מדרשי פילון ט׳:י״חThe Midrash of Philo 9:18
א׳מדוע, כש(הכתוב) מזכיר את בני הצדיק, שֵם חם ויפת, הוא מסַפּר רק את תולדותיו של האמצעי, (ו)אומר: "חם היה אבי כנען", ואחר כך מוסיף: "אֵלה שלשה בני נח"?
1
ב׳מאחר שדיבר על הארבעה, נח ובניו, הוא אומר ששלשה היו למודי־טֶבַע286 המילה אינה מתועדת במילונים, ומורכבת משתי מילים: "טבע" ρύσις ו"חינוך" או "לימוד" παιδεια. מ., והצאצא (כנען) היה דומה בטִבעו לאביו מולידו, הרי שניהם נחשבים כאחד, ובכך הם ארבעה במספר ושלשה בכוח. ועכשיו מסַפֵּר הכתוב רק בתולדות האמצעי, מפני שלהלן יידונו ענייניו על־ידי הצדיק (נֹח) (פסוק כב-כה). ואף על פי שלאמיתו של דבר היה (חם) אביו (של כנען), לא הוכיח (נֹח) את האב וגם לא חָלַק למוליד מן הגורל שנועד לַבֵּן287 כלומר, שחם לא קיבל חלק מן הקללה שקילל נח את כנען בנו.. שנית, אפשר ש(הכתוב) מודיע זאת מראש, לאֵלה שביכולתם להביט למרחוק בעיני שִׂכלם הַחַד, שלאחר הרבה דורות יקח (ה') את הארץ מהכנעני ויתננה לעם הנבחר ואהוב־האל. ובכן, הכתוב מתכוון להורות, שכנען, היושב ומושל בארץ, נָהַג מנהגי רישעוּת מיוחדים לו לעצמו וכן מִשֶּׂל אביו, עד ששיפלותו והתנכרותו מציגות אותו כנקלֶה משני הצדדים288 כלומר, מכוח עצמו ומכוח אביו.. זהו פשוטו של מקרא. ולפי השֵׂכל, אין (הכתוב) אומר שכנען היה בנו של חם, אלא משתמש באותו ביטוי מיוחד, באמרו: "חם היה אבי כנען", שהרי טבע כזה הוא תמיד אב למחשבה מעין זו. ועל כך מעידות הוראות שמותיהם, כי בתירגומם משפה לשפה289 כלומר, מעברית ליוונית., "חָם" עניינו "חוֹם" או "חַם", ו"כנען" "תַּגָר" או "סרסור"290 ראה גם להלן בראשית ט, כו שו"ת בראשית ב, עז.. ואולם עתה ברור הדבר, שאין (כאן) עניין של קירבת־משפחה, או שהגבר האחד הוא אבי השני או בנו, אלא (שהכתוב) מורֶה כאן בבירור על קירבת מחשבה אל מחשבה, בריחוקו (של כנען) מלהסתופף עם המוסריות.*שו"ת בראשית ב, סה
___________
___________
2
ג׳נראה, שפילון התכוון לדייק, שבפסוק יח נזכרים בני נח במספר ארבעה: שם חם יפת וכנען, אולם הפסוק שלאחריו: "שלשה אלו בני נח", בא להוציא את הרביעי מן הכלל, ולכן נחשבים חם וכנען כאחד, ולמד כן בסמוכין, שהכתוב השני מלמד על הראשון. התשובה הראשונה היא, שהיות ולאחר מכן מעמיד נח את כנען במקום חם, והוא מתקלל במקומו, לכן מציין כאן הכתוב מיד את תולדותיו של חם. וראה להלן בראשית ט, כו שו"ת בראשית ב, עז ובביאור שם, בענין "חם חטא וכנען נתקלל". וברש"י כאן, שואל ומשיב כבפילון: "וחם הוא אבי כנען, למה הוצרך לומר כאן? לפי שהפרשה עסוקה ובאה בשכרותו של נח, שקלקל בה חם ועל ידו נתקלל כנען, ועדיין לא כתב תולדות חם ולא ידענו שכנען בנו, לפיכך הוצרך לומר כאן וחם הוא אבי כנען".
3
ד׳תשובתו השנייה של פילון, נרמזת במגילת תענית: "ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט, כה). כנענים אמרו, ארץ כנען שלנו היא, שכן כתוב בתורה [זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה] ארץ כנען לגבולותיה (במדבר לד, ב). אמר להם גביהא בן פסיסא, וכי יש גזר דין שמקצתו בטל ומקצתו קיים, הרי כתוב בתורה ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, עבד שקנה נכנסים, עבד למי ונכסים למי?" (מגילת תענית פרק ג, ובשינויים בסנהדרין צא, ב וב"ר סא, ז).
4
ה׳רמז שהארץ ניטלה מכנען משום מעשיו הרעים, נמצא במדרש על דברים מכתב־יד הגניזה, ולא עוד אלא שדברי פילון, שרישעת כנען גרמה להישמדו, מופיעים בו כהודעה גלויה, וז"ל המדרש: "שמא תאמר עשה הקב"ה בכנעניים שלא כדין, שמסרן ביד ישראל והורישם ארצם, חס ושלום שעשה בהם שלא כדין, חלילה לאל מרשע ושדי מעול. כנענים עבדים לישראל הן, שנאמר ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, ויאמר ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו (בראשית ט, כה-כו), עבד שקנה נכסים, עבד של מי ונכסים של מי? לכך מסרן ביד ישראל והורישם מארצם, ועוד שהיו רשעים, ובשביל כך נתחייבו כלייה" (גנזי שכטר, חלק א, עמ' קסד).
5
ו׳וכדברי פילון, כן במדרש תדשא: "כי תבואו אל ארץ כנען וכו' (ויקרא יד, לד), למה זָכַר שֵם ארץ כנען על נגעים? אמר להם הקב"ה, הסתכלו בארצכם, מנין היא עיקרה של ארצכם, כנען, אי אתם יודעים שחם חטא וכנען נארר, שנאמר (בראשית ט, כב) וירא חם אבי כנען, ואומר (שם כה) ויאמר ארור כנען. אף אתם כשתחטאו ארצכם תתפס ללקות" (מדרש תדשא, פרק יז). ובאברבנאל (סוף פרק ט): "והנה נח ברוח הקדש ראה כל אשר ראוי להיות על כנען, מהעבדות וההכנעה והגרוש מארצו וכו', וענין זה אצלו, שהוא ראה שהיה עתיד הקב"ה לתת את הארץ לזרעו של שֵם וזרעו של אברהם".
6
ז׳גם פירושו של פילון, ש"חם" הוא לשון "חום", נמצא במדרש הנעלם (כא, ע"ב), הנותן פירוש לשמות בני נח: "ויולד נח שלשה בנים. תני רבי כרוספדאי, אלו ג' הנהגות אשר באדם וכו', והנהגת התאוה והיצר הרע המנהיג והמחמם את הגוף בדבר עבירות, והיא הנקראת חם". ובאברבנאל לנח י, א: "ונקרא חם, אם לפי שחַם לבו בקרבו לרדוף אחר תאוותיו". הפירוש שכנעני הוא "תגר", בהושע יב, ח פירש התרגום את הפסוק "כנען בידו מאזני מרמה" - "לא תהוון כתגרין", וברש"י: סוחרים. וכן באיוב מ, ל; זכריה יד, כא. ובישעיה כג, ח - "אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ", ופירש רד"ק כנענֶיה פירש סוחריה. וכן ברש"י למשלי לא, כד.
7
ח׳וכעין מדרשו של פילון בחלק האלגורי, נמצא בזֹהר: "וחם הוא אבי כנען, זוהמא דדהבא תחות קסטיפין אתערותא דרוחא מסאבא וכו', דכתיב וחם הוא אבי כנען וכו', ולא כתיב בכללא דא "ושֵם הוא אבי כך" וכו', אלא מיד קפץ ואמר וחם הוא אבי כנען, ודאי" (זֹהר בראשית, עג ע"א).
8