מדרשי פילון ו׳:י״דThe Midrash of Philo 6:14
א׳מהו המבנֶה של (תיבת) נֹח?
1
ב׳כל אשר יחפוץ לבחון את התיבה הזאת, יגַלֶה באופן מוחשי את מבנֶה הגוף האנושי, כפי שעוד נגַלֶה בפרטי הדברים.*שו"ת בראשית ב, א
___________
___________
2
ג׳למה ציוה (הכתוב): "ותכפר את התיבה מבית ומחוץ בכופר"? הכופר נקרא כך, משום שהזפת שלו מוּצָקה38 מבחינת הלשון העברית, אין שייכות בין הוראת מלת "כופר" לדבר שהוא מוּצָק, אלא שפילון הלך בעקבות טקסט השבעים: καὶ ἀσφαλτώσεις αὐτὴν ἔσωθεν καὶ ἔξωθεν τῇ ἀσφάλτῳ. ולשרשו של ἀσφαλτος שתי הוראות ביוונית: "כופר" ו"חוזק" (ἀσφάλεια). דרושו מתבסס על משחק המלים בשתי הוראות אלה. השווה הערה a של קולסון ב"על בילבול הלשונות", קד: "The word is used here and in § 106 to preserve the obvious play between ἀσφάλεια and ἀσφαλτος., הוא מדַבֵּק מח שנתחבֵר מדבָרים בודדים ונפרדים - קשר שאינו רָפֶה, אינו נפתח, אינו נקרע ואינו ניתק. כי כל מה שנתחבֵּר על־ידי דֶבֶק, אחוז בכוח על־ידו בהתאחדות טבעית. כי גופנו מורכב מחלקים רבים, מאוּחָד מבית ומחוץ, ומשיגרת עצמו הוא מתקיים. המקובל הנעלה בין החלקים היא הנפש, ומשום שהיא באמצע, היא מתפשטת בכל מקום אל כל הנגלה העליון, ומן הנגלה העליון היא שָבָה אל האמצע. ובאופן כזה טבע נפשי אחד יוּקַף על־ידי קשר כפול, ויתאים מתח גבוה ואחדות39 המושגים משמשים בעולם המוסיקה, אך גם במונחים פילוסופיים. כוונתו: ליצור הרמוניה בין "טונים" גבוהים, ואחדות בין מאמץ נפשי ושכלי גדול, לבין שיגרת המציאות. מ.. ומפני הסיבה הנזכרת, הוא כָּפַר איפוא את התיבה בכופר מבית ומחוץ. אכן, אותה (התיבה) שבקודש הקדשים, שהיתה מצופה זהב, היא בדמות העולם השִׂכלי, כמו שחוכַח בחיבור על נושא זה40 עיין "על השכרון", פח-צ. ובתשובת הרמב"ם לבנו: "ובארון גם כן הלוחות, אשר הם השכל האנושי" (אגרות הרמב"ם, לפסיא תרי"ט, דף 38).. כי העולם השִכלי כאילו מובלע בצורות חבלתי־גופניות, שוכן במקום אחד, מתואָם ומאוחד בכל הצורות. אולם, בה במידה שערך הזהב עולה על ערכו של הכופר, בה במידה הארון שבמקדש נעלָה (מן התיבה). לפיכך הורה (הכתוב), כשהוא מסתכל על טיבה המעולֶה41 Χρἡσιμον מתורגם כתועלת, אך גם כמועיל ביותר. מ., שזו (הארון) תהא מרובעת במידתה. כי בנוגע לאחרת (לארון, נתכוון הכתוב להורות) שהיא בלתי־נפסדת, כי טבע בלתי־גופני ושִׂכלי הוא בלתי־נפסד, טהור ונצחי42 ראה שמות כה, י שו"ת שמות ב, נג.. זו (תיבת נה) שָטָה אנה ואנה, אבל האחרת (הארון) מקומה קבוע במקדש, ומה שהוא קבוע מתייחס לטבע האלהי, בעוד שזו (תיבת נח), הפונָה כֹה וכֹה ומשתנית, (מתייהסת) לנברא. תיבה זו של המבול משמשת בדוגמא להשחתה, ולעומתה, זו שבמקדש באה בעקבות חֵלק הטהרה.*שו"ת בראשית ב, ד
___________
___________
3