מדרשי פילון ג׳:כ׳The Midrash of Philo 3:20
א׳מדוע קורא יציר האדמה לאשתו "חיים"236 כבשבעים: Ζωή, אבל מלבד זה, בע' כבמסורה: "כי היא היתה אם כל חי", וכן גם בפילון בספרו "מי היורש דברי אלקים", נג., ומכריז "אַת אֵם כל חיים"?
1
ב׳ראשית, הוא נתן לאשה שנבראה ראשונה את השם ההולם ביותר של חיים, הואיל והיא נועדה להיות מקור כל הדורות העתידים לבוא אחריהם237 בתרגום אנקלוס: "אימא דכל בני אינשא" (וביב"ע: נשא).. שנית, אולי נקראה "חיים", מפני שעצם יֵשוּתה איננו מן האדמה, אלא מבריה חיה, והיא עוּצבָה כאשה מאחד החלקים שבאדם -מן הצלע- שכֵּן היא היתה הראשונה שנתהוותה מבריה חיה, כשם שממנה נולדו הבריות השכליות הראשונות.*שו"ת בראשית א, נב
___________
___________
2
ג׳דבריו תמוהים, שהרי בפסוק מפורש טעמו של השם חוה: "כי היתה אם כל חי", ואין כל יסוד לשאלת פילון ולתשובתו הראשונה. אולם, גם בחז"ל נדרש השם חוה, למרות שהפסוק עצמו כבר פירשו, וכך דרשו: "ויקרא האדם שם אשתו חוה וגו', ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחיויא (כנחש), ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה. ור' אחא אמר חויא חויך ואת חויא דאדם" (ב"ר כ, יא).
3
ד׳ברם, דרשות חז"ל מכוונות אך ורק לשם חוה, ויסוד דרשתם הוא כנראה בסדר הכתובים, מפני שקריאת השם חוה נמצא אחר עניין הנחש. לעומת זה, דורש פילון את כל עניין קריאת שמה, היינו, גם פסוק כ וגם את הפסוק: "ויאמר238 ואולי מפסוק זה לשונו בשאֵלה: "ומכריז: אַת אֵם כל חיים". האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מכשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת" (בראשית ב, כג). ומכאן פירושיו הוא, המיוסדים על שני הפסוקים גם יחד. ועי' ברש"י כאן "חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא אדם שמות" וכו' (רש"י בראשית ג, כ ובב"ר יח, ו).
4