מלחמת היהודים ה׳:ד׳The War of the Jews 5:4

א׳תבנית ירושלים.

א. והעיר ירושלים היתה מֻקפה בשלש חומות בצורות מכל עבריה, מלבד המקומות אשר סוככו עליהם נקרות עמֻקות, אשר לא תעבור בהן רגל איש, כי שם נמצאה רק מצודה אחת. העיר נוסדה על שתי גבעות צופות^א)אשר פני האחת מוסבּים מול פני רעותה. ועמק מפריד ביניהן בתוֶך, והעמק הזה חסם בעד הבתים הצפופים משתי הגבעות האלה. האחת, אשר נמצאה עליה העיר העליונה, היא גבוהה הרבה מאחותה וגם ישרה ממנה בארכה. על חסנה נקראה הגבעה הזאת בשם ״מצודת דוד המלך״, הוא אבי שלמה, בונה בית־המקדש הראשון, ובימינו נקראה בשם השוק העליון. הגבעה השניה היא הנקראה בשם חקרא (אקרא), אשר עמדה עליה העיר התחתונה והיא עקומה משתי רוחותיה^ב)כלומר: אינה ישרה, נוטה לצדדים.. ממול הגבעה הזאת נמצאה גבעה שלישית, אשר היתה לכתחלה שפלה מגבעת חקרא ועמק רחב הפריד בין שתיהן. אולם אחרי־כן בימים, אשר מלכו החשמונאים, סתמו את העמק הזה, ברצותם לחַבּר את העיר אל בית־המקדש ועִדרו את ראש חקרא והשפילו את קומתה, למען אשר יתרומם בית־המקדש עליה. והגיא הנקרא בשם עמק עושי הגבינה^ג)ביונית: עמק הטוּרוֹפּוֹיים או טוּרוֹפּוֹיוֹן., אשר אמרנו עליו, כי הוא מפריד בין העיר העליונה ובין הגבעה התחתונה, משתרע עד השִׁלֹח — בשם הזה אנו קוראים למעין מים חיים (מתוקים) חזק. ומחוץ מֻקפות שתי הגבעות, אשר נוסדה עליהן העיר, נְקָרות עמֻקות, ומפני מורדות־הגבעות התלולים מכל הרוחות אין לעלות אל העיר משום עבר.

ב׳ב. והנה משלש החומות האלה האחת היא החומה הישנה, אשר נוסדה על הגבעה המתרוממת מעל לנבכי התהום, וקשה היה להבקיע אליה, כי מלבד משגב המקום היה גם בנינה איתן, מעשה ידי דוד ושלמה, והמלכים המולכים אחריהם החרו החזיקו בעבודה הזאת. ראשית החומה הזאת היתה ברוח צפון על־יד המגדל הנקרא הִפִּיקוֹס ומשם השתרעה לעבר לשכת הגזית (הַקְסוּסְטוֹס) ומשם נגעה בבנין המועצה^א)כנראה, בית־הדין, הסנהדריה; לפי מסֹרת התלמוד היתה הסנהדריה יושבת בלשכת הגזית, ומכאן נראה, אולי, כי היה מושבה בבנין הסמוך ללשכה ההיא. וכלתה בקרבת אולם־המערב אשר לבית־המקדש. ולעֶברהּ השני, מרוח מערב, החלה במקום ההוא ועברה דרך המקום הנקרא בית צוא^ב)ביונית βησού, ויש רואים בבית־צואה את מקום שער האשפות המֻזכר בנחמיה (ג, י״ג, י״ד). אל שער האסיים, ומשם נסבה לרוח דרום ועברה על מעין השִׁלֹח, ומשם סבבה עוד הפעם ונטתה לרוח מזרח אל ברכת שלמה, עד הגיעה אל המקום הנקרא עֹפל, ופגעה באולם־המזרח אשר להר־הבית. והחומה השניה החלה על־יד השער הנקרא מת אשר לחומה הראשונה והקיפה את רוח הצפון לבד^ג)כך בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״הקיפה את רוח הצפון אשר למצודה״ (חקרא). וצדיך עיון. והשתרעה עד מצודת אנטוניה. וראשית החומה השלישית היה מגדל הִפּיקוס ומשם לרוח צפון השתרעה עד מגדל פספינוס, ואחרי־כן ירדה אל מול מצבת הילני, היא שהיתה מלכת חריב ובת המלך איזט. ומשם נמשכה לאֹרך מערות המלכים וסבבה את מגדל הפנה על־יד אבן הזכרון הנקראה מצבת הכובס^ד)או סורק־הצמר. ״שדה־כובס״ הֻזכּר בישעיה, ז, ג. ופגעה בחומה הישנה וכלתה אל נחל קדרון. את החומה הזאת הקים אגריפס על העיר שׁחֻבּרה לירושלים, אשר ישבה כֻלה פרזות, כי העיר צרה מהמון יושביה ומעט מעט פרצה מתוך חומותיה, ויושביה ספחו על גבול העיר את מורד הגבעה אשר מצפון להר־הבית, הרחיבו את העיר הרבה ובנו את הגבעה הרביעית הנקראת ביזיתא (בציתא), המתרוממת למול אנטוניה וחריץ עמֹק מפריד ביניהן. החריץ הזה נחפר במחשבה תחלה, פן יגעו יסודות אנטוניה בגבעה הזאת, ויֵקל להגיע אליהם וגם יקטנו בגבהם. ועֹמק החריץ הוסיף הרבה גם על גֹּבה המגדלים. חלק העיר הנבנה מחדש נקרא בפי יושבי המקום ״ביזיתא״ ואולי יש לתרגם את השם הזה יונית: ״העיר החדשה״. וכאשר שאלו יושבי העיר הזאת חומה להגן עליהם, החל אגריפס המלך — אבי המלך המושל עתה, הנקרא כשמו — לבנות את החומה, אשר דברנו־עליה, אך ירא את הקיסר קלודיוס, פן יחשֹׁד בו, כי בבנין המבצר הגדול הזה הוא מכַוֵּן לחולל תמורות ולקשור קשר — ועל־כן השבית את עבודת החומה, ורק את יסודותיה בלבד הציב. ובאמת נבצר מידי אדם לכבוש את העיר, אִלו הצליח אגריפס לכלות את מלאכת החומה אשר החל. כי אָשיות החומה חֻבּרו מאבני גזית, עשרים אמה ארכן ועשר אמות רחבן, ולא קל היה לחתור תחתיהן בכלי־ברזל, וגם מכונות־מלחמה לא עצרו כֹח, לערער אותן. ועבי החומה היה עשר אמות וקומתה היתה עולה הרבה על עביה, לולא הופרה עצת המיסד הנעלה. אחרי־כן שקדו היהודים על מלאכת החומה הזאת, אולם לא יכלו להרים אותה אלא עד עשרים אמה, והצנות עליה היו גבוהות שתי אמות, ולמעלה מהן בַּחונים בני שלש אמות, עד אשר־הגיע גֹּבה החומה כֻלה עד עשרים וחמש אמה.

ג׳ג. וממעל לחומה התרוממו מגדלים, עשרים אמה רחבם ועשרים אמה גבהם, רבועים ומֻצקים כמו החומה בעצמה, ובטוּב דבק האבנים וביפין לא עלו עליהן כל אבני היכל, ועל יסודות המגדלים המֻצקים, אשר היו עשרים אמה, נבנו חדרים מפֹארים ועליות על גבם, ובהן אגנים למקוה מי־הגשמים ושלַבּים רחבים אל כל עליה ועליה. בחומה השלישית היו תשעים מגדלים כאלה ובין כל מגדל ומגדל רֶוַח מאתים אמה, ומגדלי החומה התיכונה היו ארבעה־עשר, והחומה הישנה נחלקה לששים מגדלים. וכל מעגל חומת העיר מסביב היה שלשים ושלשה ריס. והנה כל החומה השלישית הזאת היתה נפלאה בתכונתה, אך נפלא עוד ממנה היה המגדל פּסֶפִינוֹס בקרן צפון־מערב, אשר על־ידו חנה טיטוס. כי גבהו הגיע עד שבעים אמה ולעת עלות השמש היו משקיפים מראשו על־פני ארץ ערב עד הים, קצה נחלת העברים. והוא היה בן שמונה קרנות. ממעל המגדל הזה נמצא מגדל הִפִּיקוֹס, אשר בנה אותו המלך הורדוס יחד עם שני המגדלים הסמוכים אליו, והם נפלאו בגדלם וביָפיָם ובחסנם בין מגדלי העולם כֻּלּוֹ. כי מלבד רוח המלך הנדיבה וקנאתו לכבוד ירושלים כללו את הדר הבנינים האלה רגשות לב האדם אשר בו, בהקדישו אותם לזכרון שלש נפשות היקרות בעיניו מכּל, נפשות אחיו ואוהבו ואשתו, אשר על שמם קרא את המגדלים — הלא הם אשתו, אשר המית אותה מקנאת אהבתו — כאשר ספרנו למעלה, ואחיו ואוהבו, אשר אבדו לו במותם מות גבורים במלחמה. והנה מגדל הִפּיקוס, הנקרא על־שם אוהב המלך, היה רבוע, רחבו וארכו עשרים וחמש אמה וגבהו שלשים אמה, ולא היה בו מקום נבוב. ממעל למבנה־הסלעים המֻצק הזה נמצא מקוה למי הגשמים עמֹק עשרים אמה, ולמעלה ממנו בית שתי דיוטות גבוה עשרים וחמש אמה, אשר נמצאו בו חדרים מחדרים שונים, ועוד למעלה ממנו שני מגדלים גבוהים שתי אמות ובַחונים גבוהים שלש אמות, עד אשר הגיע גֹּבה כל המגדל לשמונים אמה. והמגדל השני, הנקרא על שם פצאל אחי הורדוס, היה שוה במדת ארכו ורחבו ארבעים, ארבעים אמה, וגם קומת יסודו המֻצק היתה ארבעים אמה, וממעל ליסוד הזה נמצא אולם על־פני כל המגדל גבוה עשר אמות ועליו סככו צנות ואַתּיקים, ובתוֶך נבנה ממעל לאולם מגדל שני, אשר נחלק לחדרים נהדרים, וגם מרחץ נמצא בו, עד אשר נראה, כי אין המגדל הזה נופל מבית מלכים. וראש המגדל היה מקֻשט בצִנות ומגדלים קטנים ממעל להן. וגֹבה כֻּלּוֹ היה כתשעים אמה ובתבניתו דמה למגדל המאור אשר בפַרוֹס, המַנחה את הבאים לחוף אלכסנדריה, אולם עוד עלה עליו במדתו סביב. בימים ההם היה המגדל הזה למצודת נוגש לשמעון [בן גיורא]. והמגדל השלישי הוא מרים, הנקרא בשם המלכה, ויסודו המֻצק היה עשרים על עשרים אמה וגם קומתו היתה עשרים אמה. והעליות אשר על גבו עלו עוד בהדרן ובתפארתן על יתר המגדלים, כי חשב המלך, אשר נאה לפאר את המגדל הנקרא על שם אשתו יותר מהמגדלים האחרים, הנקובים בשמות הגברים, תחת אשר היו המגדלים האלה חזקים יותר ממגדל האשה. וכל גֹּבה המגדל היה חמשים וחמש אמה.

ד׳ד. זאת היתה מדת המגדלים. אולם למראה־עין עלו עוד יותר בגבהם בגלל תכונת המקום, כי החומה הישנה, אשר ממנה התרוממו, נוסדה על גבעה גבוהה והתנוססה ממעל לגבעה ככִפָּה גבוהה שלשים אמה, ועל־כן נוסף עוד הרבה על מדת המגדלים העומדים במרום החומה. ונפלא היה גם גֹּדל האבנים, כי לא מאבני השדה הוקמו המגדלים האלה, ואף לא מאבנים, אשר ישא אותן אדם בכתף, כי־אם מאבני־גזית, כֻּלָּן שַׁיִש לבן, ואֹרך האבן האחת היה עשרים אמה ורחבה וקומתה עשר, עשר אמות, והן חֻבּרו אשה אל אחותה, עד כי נדמה כל מגדל לעֵין רואה כבנוי כֻּלּו מסלע אחד, אשר חלו בו אחרי־כן ידי הַסַּתָּתים ונתנו לו את תבניתו ועשו מקצועותיו, ולא נִכּרו הסדקים בין האבנים המדֻבּקות. המגדלים האלה נמצאו בצפון החומה, ומבית חֻבּר אליהם ארמון המלך, אשר קצרה לשון אדם למנות את שבחו, כי היה כלול בהדרו ובפאר חסנו. ומסביב לו התנוססה חומה גבוהה שלשים אמה, אשר נמצאו בה ברוָחים שוים מגדלי־תפארה וחדרים גדולים לסעֻדה ויציעות־אורחים למאות. מי יוכל לתאר את מרצפת הבנינים האלה, אבנים מאבנים שונות ויקרות, אשר הובאו מכל הארצות למכביר. ומה נפלא היה סִפּוּן החדרים בגֹדל קורותיו המצֻפּות לתפארה, ולא היה קץ למִספר החדרים ולעֹשר תכונתם ושפעתם. וכל חדר היה מלא כלי־בית, ורֹב הכלים אשר בהם היו כסף וזהב, ואִסטוָניות מסביב לחדרים השתרגו יחד ועמודים מעמודים שונים נמצאו בהם, וחלל האויר היה ירֹק כֻּלּו, כי עצים מעצים שונים צמחו שם ובין העצים היו שבילים ארֻכּים לשוח ומסביב לאלה נמצאו ברֵכות עמֻקות ומִקוֵי־מים מלאים ובכל מקום מזרקות־נחֹשת רבים מאד, אשר קלחו מהם מים, ומסביב לברֵכות היו מגדלים קטנים רבים, שובכים ליוֹני הבית^א)הורדוס אהב לגַדל יונים, ועל שמו נקראו יוני הבית בתלמוד — יוני הרדֵיסאות״.. אכן לא יוכל איש לפרש את כל הדר ארמון המלך כהלכה, ועד היום הזה מאדיב את הנפש זכרון השממה, אשר עשתה בו אש השודדים. כי לא הרומאים שלחו את הבנינים האלה באש, רק שונאי העיר מבית, כאשר ספרנו למעלה, כי בראשית המרד יצאה אש מן הבירה (אנטוניה) ועברה אל ארמון המלך ואכלה את עליות שלשת המגדלים.