם" (מדרש הנעלם, בזֹהר חיי שרה קכה, א-ב).
4
ה׳ממדרש זה אנו למדים ארבעה דברים: א) הנהר היוצא מעדן הוא סמל לחכמה העליונה, שהיא מקור הנבואה; ב) פישון הוא המיוחד מכולם, כלומר, היותר חשוב שבנהרות העדן; ג) פישון זה הוא סמלו של נהר נילוס של מצרים, זאת אומרת של תרבות מצרים95 עי' ברש"י לפסוק יא, המבוסס על מדרש אגדה: "פישון הוא נילוס מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופשו פרשיו". ועי' במפרשים.; ד) באבוד חכמת מצרים, נהפכו מימיו בעזרת הרוח שהיה יוצא מעדן, למקור הנבואה. מדרש זה, שאין דוגמתו במדרשים האחרים, נגזר ממדרשים אלכסנדרוניים. לפי פילון "ונהר יוצא מעדן" רומז לנשמה השכלית שבאדם, או לאדם המחוּנָן בכל מכשירי ההכרה החושניים והרוחניים96 עיין "על המנוסה והפגישה", קפא-קפג.. ופישון, סמל החכמה, ראש וראשון לנהרות שהם "ארבעה ראשים"97 עיין בשו"ת הקודמת; "דרשות אלגוריות" א, סו., כיאות לסמל החכמה:
5
ו׳"כי דבר אלהים ראשית ומקור לכל מפעל נשגב. המחוקק מבהיר זאת, באמרו: "ונהר יוצא מעדם להשקות את גן העדן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" (בראשית ב, י). כי ישנן ארבע מידות ראשוניות: פיקחות, אומץ־לב, מתינות וצדק. וכל אחת מאֵלה מושלת ומַלכָּה, והרוכש אותן (נעשה) מיד שליט ומלך, גם אם אינו משופע בנכסים. כי "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" אינו מורה על פרידתם, אלא על ממשלתן וסמכותן של המדות הטובות. ואלה מצידן צומחות משורש אחד - "הדיבֵּר" האלוהי. ועניין זה נמשל לנהר, עם זרם תמידי ותנועה נצחית של לקָחים ותורות, בהם הוא מזין נשמות אוהבות־אֵל ומגַדלן" (על צאצאי קין וגלותו, קכח-קכט).
6
ז׳ההבדל בין פילון וחז"ל בנושא זה הוא, שחז"ל השתמשו באלגוריה על ארבע הנהרות, כנסת ישראל, ארבע מלכיות וארבע גלויות, ופילון מעביר את האלגוריה לכוחות הרוחניים שבאדם.
7
ח׳ושוב מתבלטת סמליות מעין זו בפילון: "המעלה הראשונית נובעת מן "העֵדם" - חכמת האלהים, היא נהנית, מאושרת ומתענגת כשהיא עוֹטָה הוד ומתפארת רק באביה - האלהים" (דרשות אלגוריות א, סג-סד). "ועל־ידי אלו (ארבעת הנהרות) הוא רוצה לתאר מעלות מסויימות" (שם, סג), "הסוג האחד של ארבעת המעלות הוא הפיקחות המכונה פישון... והוא הולך וסובב את כל ארץ החוילה" (שם, סו), "ושֵם הנהר השני גיחון, והוא סובב את כל ארץ כוש, כסמל נהר זה הוא אומץ הלב" (שם, סח), "והנהר השלישי הוא חידקל, והוא ההולך כנגד אשור, ומתינות היא המעלה השלישית" (שם, סט), והנהר הרביעי הוא פרת... כסמל הוא המעלה הרביעית - הצֶדק" (שם, עב).
8