מדרשי פילון ט׳:י״גThe Midrash of Philo 9:13
א׳מדוע אומר (ה') שהוא נותן את קשתו בענן, כאות שלא יהיה מבול על כל הארץ?
1
ב׳יש סוברים, שקשת משמעו "קשת זאוס"279 קשת זאוס - קשת בענן. מ. כלשון הבריות280 מילולי: שיש המכנים אותה קשת זאוס. מ., שבצורתה היא אות בטוּח לקשת (בענן). ואולם אני אינני סבור כי בדעת ידברו. ראשית, אותה הקשת צריך שיהא לה טבע ויֵישות בפני עצמה, שהרי היא נקראת (קשתו) של האלהים, כי הוא אומר "אני נותן את קשתי", ואם היא של האלהים וניתנה (על ידו), אזי אי אפשר לומר גם שאינה קיימת במציאות. אולם (לאמיתו של דבר), "קשת זאוס" (=הגשם) אין לה טבע נפרד ומוגדר בפני עצמה, אלא היא השתקפויות של קרני שמש בענן לַח, וכל ההשתקפויות אינן בנות־קיימא ואין בהן ממש. וראיה לדבר - הקשת לעולם אינה מופיעה בלילה, אף אם יש ענן. שנית, יש להעיר, שגם ביום, כאשר הענן שרוי בַּצֵּל אין "קשת זאוס" מופיעה תחילה281 קודם להופעת השמש. מ.. אבל צריך לדבַּר בלי־כחש גם על הדברים האחרים ש(בפי) המחוקק: "את קשתי אני נותן בענן". כי הנה כאשר מעוּנָן אין כלל השתקפות של קשת זאוס (=הגשם), ו(הכתוב) אומר כי כאשר (האל) מקַבֵּץ את העננים, (אזי) תיראה הקשת בענן. פעמים רבות (אכן) מתקבץ ענן, האוויר צפוף ומתכסה בצֵל, אך אין הקשת משתקפת בשום מקום. ושמא, באמצעות הקשת מעיד התיאולוג (=משה) על עניין אחר, דהיינו ביחס להסכָּמָה ולפילוג של יושבי הארץ, לא עוד תופעת־ניתוק של הֶרס והתבדלות מוחלטת ואי־התאָמָה, אף לא פילוג שיביא לידי בֶּקַע, אלא כל אחד משני הכוחות יִכּוֹן על־ידי ממדים מוגדרים, אך לא על־ידי פילוג כה גדול, וכן העניינים282 שאר עסקי העולם לא יפלגו ויקרעו בעָצמה נוראה, כשם שהדבר אירע בשעת המבול. אוכר ומרקוס מתעלמים מתוספת קטנה זו, המיחסת לעולם ומרכיביו כאחד. מ.. כי המבול הגדול בא על־ידי בֶקַע וקֶרַע, כאשר יעיד הכתוב עצמו, האומר: "נבקעו מעינות תהום" (בראשית ז, יא). שנית, הקשת אינה כלי מלחמה, אלא כלי־עזר לנשק - לַחֵץ הפּוֹלֵחַ. והרי החֵץ השלוּח על־ ידי הקשת עף הרחק283 הולך ומגיע לחלקים במרחק. מ., ואין רישומו ניכר על הקרובים284 הקרובים אל הקשת., או על העומד אצלו. זהו סימן, כי לעולם לא תישטף עוד כל הארץ במבול285 פירוש זה הוא בהתאם לפשוטו של מקרא שבשו"ת הקודמת., כי לא קיים חץ הפוגע בכל מקום, אלא רק במקום מסויים...*שו"ת בראשית ב, סד
___________
___________
2
ג׳לפנינו מדרש פילוני. ויש להעיר, כי דרכו של פילון בשו"ת, שבפרשו את המקרא הוא לפעמים ממזג את הרמז עם הפשט. וכך לפנינו כאן, ואין הרמזים סותרים את פשוטו של מקרא באופן מוחלט. ועיין ברמב"ן לבראשית ט, יב וכן בפירוש הר"ן ותולדות יצחק ובאברבנאל. וראה גם בפירוש רש"י כאן, שלא פירש ענן כפשוטו, אלא באופן אלגורי: "כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם". ובפירוש אלמושנינו: "מאי שנא הניח הפסוק כפשוטו, לפי שיתחייב שכל פעם ופעם שיהיה ענן שיהיה שָם הקשת, וזה הפך המוחש, לפיכך פירשו בענין אחר".
3