מדרשי פילון ג׳:כ״אThe Midrash of Philo 3:21
א׳מדוע עשה אלהים כתנות עור לאדם ולאשתו והלבישם?
1
ב׳יש שילגלגו על הכתוב, אלו המעריכים שאין זה ראוי לבורא להתעסק במיני כתנות שכאלה, בשֶל איכותן הגרועה. אך אדם אשר טָעַם חכמה ומוסר, בוודאי יחשיב את המעשה כראוי לאלהים, (וזה) למען לַמֵד חכמה ומוסר ליגעים בהבל, ודואגים אך מעט לסיפוק צרכיהם, המטורפים לכבוד אומלל, ומתמַסרים לתפנוקים ומואסים באהבת החכמה והמוסר. לעומת זאת, הם אוהבים חיי זוהר, וחכמת אוּמנים וכל מואס בטוב. ואומללים אלה אינם יודעים, כי הסתפקות במועט, שאינה זקוקה לכלום, היא קרוב־משפחה ושָכֵן, ואילו הזוהר הוא אויב, שיש לגַרשו ולהושיבו במקום מרוהק. לפיכך, בשיפוט לאמיתו, יש להחשיב את כתנות העור כנכסים יקרים יותר משלל צבעים וארגמן של הבל. זה באשר לפשַט (המקרא). ולפי השֵׂכל, כתונת העור מסמלת עור טִבעי של גופנו. כי כאשר אלהים יָצַר את השֵׂכל ראשון, הוא קרא לו אדם, ולאחריו את החושים אותם קרא חיים239 הכוונה לחוה, הנקראת חיים (ראה בשו"ת הקודמת), ומסמלת את החושניות., ובשלישית הוא בהכרח240 מכיוון שהיה מהתכוונותו של האלהים שיברא את האדם כבריאה ארצית, איך אפשר, אפוא, שיתקיים עלי אדמות בלי גוף? גם יָצַר בנוסף את גופו, ואמר על דרך הסמל, שהוא "כתונת עור". השֵׂכל והחושים חייבים היו להתלבש בְגוּף כבכתונת עור, כדי שמעשה ידיו יהא ראוי תחילה לכוח האלהי. ולמי, אם לא לאלהים, יש את הכוח, ומתאים לעשות את צרכי הגוף האנושי? לפיכך, מיד הכין והלביש (אותם)241 ולא כמנהג החייטים והסוחרים, שאֵלה תופרים את הלבושים ואלה מוכרים ומלבישים אותם. זה משמע מדברי פילון הבאים בסמוך.. כי במלבושי האדם, חֵלק מכינים ואחרים מלבישים, ואילו הכותנות הטִבעיות הללו -הגוף הזה- היה מפעלו (של הבורא), הוא גם המכין, ולאחר שהכין הוא גם המלביש.*שו"ת בראשית א, נג
___________
___________
2
ג׳לפי פשוטו של מקרא, הלבישם הקב"ה דווקא בכתנות העור, שמחירם נמוך, כדי ללמדנו בזה על מדת ההסתפקות במועט בדרכי חיינו. גם בחז"ל דרשו כן: "ר' שמואל בר נחמן, צמר גמלים וצמר ארנבים היו, כתנות עור שבאין מעור. אמר ר' לוי, לימדתך תורה דרך ארץ, לפום חילך אכול וכו' ופרה (ופחות) מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלקים כתנות עור וילבישם" (ב"ר כ, יב).
3
ד׳הפירוש השני, שכתנות עור פירושם עור הגוף ממש, נמצא גם הוא בחז"ל: "דרש ר' יהושע בן חנניא, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מלמד שאין הקב"ה עושה עור לאדם אלא א"כ נוצר" (נדה כה, א ותוספות שם ד"ה שאין). וברד"ק: "והאומר במדרש, כי הכתנות היו עור שקָרַם על בשרם, שלא היה עדיין להם". ועי' ברש"י כאן. ובראב"ע: "יש אומר כי בתחלה היו עצם ובשר, ועתה קָרַם עליהם עור"242 ראה וולפסון, פילון, א, עמ' 77..
4
ה׳הפירוש השלישי הוא, שיצירת האדם נתהוותה בשלשה חלקים: מתחילה יצירת השֵׂכל שהוא האדם, ואחר כך החושים שחווה מסמלת אותם, ואחר כך נוצר הגוף, שהוא מסומל על־ידי כתנות העור. דבר זה תואֵם את השיטה, שכָּל זה היה בשבוע הראשון ליצירה: "כתנות עור וכו', כל הפרשה הזאת היתה ביום ששי בסוף היום קודם שתיכנס השבת" (מדרש הגדול כאן, וראה ספרי דברים, שנה), וכן לפי שיטת ה"יש אומרים" שבגמרא פסחים נד, ב, שבגדוֹ של אדם הראשון היה בין עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, וברש"י שם מביא מפי השמועה, שהם כתנות העור.
5
ו׳וברבינו בחיי, לפי שיטתו שהאיש מסַמל את השכל והאשה את החומר, יש כעין פירוש זה בנוגע לתחיית המתים: "והכתוב הזה ירמוז לזמן תחיית המתים, ויאמר כי באותו זמן עתיד הקב"ה שיעשה לשכל ולנפש בריה חדשה, שיחזיר אליה כתנות עור, כלומר הגופות, אף כאן עתיד הקב"ה להלביש הגופות לשכל ולנפש, ואז יהי בריה חדשה שיחדש הקב"ה את עולמו באותו זמן וכו', ועל זה אמר וילבישם, ולא אמר כתנות עור ללבוש, כי הוא יתברך המלביש אותם, וממעלת המלביש תוכל להבין מעלת הלבוש".
6