מדרשי פילון ב׳:כ״בThe Midrash of Philo 2:22

א׳מדוע קורא (הכתוב) לדמות האשה בניין?

ב׳אחדוּת הזיווג בין איש ואשה במלואו נמשל ל"בית". וכל מי שהוא ערירי ללא־אשה הוא בלתי־שָלֵם וחסר־בית לאמיתו. כי הגבר מסור לעסקי ציבור, ואילו האשה לענייני ביתה, מחסור בה (באשה) הוא חורבן מוחלט, ואילו מציאותה וקירבתה (לבית) מתגלה כהנהלת משק־בית¹⁴⁵ אקונומיה. מ..^*שו"ת בראשית א, כו
___________

ג׳כמדרשו של פילון, כן בחז"ל משמש "בית" כסמל קבוע לאשה, כגון: "וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז, יז), ביתו זו אשתו" (משנה יומא א, א). "אמר ר' יוסי, מעולם לא קראתי לאשתי אשתי וכו', אלא לאשתי ביתי" (שבת קיח, ב). ועל הפסוק: "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים מה, יד), דרש ר' יוסי: "כשהאשה מצנעת עצמה בתוך הבית, ראויה להנשא לכהן גדול" וכו' (תנחומא וישלח, ו. ועי' ת"ב, יב).

ד׳מדוע לא נוצרה גם האשה מהאדמה, כמו האדם ושאר החיות, אלא מצלע האדם?

ה׳ראשית, כי האשה אינה שווה לאיש בכבודה. שנית, כי היא אינה שווה לו בגילה, אלא צעירה יותר, לפיכך יש לגַנות את הנושאים נשים זקנות, כמפירים את חוק הטבע. שלישית, כוונתו שעל הבעל לטַפֵּל באשתו כבחֵלק הנחוץ ביותר כגופו, ואילו על האשה, מצידה, לשַמשו כחֵלק שָלֵם¹⁴⁶ ולא רק חֵלק ממנו. מבחינה פילוסופית משתית פילון דעתו זו על העובדה, שהאשה נוצרה כחלקו של האיש ולא האיש כחלקה של האשה.. רביעית, (הכתוב) מייעץ ברמיזה, שהאיש יטַפֵּל באשתו כמו בבת, והאשה תכַבֵּד את האיש כאָב, וכך יָאֶה, כי האשה משַנָה את מגוריה ממשפחתה אל בעלה. לפיכך נכון והגון, שזה (הבעל) אשר קיבל, ישיב בתמורה טובה¹⁴⁷ אהבה וכבוד. ראה להלן בראשית הע' 158. מ. לנותן, וזו (האשה) אשר השתנתה¹⁴⁸ פי' ששינתה את מקום מגוריה מבית הוריה אל בית בעלה., תתן לאיש אשר הָפַך לבעלה, את (אותו) הכבוד שחלקה להוריה, כי האיש (מקבל) את האשה כפקדון מהוריה, ואילו האשה (מקבלת) את האיש על־פי חוק.^*שו"ת בראשית א, כז
___________

ו׳גם השאלה וגם התשובה אינן במפורש במדרשי חז"ל, אבל להן עד והד. באלפא ביתא דבן סירא נמצא, שהקב"ה ברא אשה בעדו מן האדמה וקראה לילית "מיד התחילו מתגרין זה בזה, אמרה היא איני שוכבת למטה, והוא אומר איני שוכב למטה אלא למעלה, שאת ראויה למטה ואני למעלה, אמרה לו, שנינו שווים, לפי ששנינו מן האדמה" (אוצר המדרשים לאייזנשטיין, עמ' 47, א). נראה, שאגדה זו מכוונת כהסבר לשאלת פילון, מפני מה לא נבראה חוה מן האדמה. ובלשון דברי הריב שבין אדם ולילית, כאילו רק הצד השני של המטבע של תשובת פילון הראשונה, שאינו ראוי שהאיש והאשה יהיו שווים בכבודם.

ז׳כתשובתו השניה של פילון, שהתורה מלמדת אותנו שהאיש צריך לישא אשה צעירה לימים, ומי שנושא אשה אחר עלומיה מפיר חוק הטבע, כלומר מבטל מצוות פריה ורביה, נמצאת בתוספתא: "האיש אינו רשאי שישא עקרה או זקנה, איילונית וקטנה ושאינה ראויה לוולד" (יבמות ח, ד)¹⁴⁹ ע"ע רמב"ם הלכות אישות טו, ז..

ח׳טעמו השלישי של פילון, שהאשה נוצרה מגופו כדי שיטפל ויכבד אותה כגופו, הרי נמצא כעין זה בחז"ל: "ת"ר האוהב אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו וכו', עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך" (יבמות סב, ב. ועי' ברכות כד, א).

ט׳טעמו הרביעי, שהאשה תכבדהו כאב, הוא בהתאם לדעת חז"ל, שחובת האשה לכבד את בעלה היא כחובת הבנים לכבד את אביהם, כדאיתא: "אבא אומר השקני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? אמר ליה, הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך" (קדושין לא, א). ועל האיש שיתייחס אליה כבת, הרי לענין נדרים הבעל הופך למפר נדריה של האשה במקומו של האב¹⁵⁰ ראה במדבר ל, ז-ט, ונדרים ד, ב ורמב"ם נדרים יא, ח..