מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שניThe Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two

א׳מאמר חמישי, חלק שני: בסבות הדברים הנמצאים לגרמים השמימיים

ב׳פרק ראשון: נתנצל בו על הכנסתנו בזאת החקירה העמוקה אשר לא נמצא ממנה לזולתנו כי אם מעט מזער.

ג׳וקודם שנחקור מסבות מה שבשמים, ראוי שנתנצל על הכנסתנו בזאת החקירה העמוקה אשר לא נמצא ממנה לזולתנו אלא מעט. כי זה ממה שיוסיף לנו קושי בזה. ועוד כי אלו הדברים, להיותם רחוקים מטבענו מאד בעצם ובמקום, חוייב שתהיה השגתנו בהם חלושה, ולזה היה ראוי לנו שנמשוך ידינו מזאת החקירה. אלא כי מפני שהגעת השלמות האנושי הוא בשיחקור האדם בדבר דבר מה שאפשר לו ולפי מה שבטבעו שיודע לו, ראוי שנחקור בזה לפי השגת שכלנו. ואין ראוי שייוחס זה לנו לעזות מצח ולהריסה בהכנסתנו בכמו אלו הענינים העמוקים, אבל ראוי שנשובה על עוצם השתדלותנו וזריזותנו לחקור בדבר דבר לפי מה שאפשר. ועוד שאם יהיה מה שנאמר אנחנו בזה הוא מה שאפשר שיאמר בסבות אלו הדברים, הנה הוא מבואר שאיננו ממה שראוי שימנענו מחקור בזה הדרוש. וזה כי הצלחה האנושית תגיע בהגעת השגת הדברים הנכבדים יותר ממה שתגיע בהשגת הדברים אשר למטה מהם בכבוד, ולזה יהיה חשקנו אל השגת הדבר היותר נכבד יותר חזק, עד שכבר נחשוק בהשגה החלושה אשר לנו בו יותר מחשקנו בהשגה השלמה אשר לנו במה שלמטה ממנו. ובכלל הנה אם היו הגרמים השמימיים בלתי עלולים, היה בלתי אפשר לנו להכנס בזאת החקירה, כמו שזכר הפלוסוף בספר השמים והעולם אבל למה שהם עלולים, והיה מחק הדברים העלולים, במה שהם עלולים, שיהיה מה שנמצא בהם לתכלית מה, הנה מזה הצד יפתחו לנו שערי העיון בזאת החקירה. ועוד כי אלו הגרמים הנכבדים הם מצד מה בעלי נפש, והיו פעולות הבעלי נפש לתכלית מה, הנה יחויב שיהיה הענין בפעולותיהם כן, ומזה הצד היה אפשר לנו שנחקור בפעולותיהם למה היו בזה האופן שהם בו. ועוד כי הוא מבואר מענין תנועות אלו הגרמים הנכבדים שהם להשגיח למה שבכאן מאלו הנמצאות השפלות, וזה מבואר מאד מתנועת השמש, וזה שכבר ימצא לה רושם חזק בהויות, וזה נגלה תכלית ההגלות בצמחים, וכן יראה זה בהרבה מהבעלי חיים שכבר תהיה תולדותם בעתים מיוחדים מהשנה. ובכלל הנה עמידת אלו הדברים אשר בכאן תשלם בתקופות הארבע המתחדשות מהשמש בגלגלו הנוטה, כי בזה האופן ישלם השווי בין ההפכים אשר הורכב מהם נמצא נמצא מאלו הנמצאות המורכבות, ובזה ישלם גם כן השווי בין היסודות, כמו שזכרנו במה שקדם וכן יראה רושם חזק בסבובים היומיים ובסבובים הירחיים באלו הדברים ההוים בכאן, ולזה תמצא זמן עבורי הבעלי חיים משוערים קצתם בסבובים הירחיים וקצתם בסבובים היומיים, כמו שנזכר בספר בעלי חיים. וכן ראוי שנחשוב שיהיה הענין בשאר הסבובים הנמצאים לככבים. וזה יראה הראות מבואר ממה שיתאמת בחוש מענין משפטי הככבים, וזה שכבר נמצא בהם דברים יאמתם החוש, ובהם יאמרו אמת בעלי החכמה ההיא, ואם היה שיהיו בכאן דברים יגידו אותם לא ימצאו צודקים, כי זה אמנם הוא מפני קצור האדם מהשגת מה שיתחייב מככב ככב במקום מקום ממקומותיו. וזה הקצור היה לאדם באלו הדברים מצד עוצם מרחקו מהם בעצם והמקום ומצד שאי אפשר שישלם לו זה בנסיון, כי הוא אפשר שיהיה מה שייחס אל ככב אחד שופע מככב אחר, כמו שייחסו ההמון החום המופלג לעליית הכלב, והוא מפני השמש, ואולם קרה שיהיה אז פעל השמש בחמום אלו הדברים. וזה כי הוא בלתי אפשר שנפריד ככב אחד משאר הככבים, כי הם כלם פועלים יחד, ולזה לא יתכן שיתאמת לנו פעל הככב ההוא המיוחד לו, ואי אפשר שישלם לנו מן החוש ההשנות הראוי במה שיתחייב מהככבים אם לא בקושי עצום ובאורך נפלא מהזמן. ועוד כי מפני שהרבה ממנה שמסודר מהם תבלבל אותו הבחירה האנושית, כמו שהתבאר בשני מזה הספר, הנה יקרה מזה שלא יתן לנו החוש מה שיתחייב מהככבים, כי אולי יהיה מה שהגיע הוא דבר זולתי מה שהיה מסודר מהגרמים השמימיים. וזה ממה שיחייב שיהיה לאדם קצור נפלא בידיעת מה שיתחייב מככב ככב באלו הדברים, אלא שהוא מחויב שיהיה המתחדש בכאן מסודר מהם, כמו שהתבאר בשני מזה הספר, ומזה הצד היה אפשר שתפל במה שיתחדש בכאן ידיעה קודם זמן התחדשותם בחלום או בקסם או בנבואה, כמו שהתבאר שם. וכבר יראה באופן כולל שהוא מחויב שיהיה זה הסדור אשר ימצא מוגבל בדברים המתחדשים אשר בכאן מפאת הגרמים השמימיים. וזה כי מפני שזה הסדור ימצא מתמיד על סדר אחד, וימשכו ממנו דברים מתחלפים לדבר דבר בעתים מתחלפים, כאלו תאמר שכבר ימשך מהם ההויה פעם וההפסד פעם, כמו שהתבאר בטבעיות הנה יחויב שתהיה הסבה בזה הסדור תמידיי ושתמצא בענינים מתחלפים בעתים מתחלפים. ולפי שאין בכאן דבר בזה התואר זולת הגרמים השמימיים, וזה כי הם מתנועעים, ולזה יקרה לככבים הנמצאים בהם שיהיו קרובים פעם אל היישוב ורחוקים פעם, וילך זה הענין בסבוב בהם, הנה הוא מבואר כי הגרמים השמימיים הוא סבה בזה הסדור המתמיד בזה האופן, וזה שהוא מחויב בזאת הסבה שתהיה תמידיית, לפי שהעלול ממנה הוא תמידיי, והוא מחויב שיהיה יחס אל העלול מתחלף, לפי שהעלול ממנה יקבל ממנה דברים מתחלפים, ויחויב שיהיה זה החלוף הולך בסבוב, לפי שזה החלוף הוא הולך בסבוב בחלק הדברים אשר בכאן, ולזה יחויב שתהיה זאת הסבה מתנועעת בסבוב בדרך שתקרב פעם ותרחק פעם, וילך זה בסבוב ודבקות, כי בזה ישלם ממנה זה. ואולם אם זה הפעל הוא מכוון מהגרמים השמימיים על הכונה הראשונה או על הכונה השנייה, הנה זה ממה שיתבאר במה שאחר זה. ואיך שהיה, הוא מבואר שמזה הצד יתכן לנו לחקור בעניני הגרמים השמימיים למה היו בזה האופן שהם בו. וממה שיוסיף גלוי ושלמות על מה שהתבאר בכאן מענין הככבים הוא, שכבר תמצא שהפלוסופים הסכימו שהם פועלים במה שבכאן, וכן הסכימו בזה הנביאים עליהם השלום והתורה. וזה שהפלוסוף אמר בספר ההויה וההפסד שההויה וההפסד הנמצאים באלו הדברים בזה הסדור המתמיד הוא מפני תנועת השמש בגלגלו הנוטה, ושזמן קיום נמצא נמצא מאלו הנמצאות הוא משוער בסבוב זאת התנועה, עד שמספר הסבובים שתשלם בהם צמיחת הנמצא הוא נמצא למספר הסבובים אשר בם יהיה כליו והפסדו. ואמרו המפרשים שמה שזכר הפלוסוף מזה הענין בתנועות השמש הוא ראוי שיובן ממנו שהענין הוא כן בתנועות שאר הככבים וזה דבר כבר הסכים בו הפלוסוף לפי מה שנראה מדבריו במקומות רבים מהחכמה הטבעית, ר"ל שהככבים הם משגיחים במה שבכאן מהנמצאות, ואמר במה שאחר הטבע שתנועות הגרמים השמימיים הם בעבור הככבים, ולזה לקח ראיה מהתנועות הנראות לככבים על מספר הגרמים השמימיים. וזה ממה שיורה כי הפלוסוף יאמין שתנועות הגרמים השמימיים הם בעבור אלו הדברים אשר בכאן, שאם היו בעבור עצמותם, לא היה צודק שתהינה התנועות אשר להם בעבור הככבים. ואמנם היה זה המאמר צודק כשהניחו אלו התנועות בעבור הדברים אשר בכאן וזה כי מפני שהיה מה שישפע בכאן מהגרמים השמימיים שופע באמצעות הככבים, ומה שישפע באמצעות הככבים ישפע מהם באמצעות התנועה, עד שתקריב הככב פעם למקום מקום מהארץ, ותרחיקהו פעם, הוא מבואר שכבר יצדק לפי זאת ההנחה שתהיינה התנועות אשר לגרמים השמימיים בעבור הככבים. וזה ממה שיתבאר באור שלם במה שיבא מזה הספר, ר"ל שהוא מחויב שתהיינה תנועות הגרמים השמימיים בעבור אלו הדברים אשר בכאן. וכן תמצא שהנביאים עליהם השלום והתורה הסכימו בזה. אמר השם יתברך לאיוב הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וזה ממה שיורה שהם משגיחים בזה העולם השפל ומנהיגים אותו ופועלים בו, ואמנם אמר משטרו. לפי שהשוטר הוא מושל, ומורה בלשוננו על המנהיג שיש עליו שר הוא המושל בו, וכן הענין בגרמים השמימיים, וזה כי זאת ההשגחה היא להם משר אחד מושל בהם, והוא השם יתברך, כמו שיתבאר במה שיבא מזה הספר בגזרת השם. ואולם מה שאמר הנביא עליו השלום לישראל ומאותות השמים אל תחתו. הוא להורות שכאשר תדבק בהם ההשגחה האלהית אין להם לירא מהרעות אשר יקרו מפאת הגרמים השמימיים, כמו שהתבאר במה שקדם. ולזאת הסבה תמצא שכאשר זכרה התורה בריאת הככבים זכרה שזאת הבריאה היתה להשלים מה שבכאן, כמו שנבאר במה שיבא אצל באורנו ספור בריאת העולם הנזכר בתורה. ולזה אמר שלמה עליו השלם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וזה ששם החכמה נאמר בלשוננו על הידיעה הנופלת בדברים מפני עצמות הדברים ההם בעצמם, ושם התבונה הוא נופל בלשוננו על הוצאת דבר מדבר זר ממנו, ולזה נקראו הפלוסופים בעלי תבונה, כמו שיתבאר במקומות רבים מספר משלי, לפי שהיא תעשה ההמשל ותשתמש בהקדמות המפורסמות ולא יתנה בהם שתהיינה עצמיות, ולזה אמרו רבותינו זכרונם לברכה בנבון שהוא המוציא דבר מתוך דבר. ולפי שהידיעה תפל באלו הדברים הטבעים השפלים מעצם הדברים הם בעצמם, והיה מבואר שמושכל אלו הדברים הוא הנמוס הנמצא להם וסדרם וישרם הוא התחלה למציאותם, כמו שהתבאר בראשון מזה הספר, אמר שהשם יסד הארץ בזה האופן, וזה שהדברים המתחייבים קצתם מקצת באלו הדברים הם מתחייבים בזה האופן, כאלו תאמר שהחום יחמם והקור יקרר, וזה מבואר מהסבות הנותנות באלו הדברים בחכמה הטבעית ואולם השמים, מפני שהמתחייב ממנו אינו מתחייב בזה האופן, כי אין לשמים דבר מהדברים שישפעו מהם באלו הדברים, והם בתבונה שיתכן ממנה שישפע מהם זה לפי הכח האלהי שיש להם מהשם יתברך, אמר שהשם יתברך שם תכונת השמים באופן שהיא בו בתבונה שיתחייב מהם בזה האופן מה שישלמו בו אלו הדברים אשר בכאן. והנה אין זה חיוב ממין חיוב אלו הדברים אשר בכאן קצתם מקצת, כי אין לגרמים השמימיים דבר מהאיכיות שישפיעו למה שבכאן, כפי מה שהתבאר בחכמה הטבעית. והנה זה הענין נכפל הרבה בדברי הנביאים עליהם השלם, ר"ל שמהשמים יסודרו פעולות באלו הדברים, ולהגלות זה הענין טעו הקודמים וחשבו בככבים שיהיו אלוהות, כמו שנתפרסם זה מהם. ואופן טעותם היה, שהם חשבו שאלו הפעולות תהיינו להם מעצמותם מזולת סבה קודמת להם. וזה מבואר הבטול, כי לא יהיה מהדברים הרבים פעל אחד במספר אם לא היה זה מסודר להם מסבה אחת במספר, כמו שיתבאר במה שאחר זה. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שבכאן סבה אחת קודמת להם, היא אשר שמה אותם משתתפעל בפעל אחד במספר, אהי ההשגחה בזה העולם השפל.

ד׳נחקור בו במהות הגשם הבלתי שומר תמונתו אשר בארנו שהוא נמצא בין גלגלי ככב האחד לגלגי הככב השני ונתיר ספר מה יקרה בזאת ההנחה.

ה׳וראוי שנחקור בכאן מענין הגשם הבלתי שומר תמונתו, שהתבאר בחלק הקודם שהוא בין גלגלי הככב האחד לגלגי הככב השני, מה הוא, ר"ל אם יש לו צורה, כמו הענין בשאר הדברים הטבעיים, או אין לו צורה כלל.

ו׳ונאמר שכבר יראה שאין לו צורה, כי המאמר בשתהיה לו צורה לא יסודר ממנה פעל הוא מאמר מבואר הנפילה. ולפי שאין לזה הגשם תנועה בעצמותו, אבל הוא לבד כלי למנוע שלא יבאו כל תנועות הככב האחד לככב השני, הוא מבואר שאין לו בעצמו צורה, ואולם היה מציאותו להישיר אל שישלמו בו תנועות הגרם השמימיי החלקיות, כמו שהתבאר, על האופן שימצאו בבעלי חיים חלקים נעדרי החיות, כמו העצמות וזולתם, להשלים תנועותיו החלקיות אלא שכאשר הונח הענין כן, הנה יקרה מזה ספק חזק. וזה שאנחנו נמצא שלא יתכן כאלו הגשמים אשר בכאן שימצא בהם גשם בזולת צורה, כמו שהתבאר בטבעיות ואם היה נמנע המצא גשם בזולת צורה כאו גשמים ההווים הנפסדים עם מיעוט דבקותם בחיים והשלמות, הנה יותר ראוי שיהיה זה נמנע בגרם השמימיי עם היותו דבק לחיים והשלמות תמיד. ונאמר שהוא מבואר שאין כחב כמו אלו המאמרים לבטל מה שהתבאר חיובו מן החוש, כי הם לקוחים בין אלו הגרמים השמימיים והדברים אשר בכאן, וכבר התבאר בטבעיות ששם הגשם נאמר בשתוף השם על אלו הגרמים השמימיים ועל הדברים אשר בכאן, ומה שוה דרכו לא יתן משפט הכרחי. ועוד כי זה כבר הוא נמצא באלו הדברים אשר בכאן להיות צורותיהם היולאניות וישיגם השנוי במזג מהפך אל הפך, ויקרה מפני זה שיהיו תמיד בעל איכות עם הפסד צורותם, והגיע עליהם בהכרח הצורה אשר היתה מתיחסת למזגם, ולזה ימצאו תמיד עם צורה ואולם הגרמים השמימיים שאין להם צורות היולאניות ואין להם מזג, לא יחויב בהם זה וגם כן הנה כמו שבאלו הנמצאות השפלות גופים חלקו בחיים מעט, עד שהם כמו גופים מתים, וגופים ידבקו בהם החיים היותר שלמים שאפשר באלו הנמצאות, כן אפשר בגרמים השמימיים שיהיו בהם מדרגות מתחלפות בזה הענין, עד שיש בהם חלקים ידבקו בהם החיים היותר שלמים שאפשר שימצאו בהם, והם הככבים, כי היו מהם ותנועות הגלגלים הם בעבורם, כמו שיתבאר אחר זה, ויהיו בהם חלקים בתכלית מהעדר החיים, והם אלו הגופים אשר בין גלגלי הכוכב האחר לגלגלי הככב השני, והממוצעים בין שתי אלו המציאויות הם הגלגלים על מדרגותיהם, וזה שהגלגלים אשר הככבים קבועים בהם שניים להם במדרגת החיים, ואחריהם יהיו הגלגלים העובדים אותם להגיע תנועותיהם אל הגלגל אשר בו הככב. ועוד כי ההפכים מדרכם שיקבלם נושא אחר, אם בזמנים מתחלפים, אם בחלקים מתחלפים. ולפי שהיתה שמירת התמונה ענין מקביל להעדר שמירת התמונה, והיה בלתי אפשר שיקבל שני אלו הענינים הגרם השמימיי בזמנים מתחלפים, לפי שהוא בלתי נפסד, הנה יקבלם בחלקים מתחלפים. וכמו שקבל הגרם השמימיי ענין ההארה והעדר הספירות בחלקים מוגבלים ממנו, והם הככבים, וענין הספירות והעדר ההארה בחלקים אחרים, כן אפשר שקבל ענין שמירת התמונה בחלקים מוגבלים ממנו והעדר השמירה לתמונה בחלקים אחרים. וגם כן הנה מפני שהגרמים השמימיים כלם ישתתפו בפעל אחד, והוא ההשגחה במה שבכאן, והיתה זאת ההשגחה במה שיסודר מהם מהתנועות לככב ככב, כפי מה שקדם ויתבאר בשלמות במה שאחר זה הנה יהיו אלו החלקים נעדרי החיים בהם, במה שהם אחד להשלים תנועותיהם החלקיות באופן שישלם ענין כללותם, כמו שימצאו בבעל חיים האחד חלקים נעדרי החיות, כמו העצמות ומה שידמה להם, להשלים תנועותיו החלקיות וענין כללותו.

ז׳נבאר בו שהככבים הם בגלגלים מפני הדברים אשר בכאן.

ח׳וראוי שנחקור תחלה מענין הככבים אם הם בגלגלים בעבור עצמותם, או הם בהם בעבור הדברים אשר בכאן, כי זאת החקירה היא עמוקה ומסופקת מאד. וזה שכבר יראה הראות מבואר שתנועות הככבים ושיעוריהם הם ביותר שלם שבפנים להשלים אלו הנמצאות השפלות, עד שאם היה נפסד זה הסדר, היה נפסד זה המציאות השפל, כמו שיתבאר אחר זה, וכבר זכרנו זה פעמים רבות במה שקדם, וזכרו גם כן אבן רשד בבאורו לספר השמים והעולם, זה ממה שיראה ממנו שהככבים הם בעבור הדברים אשר בכאן באופן מה. וכבר יחשב שהוא בלתי אפשר שיונחו הככבים בעבור הדברים אשר בכאן, לפי שאם הונח הענין כן, יהיה הנכבד בעבור השפל הפחות. ולזה שפטו האחרונים מהפלוסופים שהככבים הם בגלגלם בעבור עצמותם, ומה שיושפע מהם מהפעולות בזה המציאות בזה המציאות השפל הוא מכוון מהם על הכונה השנית. ואולם הנראה מדברי הפלוסוף בטבעיות ובמה שאחר הטבע הוא שהככבים הם בעבור הדברים אשר בכאן. ולזה ראינו לחקור זה בזה המקום. והנה הסכמנו לחקור בזה תחלה קודם שנחקור מסכות שר הדברים אשר יעדנו לחקור בהם בזה החלק, מפני כי זאת החקירה היא משותפת לכל הככבים, וראוי שתקדם החקירה בדברים המשותפים לכל הככבים לחקירה במה שייוחד בו קצת הככבים מקצת.

ט׳ונאמר כי הוא ממה שהתבאר בטבעיות שכבר יובדל הגרם החמישי מבעלי הנפש אשר בכאן שהנושא לצורתו הוא דבר פשוט, ושאין בעצמותו דבר בכח. ואולם קראנו החומר החמישי נושא על צד ההקל בשמות, ואם אינו נושא על דרך האמת, כמו שהתבאר בטבעיות. וכאשר התישב לנו זה, נאמר שהוא גם כן מבואר שהבעל נפש אשר בכאן הוא כליי מצד הרכבה, ומצד השלמת מציאותו ושמירתו, כי מפני זה יצטרכו כלים רבים. אם מצד ההרכבה, כי לשמור ההפכים אשר הורכב מהם כשווי הנאות לבעל נפש ההוא הוכנו לו כלים מתחלפים ייוחס אחר מהם שמירת ההפך האחד ולאחר שמירת ההפך האחר, והמשל בבעל חי, כי המרה היא ומשכן הטבע החם היבש, והטחול הוא בו משכן הטבע הקר היבש, והכבד הוא בו משכן הטבע החם והלח, והמוח הוא בו משכן הטבע הקר הלח. ואולם מצד השלמו מציאותו ושמירתו הוכנו לו גם כן כלים רבים, והם הדברים בכללם הנמצאים לו, כמו שהתבאר זה כלו בספר הבעלי חיים אצל המאמר בתועלת אברי הבעלי חיים. ובהיות הענין כן, רצוני שהבעל נפש אשר בכאן יצטרך להיות כליי מצד היותו מורכב מהפכים ומצד הצטרכו אל מה שישלים מציאותו וישמר אותו כפי מה שאפשר, והיה מבואר מהגרם השמימיי שאין בו הרכבה, לפי שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא יצטרך גם כן לכלים ישמרו מציאותו וישלימוהו, כי אין בעצמותו דבר בכח כמו הענין בבעל חיים שיצטרך, דרך משל, אל מזון להחליף מה שיותך ממנו. ואה מבואר שלא יצטרך הגרם השמימיי להיות כליי, וזה כי כבר נאמר בספר הנפש כי הנפש היא שלמות ראשון לגשם טבעיי כליי, וזה ממה שיבוא לחשב שיהיה מהכרח הגרמים השמימיים שיהיו כליים, לפי שהם בעלי נפש. וכאשר התבאר זה, רצוני שאין מתנאי הגרם השמימיי שיהיה כליי, ואף על פי שהוא בעל נפש, הוא מבואר שאין לככב רושם בשישים הגלגל בעל נפש. וזה ממה שיראה ממנו שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם. וגם כן, אם הורינו שמתנאי הגלגל שיהיה כליי, לפי שהוא בעל נפש, הנה יתבאר עם כל זה שאן לככבים רושם בשישימו הגלגל בעל נפש. וזה שאי אפשר שיונח הככב הכלי אשר יצטרך לגלגל להשים אותם בעלי נפש. לפי שהכלי אשר בו יהיה הדבר בעל נפש ימצא בכל אישי המין במספר אחד, ובמקום אחד, ובאופן אחד, ובגודל מתיחס לגודל גופם, וזה דבר מבואר בנפשו, והמשל שלא ימצא איש אחד יהיה הלב בו באמצע גופו, ואיש אחר יהיה הלב בו בראשו או ברגליו, ואיש אחר מבלי לב, ואיש אחר במספר רב הלבבות, וימצא גם כן גודל הלב באנשים הבריאים מתיחסים לגודל גופם, וימצא גם כן טבעו בענין אחד במין באישי המין האחד. וכבר נמצא בככבים שלא ישמרו הכלי אשר ישים נושאו בעל נפש, וזה כי הככב נמצא בקצת הגלגלים אחד לבד, והוא באמצע, ובקצתם ימצא מספר רב מהככבים, קצתם באמצע הגלגל וקצתם אצל הקטבים ומה שביניהם ובין אמצע הגלגל, והם גם כן בלתי שווים קצתם לקצת ובלתי מתיחס חלוף גדליהם לחלוף גודל גוף נושאיהם, ובקצתם לא ימצא ככב כלל, כמו שהתבאר במה שקדם. ועוד שזהו הראש אשר יהיה בו הככב מה שהוא, כי הוא ככב מצד היותו מאיר, והוא מאיר מצד הזהר אשר לו איננו בהם בענין אחד, וזה כי קצתם היה לו הזוהר מעצמו וקצתם מזולתו, וקצתם ימצא זהרם אדום וקצתם ימצא זהרם במראה אחר ולזה הוא מבואר אין לככב רושם בשישים הגלגל בעל נפש, ואף על פי שנודה שמתנאי הגלגל שיהיה כליי, מפני היותו בעל נפש. ועוד שהזוהר יראה מענינו אפילו בדברים אשר בכאן שאין לו מבוא בהשימו נושאו בעל נפש, כי המראה אין לו מבוא בזה אצל הטבע, ואי אפשר לאדם שיאמר באיזה צד שיהיה לזוהר מבוא בהשמתם בעלי נפש, ואפילו אם רצה שיברא זה מלבו בריאה. האלהים, אלא שנאמר שבעבור שהם יציירו מענין נמוס הנמצאות וסדרם וישרם מה שיציירו אותם, והיו משתוקקים מעצם הציור שיפעלו מה שישלם בו זה הסדור אשר באלו הדברים אשר בכאן, היה מחויב שיהיה להם הכלי אל שיעשו בו זה הפעל, והוא הככב אלא שזה המאמר יחייב שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם, אבל לפעול מה שיחייבהו ציורם להשלים אלו הנמצאות השפלות וזה כי ההשגה תספיק לגלגלים מצד שהם בעלי שכל, ולא יצטרך להם פעל אחר להעמיד מציאותם. ואם הודינו שתהיה ראוי להם תנועה מצד היותם בעל נפש, כמו שאמרו קצת הקודמים, הנה לא יחויב מזה שיהיו בהם ככב או ככבים, ולא שתהיינה תנועותיהן בזה האופן אשר לא ישלם זה המציאות השפל אלא בו, וכבר יתבאר זה בשלמות במאמר הששי מזה הספר בגזרת השם יתברך. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם, אבל הם כחם להשפיע זה המציאות השפל. אלא שכאשר יונח הענין כן, הנה יחויב מזה הספק הקודם, והוא שכבר יחויב מזה שיהיה מציאות הנכבד בעבור הפחות, והוא שקרי הנה לא ימנע היות בנכבד דבר בעבור הפחות, אבל הוא דבר נמצא כן, ובזה האופן היה הנכבד משפיע לפחות ופועל אותו, כאלו תאמר שהשם יתברך פועל מה שלמטה ממנו ומשגיח בו, והשכל הפועל פועל אלו הדברים אשר בכאן, והנה זאת ההשפעה נמצאת בו בעבור הדברים אשר בכאן, ובזה הענין בעינו יהיה הזוהר וההארה בככבים בעבור אלו הדברים אשר בכאן, ויהיה עצמותם בעבור עצמם. וכבר נשלים המאמר בזה בגזרת השם יתברך במאמר הששי מזה הספר.

י׳נבאר בו שאין שם על גלגל המזלות גלגל יומי כמו שחשבו בעלי העיון.

י״אוראוי שנחקור אם יש למעלה מגלגל המזלות גלגל בלתי מכוכב יתנועע בתנועה היומית, כמו שחשבו הקודמים והם בטלמיוס ובעל תכונה חדשה, אין אין גלגל עליו בזה התאר, כמו שיראה בן רשד.

י״בונאמר שכבר ימצא לכל אחת מאלו הדעות אופן מההראות. וזה שכבר יחשב שיהיה ראוי שיזנח על גלגל המזלות זה הגלגל היומי, לפי שזה הגלגל לבדו נראהו מתנועע בתנועה פשוטה, ולזה ראוי שיהיה הגלגל העליון בדה התאר. כי כבר נמצא בכל מה שקרב מהגלגלים אשר בהם ככב אל היסודות שתנועותיהם הם יותר מורכבות, ולזה הוא ראוי במה שרחק מהם בתכלית שיהיה בתכלית פשיטות התנועה. ועוד כי זאת התנועה הפשוטה ראוי שתמצא לגרם פשוט, הנה הגלגל המכוכב הוא מורכב באופן מה, ולזה ראוי שתיה התנועה היומית לגלגל בלתי מכוכב. ועוד כי הגרם הראשון ראוי שיהיה הפשוט, לפי שפשוט הוא קודם למורכב, והגלגל הראשון הוא קודם לשאר הגלגלים, לפי הוא מקיף בהם, ולזה הוא בהכרח יותר נכבד מהם, כי המקיף הוא יותר נכבד מהמוקף בו, כמו שנראה מענין היסודות. ובהיות הענין כן, והיה מבואר שהגלגל ככביי הוא מורכב באופן מה, הנה הוא ראוי שלא יהיה הגלגל הככביי הגרם הראשון, אבל יהיה גלגל אחר עליו בלתי ככבי, הוא המקיף בכל הגלגלים. ועוד כי כמו שכל אחת משאר התנועות הנמצאות לככבים נמצאות ראשונה פשוטות ואחר כך מורכבות, כמו הענין בתנועת גלגל המזלות, כי היא נמצאת לגלגל המזלות תחלה, על שהיא תנועתו המיוחדת, ואחר כך תמצא לשאר הככבים מורכבת עם תנועות אחרות. וכמו הענין בתנועה השמשית שהיא נמצאת פשוטה לשמש, ונמצאת מורכבת עם התנועות האחרות לנוגה ולכוכב, כן הראוי שיהיה הענין כן בתנועה היומית, רצוני שתהיה תנועה מיוחדת לאחד מהגלגלים. וכבר יראה באופן אחר שהוא ראוי שלא יהיה בכאן גלגל יומי על גלגל המזלות, לפי שתנועות הגלגלים יראה מענינם שהם בעבור הככבים, כמו שקדם, וכמו שיתבאר, וזה דבר זכרו ארסטוטלוס בבאור במה שאחר הטבע, כמו שזכרנו במה שקדם. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שהוא ראוי שלא יהיה בכאן גלגל יומי בזה התאר, כי הגלגל שאין בו ככב ואינו משרת לגלגל שיש בו ככב תהיה תנועתו לבטלה, והטבע ימאן זה. וזה הוא אשר הניע אבן רשד אל שיאמר שהנחת גלגל יומי על גלגל המזלות הוא דבר בטל. ובהיית הענין כן, הנה ראוי שעיין אנחנו בזה. ונאמר שלמה שהיתה תנועת הגרם החמשי בעבור הדברים אשר בכאן, כמו שקדם, והיה יותר נכבד שישפעו ממנו פעולות רבות בה העולם השפל, להשלים רבוי ההויות בכאן, משתושפע ממנו פעולה אחת במספר, והיה מבואר שהשפע הפעולות הרבות מהככב יהיה מצד רבוי התנועות ורבוי היחסים אשר לככב למקם מקום מהארץ. הוא מבואר שאין ראוי שיונח לגרם היותר נכבד תנועה פשוטה, כל שכן שאין ראוי שיונח בלי ככב. וזה כי התנועות אשר לגלגלים, אם היו בעבור הדברים אשר בכאן על הכונה הראשונה, כמו שבארנו, הנה הוא מבואר שזאת ההנחה היא בטלה ואם היו על הכונה השנית בעבור הדברים אשר בכאן, כמו שיראו קצת המתאחרים מצד יתרון שלמותם שהוא יותר טוב להם ויותר נכבד שיהיו באופן שיושפע מהם לזולתם משלא יהיו כן, הוא מבואר שהוא יותר ראוי שתמצא זאת ההשפעה לגרם היותר נכבד מהם. ולזה הוא מבואר שזאת ההנחה היא בטלה, איך שהונח הענין בזה, ולזה הוא מבואר מה שאמרנו. ואולם מה שזכרנו בזאת הטענה כי מפני שהפשוט הוא קודם למורכב, ראוי שיהיה הגלגל הראשון בלתי מכוכב, לפי שהוא קודם לשאר הגלגלים, מני היותו מקיף בהם, הוא בלתי צודק על כל פנים. וזה שהיות הפשוט קודם למורכב קדימה מה הוא אמת, אלא שזאת הקדימה לא תמצא תמיד באופן שיהיה הפשוט יותר נכבד מהמורכב ממנו ומדברים אחרים, אבל יהיה המורכב הולך במדרגת הצורה והשלמות לפשוט, וזה מבואר מאד במה שאצלנו מהנמצאות, וזה שכל מה שנוספה ההרכבה בחמר הראשון היה הנמצא ההוא יותר נכבד, ולזה היה הדומם יותר נכבד מהיסודות, והצומח יותר נכבד מהדומם, והחי יותר נכבד מהצומח, והאדם יותר נכבד משאר בעלי חיים. ובהיות הענין כן, הנה לנו שנודה שהפשוט קודם למורכב ממנו ומדברים אחרים הקדימה ההיולאנית, ויהיה הגלגל הכוכביי הוא הגלגל העליון המקיף בכל, ויהיה למטה ממנו הגלגל היומי, כמו שהנחנו כמה שקדם, והנה התנועה המורכבת מהיומית והמאוחרת המגעת לגלגל הככביי הולכת במדרגת השלמות לתנועה היומית אשר בגלגל השפל ממנו. ואולם מה שטענו כי מפני שנמצא מה שהיה מהגלגלים הככביים יותר קרוב אל היסודות בתכלית מהרכבת התנועות, הנה ראוי שיהיה מה שהוא בתכלית המרחק מהם בתכלית פשיטות התנועה, ולזה ראוי שיהיה הגלגל הראשון מתנועע בתנועה שפוטה, הוא דבר בלתי נמשך מזה ההקש. וזה שמה שנמשך ממנו הוא, כי מפני שנמצא מה שהיה מהגלגלים הככביים יותר קרוב אל היסודות בתכלית מהרכבת התנועות, הנה ראוי שיהיה מה שרחק מהגלגלים הכוכביים יותר מן היסודי בתכלית מיעוט הרכבת התנועות, וזה דבר צודק עם הנחתנו הגלגל הככביי הוא הגלגל הראשון, כי אין שם גלגל בעל ככב שלא ימצא בו יותר מהרכבת התנועות ממה שימצא מזה לגלגל הככבים הקיימים. ואולם הטענה שחייבה שתהיה התנועה היומית לגלגל בלתי מכוכב, הנה, אף על פי שנודה בה, לא יחויב ממנה שיהיה הגלגל הראשון בלתי מכוכב, וזה שכבר תהיה זאת התנועה לגלגל בלתי מכוכב שפל מגלגל המזלות, כמו שהנחנו אנחנו בתכונת גלגל הככבים הקיימים. ואולם הטענה שחייבנו ממנה המצא שם גלגל יומי על גלגל המזלות, מפני מה שנמצא משאר התנועות המשותפות לככבים רבים שהם נמצאות תחלה פשוטות ואחר כך מורכבות, היא בלתי צודקת. וזה שזה אמנם יצדק בתנועות אשר מדרכם שימצאו בככבים, והם התנועות המורכבות, כמו תנועת גלגל המזלות שהיא מורכבת מהתנועה היומית והתנועה המתאחרת, וכמו תנועה השמש המורכבת משלש תנועות. ואולם התנועת הפשוטה לא יצדק בה זה, כי אין התנועה הפשוטה נאותה להשפיע בכאן מה שיצטרך לרבוי ההויות, כמו שקדם, ואף על פי שיהיה בגלגל הככב, וכל שכן שאין ראוי שיונח בכאן גלגל בלתי מככב מתנועע תנועה פשוטה, לאט לעבודת גלגל בעל ככב, כי מציאות זאת התנועה בו תהיה לריק ולבטלה, לפי שאין בה תועלת להשפיע בכאן דבר, כי השפעת הגלגלים לזה המציאות השפל הוא מצד הככבים, והנה אין בדברים הטבעיים דבר לבטלה, כל שכן שאין ראוי שיונח זה באלו הגרמים הנכבדים. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין שם גלגל יומי על גלגל המזלות, כמו שחשבו קצת הקודמים וזה מה שרצינו באורו בזה הפרק.

י״גנבאר בו שהככבים הקיימים הם כלם בגלגל אחד, ושם נבאר למה היו בגלגל הראשון ככבים רבים וכמה שלמטה ממנו לא נמצא בגלגל האחד יותר מככב אחד.

י״דוראוי שנחקור אם הככבים הקיימים הם כלם בגלגל אחד, כמו שהנחנו, או יהיה לכל אחד מהם גלגל.

ט״וונאמר שכבר יראה שהוא ראוי שיזנחו כלם בגלגל אחד מפנים, - מהם, שכבר ימצא תמיד מרחק קצתם מקצת אחד, כמו שזכר בטלמיוס, וזה ממה שיזרה הם כלם בגלגל אחד, שאם היו בגלגלים רבים, כמה אני תמיה איך ימצא זה המספר הרב מהגלגלים בתנועה שוה ובקטבים אחרים, ושאר הגלגלים אין בהם שנים שתהיה תנועתם שוה ולא בקטבים אחרים. ומהם, כי מפני שהיה אפשר השלמת הנראה מתנועותם בגלגל אחד כמו שישלם בגלגלים רבים, והיה מבואר בדברים הטבעיים שאין בהם דבר לבטלה, וכן שכן באלו הגרמים הנצחיים. הוא מבואר שהוא ראוי שיהיו כלם בגלגל אחד, שאם היו בגלגלים רבים, היה מציאות רבוי הגלגלים ההם לבטלה, אחר שכבר ישלם המגיע מהם בגלגל אחד. – ומהם, שכבר נמצא בגלגלים אשר בהם ככב אחר מרחק הככב מן קטביו מרחק אחד, או קרוב מאחד, וראוי להם זה, כי היה זה המקום היותר נכבד שבגלגל מצד מהירות התנועה, וראוי שיהיה הככב בחלק היותר נכבד, בו היה הככב הוא החלק היותר נכבד שבחלקי הגלגל, וזה יראה מפעולתו כמו שקדם. ועוד שהוא כאשר היה בזה המקום, היה אפשר בו שיהיה לפעמים על האופן באיזה חלק שיהיה מהארץ, ולא יהיה כן לככב, אם היה קרוב לאחד מהקטבים, וכבר היה יותר טוב שתגיע פעולתו בכל חלק מחלקי הארץ משתגיע בחלק מיוחד ממנה לבד. וכאשר התישב לנו זה, רצוני שהוא ראוי בגלגלים שיש בהם ככב אחד לבד שיהיה מרחק הככב ההוא מהקטבים מרחק אחד, או קרוב מאחד, והיה מבואר שדה דבר בלתי נמצא כן באלו הככבים, אם היה לכל אחד מהם גלגל אחד, הוא מבואר שהוא ראוי שיהיו אלו הככבים הקיימים כלם בגלגל אחד. ואולם היה בו רבוי הככבים לשתי סבות. האחת כי מפני שלא היה לזה הגלגל כי אם תנועה אחת זולת התנועה היומית, ומפני זה היה בלתי אפשר, אם לא היה בו כי אם ככב שישפע ממנו רבוי הפעולות אשר יצטרך להשלים מה שבכאן, השוה הטבע בה, כמו שאמר הפלוסוף, בששם בו רבוי הככבים תמורות רבוי התנועות, ויהיה ממנו רבוי הפעולות בזה האופן. והשנית כי בזה האופן יתן זה הגלגל לככבים הרצים מה שלהם מרבוי הפעולות באופן מה. וזה שכבר ימצאו בזה הגלגל ככבים מתחלפי הפעולות, וזה יראה מחלוף טבעיהם ומחלוף פעולת הככבים ההולכים, בהיותם בחלקים מתחלפים ממנו, כמו שיתבאר למי שעיין במשפטי הככבים עיון מעט. והנה הככבים אשר אינם באזור ימצא להם גם כן מבוא בזה, לפי מה שיעלה מהם על האופק אופק עם הככב ומה שימצא עמו השמים. בזה האופן יתחדשו מהככב האחד, בהיותו במקום אחד מגלגל המזלות, פעולות מתחלפים באפקים מתחלפים. – ובכאן התבאר הסבה למה היה בגלגל הראשון ככבים רבים, ובמה שלמטה ממנו לא ימצא בגלגל יותר מככב אחד, ולמה לא היה לגלגל הככבים רבוי התנועות כמו הענין בשאר הגלגלים שימצא בהם ככב, והתבאר שהככבים הקיימים כלם הם בגלגל אחד.

ט״זנבאר בו איך יחמם השמש האויר, ושם תתבאר הסבה באיזה אופן יגיע מאחד אחד מהכוכבים מה שנראה שייוחד בו מהפעולות.

י״זוראוי שנחקור איך יחמם השמש האויר, כי זאת החקירה היא עמוקה מאד, והיא גם כן משותפת לכל הככבים באופן מה, וזה שכאשר יתבאר באיזה צר יגיע זה הפעל מהשמש, יתבאר באיזה צד יגיעו משאר הככבים פעולותיהם אשר יוחדו בהם אחד אחד מהם.

י״חונאמר שהוא מבואר בטבעיות שאין לככבים אלו האיכיות הנמצאות ליסודות ולמורכב מהם, ולזה אי אפשר שנאמר שיהיה השמש מחמם מפני היותו חם. ולפי שכבר התבאר בשרשים הכוללים, שכל דבר שיוציא זולתו מן הכח אל הפעל בדבר מה הנה ימצא לו בפעל מה שנמצא אל המתפעל ממנו בכח, הנה יראה שיחויב מזה אם שיהיה השמש חם, אם היה שיגיע ממנו החום בעצמותו, שאם לא היה הענין כן, לא אשער איזה צד יגיע ממנו חום לאלו הדברים, או שיהיה החום בעצמות מהשמש, ולפי שאי אפשר שיונח השמש חם, כמו שקדם, הנה ידמה שיחויב שיהיה החום בלתי מגיע בעצמות מהשמש, אבל יהיה מציאותו מדבר שמציאותו נמשך לגרם השמש, ולזה נחשב שיהיה השמש מחמם מזולת שיהיה הענין כן, ואחר שהתבאר זה, ראוי שנחקור מה הוא זה הענין.

י״טונאמר שהפלוסוף נתן בזה שתי סבות. העלה האחת היא התהפכות האור אשר יגיע מהשמש, כי היה מדרך האור בכל אלהי אשר בו שכאשר יתהפך יחדש החום, וזה מבואר במראות השורפות, כמו שיאמר הפלוסוף. ולפי שזה ההתהפכות יהיה יותר חזק בשיקרב השמש לחדש זויות נצבית, או קרובות לנצבות, הנה ימצא החום המגיע מהשמש יותר חזק בעת הקיץ, כי אז יהיה השמש יותר גבוה על האופק בכל היישוב ממה שהוא בשאר ימות השנה. הסבה השנית היא התנועה, וזה שהפלוסוף יאמר שגרם השמש הוא יותר מקשיי משאר חלקי הגלגל, ויקרה לתנועתו החמום, כי מדרך התנועה שתחמם, וזה שהתנועה תגיע היסודות ותביא קצתם לקצתם, ויקרה מזה מהחום החלוש אשר ביסודות חום יותר חזק, כמו שיתחדש מהבריאות המעטי בריאות שלם, לפי מה שאומר במה שאחר הטבע. ובזה האופן יחשב הפלוסוף שתשלם הסבה בחמום השמש האויר.

כ׳וראוי שנעיין אנחנו באלו הסבות אשר נתנם הפלוסוף בזה הענין. ונאמר שהסבה אשר נתן מצד התהפכות אור השמש איננה צודקת כשלא יאמר בה יותר מזה השעור. וזה שכבר יראה שישאר עמה הספק בעינו אשר יסופק בהנחת השמש מחמום האור, כי האור איננו גשם, כל שכן שאין לו חום. ובהיות הענין כן, הנה לא אשער איך יחמם האור. ועוד שאם היה זה החמום נמצא לאור במה שהוא אור, הנה ראוי שימצא זה לירח גם כן, כי היא מאירה. ואף על פי שאין אורה חזק כמו אור השמש, הנה היא יותר קרובה אל הארץ, והיתה לפעמים קרובה מנוכח הראש מהשמש ברב הישוב, והוא בהיותה בראש הסרטן בתכלית הטייתה לצפון, ויותר ארוך זמן עמידתה על הארץ מזמן עמידת השמש עליה בהיותו בראש סרטן, ולזה היה ראוי, אם היה האור מחמם, שתהיה הירח מחממת האויר בזמן ההוא חמום מופלג, ר"ל כאשר היה אור הלבנה שלם והיא בראש סרטן, וזה יקרה בלילות הארוכות. והנה מה שימצא בחוש הוא הפך זה, וזה כי אז ימצא הקור חזק מאד. וכן נאמר שהסבה אשר נתן מצד התנועה היא בלתי צודקת. וזה כי המאמר בשהיה גרם השמש יותר מקשיי מהגלגל אשר הוא בו הוא מאמר מבואר הנפילה, וכל שכן לדעת הפלוסוף, כי הוא יראה שהגרם החמישי הוא כלו מטבע אחד. עם שאין תועלת בזאת ההנחה לקיים שימצא החמום לאויר מן השמש מזה הצד, כי הגשמים אשר זה דרכם יחממו הגשמים הממששים להם, ובאמצעותם יחממו שאר הגשמים, אבל הגשמים האמצעיים בינינו ובין השמש, והם שאר הגרמים השמימיים אשר תחתיו, אינם מקבלים החמום. הנה אם כן לא יתכן שיגיע החמום לאויר מזה הצד. ואם אמר לנו אומר שכבר ימצא שיתפעל דבר מדבר מזולת שיתפעל האמצעי באופן הפעלות ההוא, כמו שיאמר בדג מה שירדים הדייג באמצעות הרשת, והנה הרשת לא יקבל ההרדמה. אמרנו לו שעל כל פנים יתפעל הרשת ממין הפעלות האחרון, והוא הקור אשר הוא סבת תרדמת היד, אמנם לא ירדם הרשת, לפי שאינו בעל חי. ועוד שכבר התבאר במה שקדם שתנועת השמש לא תבא לגלגלי שאר הככבים, ולזה הוא מבואר שלא יתכן שתגיע אל היסודות, אבל תכלה ותפסק אל הגשם אשר בין גלגלי השמש לגלגלי הככב אשר תחתיו. ועוד שהוא מבואר שגרם השמש הוא יותר קטן מאד מהגלגל אשר הוא בו. ובהיות הענין כן, והיה הגלגל הוא המתנועע, לא השמש, הנה הוא יותר ראוי שייוחס החמום לתנועת הגלגל משייוחס לתנועת השמש, כי התנועה היא אחת ובמרחק אחד מן היסודות. ואם היה זה כן, הנה יחויב שיהיה החום נמצא באויר תמיד על ענין אחד כיום כלילה, כסתו כקיץ, וזה שקר. ועוד שאם היה סבת החום התנועה, הנה יותר ראוי שיהיה זה מיוחס לתנועת הגלגל היומי, כי היא היותר מהירה שבתנועות הגרמים השמימיים, והיא גם כן קרובה אל היסודות ומגעת אליהם, עד שאנחנו נמצא בהם זאת התנועה, ובפרט ביסוד האש ובמה שקרב אליו מהאויר, ולזה נמצא קצת הלהבות הנמצאות שם המתחדשות שהם בתנועה היומית. ואם היה הענין כן, לא ימצא רושם לשמש בחמום האויר, אבל יהיה החום מגיע ביום ובלילה בסתיו ובקיץ על אופן אחד, וזה חלוף מה שימצא מזה. ועוד שאם היה סבת זה החום אשר באויר מהשמש התנועה, הנה יותר ראוי שייוחס זה לירח, לפי שהוא יותר קרוב אל היסודות מהשמש ותנועתו יותר מהירה מאד מתנועת השמש, ומה שזה דרכו הוא יותר ראוי שיניע היסודות, ויבא קצתם לקצת ואם היה הענין כן, הנה יחויב שימצא רושם חזק לירח בחמום האויר, וזה דבר בלתי נמצא כן ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין די באלו הסבות אשר נתן בהם הפלוסוף, לפי מה שהבינו ממנו מפרשי ספריו, להשלים מה שיראה לשמש מבין שאר הככבים מחמם האויר.

כ״אוהנה הסבה בזה אצלנו, כי ניצוץ השמש, להיתחסות אשר בינו ובין האש בכח אלהי בו, יניע האש ויחמם האויר בזה האופן מצד זה העירוב אשר יקרה לו עם האש. ולפיכך כאשר יתהפך ויכפל הניצוץ על נפשו הכפל נפלא, הנה יכפל זה החום כאשר היה התהפכות הניצוץ יותר חזק, והוא כאשר יקרב השמש לחדש זויות נצבות, ולזה היה אז החום יותר חזק. והעד על זה שכבר תראה לחוש במראות השורפות קוים ניצוציים רבים יתהפכו ויתחברו יחד בנקודה אחת, ושם יהיה מקום השריפה. ובהיות הענין כן, הנה ימצא זה הענין לאור במה שהוא אור שמש, לא במה שהוא אור במוחלט. ולפי שזה ימצא לאור השמש מצד טבע יסוד האש אשר יניע אותו ניצוץ השמש, היה שימצא זה החמום גם כן לאור האש כאשר יתהפך. וזה דבר עמדנו עליו מן החוש, שהעמדנו מראה שורפת כנגד אור הנר, ובנקדת פגישת הקוים הניצוציים המתהפכים מצאנוה שורפת. ואולם לאור הירח לא תמצא שתתחדש שריפה מהמראה השורפת ודה כלו ממה שיעיד זה הענין מהחמום הנמצא לאור השמש במה שהוא אור שמש בכח האלהי אשר בו להניע היסוד האשיי. ובזה האופן בעינו נמצא לירח רושם בהוספת הטבע המימיי, עד שכבר נמצא בחוש תוספת המים והלחויות בהוספתה, וחסרונם בחסרונה. ולזה היה צבע נצוץ הירח מתיחס ונאות לטבע הקר והלח, וצבע נצוץ השמש מתיחס ונאות לטבע החם והיבש יובש מזוג. וכן תמצא הענין בצבעי שאר הככבים, רצוני שכבר נמצאהו מתיחס ונאות אל הטבע אשר לככב ההוא רושם בהמצאתו, וזה דבר מבואר למי שעיין במשפטי הככבים עיון מעט. ואמנם היה זה כן, מפני שהיתה פעולת הככב מצד מה שיגיע בכאן מנצוצו, והיה מחויב במה שבכאן שיהיו לו סבות שומרות כל אחד מההפכים אשר מהם יהיו כל אלה הנמצאים, הנה מן ההכרח היו צבעי נצוצי הככבים מתחלפים, עד שיאות נצוצם אל שיתחייב ממנו מה שראוי להשלים מה שכאן ובזה האופן היו הככבים פועלים היסודות ושומרים אותם בשווי המורכב מהם. יתברך ויתברך יוצר הכל אשר לא תושג על השלמות חכמתו כמה שהמציאו לאחד מהמשיגים זולתו. ואולי זהו אשר רצהו הפלוסוף בכאן, כי אין אצלנו דבריו בזה, ואפשר כי המפרשים החטיאו כונתו בזה.

כ״בוכבר יסופק בענין הירח ספק אינו מועט ראוי שנחקור בהתרתו. והוא שכבר יראה, כמו שהנחנו, שיש לנצוץ הירח רושם בהגברת היסוד המימיי והלחויות, ולזה היה נראה שיתוספו המים והלחויות בהוספתה, ויחסרו בחסרונה. ואנחנו נראה עם זה הרבה שיהיו הגשמים בתכלית חסרונה, והוא סביב המולד, והנה היה ראוי שימצא אז היובש בתכלית, והוא הפך מה שיראה לחוש. ונאמר שכבר ידמה שיאמר בזה שאי אפשר שיהיו שני אלו הדברים מתחייבים מהירח בעצמות, אבל יהיה האחד מאלו הדברים מגיע מהירח בעצם, והאחר במקרה. וזה שהוספת אורו יוסיף בטבע המים והלחויות בעצמות, וחסרונו יחסר אותם, ולזה תמצא חסרון הלחויות בצמחים ובבעלי חיים בעת חסרון הלבנה ויתחדש במקרה הוית הגשמים בסוף החדש מפני התמזג נצוץ השמש עם נצוץ הירח, ויקנה ממנו נצוץ השמש זה הטבע ולזה תמצא שיחלש החום הטבעי בנמצאות השפלות בעת המולד, והיה מפני זה סכנה, היות הבחראן לחולים סביב עת המולד. ואולם התמזג נצוץ השמש עם נצוץ הירח אז הוא, מפני שהירח אז תחתיו, והחלק המאיר מן הירח ישוב נצוצו אל השמש בדרך בעינו אשר יבא לנו בו נצוץ השמש, ויבא לנו מפני זה נצוץ השמש מתמזג מטבע מצוץ השמש וטבע נצוץ הירח.

כ״גנמנה בו הדרושים אשר נצטרך שנחקור בהם ממה שבשמים לפי מה שבידינו בזה מן ההקדמות.

כ״דוראוי שנחקור מענין הכוכבים מעשרים ושבעה דרושים:

כ״הא. למה נשתתפו ככבים כלם בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת, ואם היא מתחלפת בהם קצת חלוף. ולמה נשתתפו גם כן המרחקים הרחוקים לככבים הנבוכים וראשי תניניהם באלו התנועות.

כ״וב. למה השתתפו רוב הככבים ההולכים בתנועה השמשית באופן מה. וזה כי שבתאי וצדק ומאדים הם באופן מה מהתנועה, שכאשר תקובץ תנועת הארך עם תנועת החלוף, יהיה המקובץ שוה לתנועת האמצעי, ונגה וככב תמצא בהם תנועתם שוה לתנועת השמש האמצעית.

כ״זג. למה היה הירח מקבל אורו מהשמש, ואין לו אור מעצמו.

כ״חד. למה התחלפו שבתאי וצדק ומאדים באורך זמן תנועת הארך ותנועת החלוף, עם הסכימם במקובץ מהם.

כ״טה. למה היתה תנועת האורך ברב הככבים ההולכים מתחלפת, ר"ל שתהיה פעם מהירה ופעם מתאחרת, לפי מה שיראה לנו ממנה.

ל׳ו. למה היתה תנועת האורך המתאחרת במקום המרחק הרחוק בככבים שימצא בהם הענין כן, או במקום המרחק הקרוב בככבים שימצא בהם כן הענין.

ל״אז. למה היתה זמן התנועה המתאחרת בהרבה מהככבים ההולכים יותר ארוך מזמן התנועה המהירה.

ל״בח. למה היתה זמן התנועה המתונית אשר מפני תנועת החלוף יותר ארוך בירח מזמן התנועה המהירה, ובשאר הככבים ההולכים ימצא הענין בהפך.

ל״גט. למה היו הככבים ההולכים אשר ימצא להם נזורות יותר רבי התנועה בעת היותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, ויותר מעטי הנטיה בשהיו בהתחלת תנועת החלוף.

ל״די. למה נמצא לככבים הנבוכים מהירות התנועה בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף.

ל״היא. למה היתה נטית תנועת החלוף בנגה וככב באופן שתהיה בהם התחלת תנועת החלוף נוטה מגלגל המזלות לצד אחד, ויטו בצד השני לגלגל המזלות בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, ולא ימצא הענין כן בשבתאי וצדק ומאדים, אבל תהיה כל נטיית תנועת החלוף לצד אחד מגלגל המזלות.

ל״ויב. למה היה הככב היותר רחוק מן הארץ יותר מאוחר התנועה באופן מה.

ל״זיג. למה היו הככבים הנבוכים יותר קרובים אל הארץ בהיותם במקום תנועת החלוף שיהיה בו החלוף היותר גדול ממה שהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף ובהיותם במאה שמנים מעלה ממנו, וכמו שיראה זה לחוש בנגה, והוא גם כן מחויב בשאר הככבים מצד ההוא אשר חויב זה בנגה, וזה מבואר מהתכונה שהתבארה במה שקדם.

ל״חיד. למה היו קצת הככבים הנבוכים יותר קרובים אל הארץ בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף ממה שהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, כמו שיראה זה במאדים אם היה שיתאמת בו זה.

ל״טטו. למה היה הירח יותר קרוב אל הארץ ברבועים ממה שהוא קרוב אל הארץ בנגודים.

מ׳יו. למה היה לירח רבוי הנטיות והנזורות כמו הענין בשאר הככבים אשר תמצא להם תנועת החלוף.

מ״איז. למה נמצא בשבתאי וצדק ומאדים שמה שיהיה מהם יותר מאוחר התנועה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף בו יותר גדול.

מ״ביח. למה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף יותר קטן הרבה בככב ממה שהוא בנוגה, עם היות תנועת האורך בהם שוה.

מ״גיט. למה היתה תנועת החלוף יותר מהירה בככב ממה שהיא בנגה, עם היות תנועת הארך בהם שוה.

מ״דכ. למה היו השמש והירח יותר גדולים ביחס אל גלגלים משאר הככבים ההולכים.

מ״הכא. למה נשתתפו שבתאי וצדק ונגה שתהיינה תכלית נטויותיהם הצפוניות קרוב לראש צורת מאזנים, ותכלית נטויותיהם הדרומיות קרוב לראש צורת טלה, ובמאדים וכוכב תמצא תכלית הנטייה הצפונית קרוב לראש צורת סרטן, ותכלית הנטיה הדרומית קרוב לראש צורת גדי.

מ״וכב. למה נמצא במאדים וכוכב מהנטיה לדרום יותר ממה שימצא להם ממנה בצפון, ובנוגה ימצא הענין בהפך, אם הענין בזה כמו שספר בטלמיוס, ובשבתאי וצדק ימצא מהנטיה לצפון ולדרום בשווי.

מ״זכג. למה היה כוכב שני פעמים בשנה במרחק הרחוק והקרוב, אם היה שיהיה המציאות כן כמו שבאר בטלמיוס.

מ״חכד. למה היה זמן תנועת הרוחב בירח מתחלף לזמן תנועת האורך בהפך מה שימצאו בזה בשבתאי וצדק ומאדים ונגה וכוכב.

מ״טכה. למה התחלפו הככבים ההולכים בשעור התנועה המתאחרת, כאלו תאמר שקצתם ישלים סבובה בכמו עשרים וארבעה אלף שנה, כמו הענין בגלגל הככבים הקיימים ובמאדים וקצת בכמו חמשה עשר אלף ושבע מאות שנה בקרוב, כמו הענין שמש ושבתאי וקצתם בזמן זולת זה.

נ׳כו. מה הוא הצל הנראה בירח ולאיזה תכלית נמצא במקום אשר הוא בו מהירח.

נ״אכז. מה הוא העגול החלבי הנראה בגלגל הככבים הקיימים ולאיזה תכלית הוא נמצא. וזה כי כשידענו זה מענין הגרמים השמימיים לפי מה שאפשר לנו, הנה הוא מבואר שכבר הגענו אל מה שהיתה ידיעתם נכספת מענינם. וזה אמנם יהיה בפרקים הבאים אחר זה.

נ״בנציע בו קצת שרשים מבוארים בנפשם למעיין בזה הספר יישירונו לעמוד מהם על סבת מה שימצא בשמים.

נ״גואנחנו מציעים תחלה מה שיישירנו לנפילת האמת באלו הדרושים קודם שנאמר בסבותיהם דבר, והם ששה שרשים, הם כולם מבוארים בנפשם, או כמבוארים בנפשם למעיין בזה הספר. השרש האחד הוא שהככבים יפעלו פעולות מתחלפות, כאלו תאמר שלשמש רושם גדול בהולדת החום והיובש המזוג, ולירח רושם בהולדת הקור והלחות, וכן הענין בככב ככב. והשרש השני הוא שהככבים יפעלו פעולות מתחלפות לפי התחלף המקומות אשר הם בהם מגלגל המזלות, וזה דבר מפורסם מאד מן החוש לחוקר בזה. ובזה האופן ימצאו שם ככבים קיימים יהיה להם, דרך משל, רושם ברוחות, או במטר, או בטבע, משאר הטבעים, בהיות להם אחד מככבי לכת. וזה ממה שלא יסופק לאחד מן החוקרים בזה. ובזה האופן ימצא פעל הככב ההולך מקביל תכלית ההקבלה, בהיותו במקומות מגלגל המזלות נכחיים קצתם לקצת, ואף על פי שלא יתחלפו בנטיותיהם, ר"ל שיהיו ביחס אחד מן הגובה על האופק. וזה אמנם יקרה בהיות המקום האחד בראש טלה, והאחר בראש מאזנים. ואמנם היה זה החלוף מגיע מהם מצד התחלף טבע נצוצי הככבים הקיימים אשר באלו המקומות. והשרש השלישי הוא, כי כל מה שיאריך עמידת הככב במקום אחד מגלגל המזלות יתחזק הפעל המגיע ממנו, מפני טבע נצוצי ככבי המזל אשר הוא בו. וזה השרש הוא גם כן מבואר בנפשו למעיין בזה הספר. וזה כי יחס הפעל אל הפועל הוא יחס הזמן אל הזמן, והמשל כי האש מחמם יותר הדבר המתחמם ממנו בשתי שעות ממה שיחמם אותו בשעה אחת, כמו שנזכר זה בספר השמע. והשרש הרביעי הוא שהככב יפעל פעולות מתחלפות מפני חלוף נטיתו לצפון ולדרום, והמשל שכל מה שיהיה גבהו בעברו על חצי השמים יותר גדול יהיה הפעל המגיע ממנו יותר חזק, וזה דבר מבואר מן החוש בשמש, וזה שהחמום המגיע ממנו בהיותו בראש סרטן הוא יותר חזק הרבה מן החמום המגיע ממנו בהיותו בראש גדי. וממנו נקח ראיה על שאר הככבים, לפי שההקש הוא אחד. והשרש החמישי הוא שכל מה שהיה הנצוץ יותר גדול יהיה הפעל המגיע מהככב יותר חזק. וזה כי מפני שהיה פעל הככב המגיע באמצעות נצוצו, הנה יחויב שכל מה שיהיה הנצוץ יותר גדול יהיה הפעל המגיע מהככב יותר חזק. והשרש הששי הוא שכל מה שיקרב הככב יותר לארץ יהיה הפעל המגיע מהככב יותר חזק, לפי הוא יותר גדול היחס אל העגולה אשר יסוב בה הככב, ולזה יהיה הנצוץ המגיע ממנו אל הארץ יותר גדול.

נ״דנתן בו הסבות בכל מה שנמצא בשמים ביותר שלם אשר אפשר זה לנו.

נ״הואחר שהתישבו לנו אלו השרשים אשר הם כמו ידועים בעצמם למעיין בזה הספר, הנה לא יכבד עלינו לתת הסבות בכל מה שיעדנו לחקור בו מענין הככבים.

נ״וונאמר שהסבה בהיות הככבים כלם השתתפים בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת היא, כי מפני שהיו זמני קודם הדברים ההוים הנפסדים, והיותם משוערים בתקופות הארבע המתחדשות מהככבים, כמו שנזכר בחכמה הטבעית, והיות קצתם קצרי הקיום וקצתם ארוכי הקיום, והיה מן ההכרח שישתתפו כל הככבים בשמירת נמצא נמצא מהנמצאות הטבעיות. הנה מן הראוי שישתתפו כלם בתקופות הקצרות ובתקופות הארוכות השתתפות מה. והנה הדברים ארוכי הקיום בזה האופן הנפלא הם הדברים אשר לא יפול חדושם והפסדם כי אם בזמנים ארוכים אורך נפלא, כמו ההרים והימים והאומות הגדולות ומה שדומה לזה מהדברים הכוללים. והנה ישתתפו כלם בזה בתנועה המתאחרת, ואם קצתם מתחלפים בה לקצת. ואולם היות תנועות המרחקים הרחוקים לככב ככב וראשי התנינים משתתפים כאלו התנועות הוא כדי שיגיע חלוף מה לככבים ההולכים מפני התנועה המתאחרת, עם שמירתם היחסים אשר הוכנו להם עם ככבי גלגל הככבים הקיימים מהנטיות, כי בזה יהיה הטבע שיקנו מנצוצי הככבים ההם נשמר, והמשל שכבר יקרה מזה שיהיה רחב מאדים מגלגל המזלות בהיותו בלב אריה רחב אחד תמיד כשהיה מתנועת החלוף במקום אחד, ויקרה למאדים חלוף מפני התנועה המתאחרת שיהיה תמיד בהיותו שם יותר רחוק מתכלית הצפונית, רצוני שהוא יותר רחוק תמיד מההפוך הקייצי, עד שיהיה לב מקום האריה בהפוך הסתויי, ואז יחל להתקרר מאדים בהיותו בזה המקום לפאת הצפוני, עד שיגיע לב האריה אל ההפוך הקייצי, ולזה האופן יהיה הפעל המגיע במאדים, עם היותתו בלב אריה, מתחלף תמיד. וזה שכל מה שיקרב בהיותו שלם אל ההפוך הקייצי היה הפעל המגיע ממנו יותר חזק, כמו שהתבאר בשרש השלישי מהשרשים שזכרנו, וכל מה שקרב בהיותו נוטה אל ההפוך הסתויי היה הפעל המגיע ממנו יותר חלוש, וזה הענין הולך בסבוב, וישלם זמן זה הסבוב בזמן שלמות התנועה המתאחרת. וזה אמנם יהיה במאדים שהתנועה המתאחרת בו שוה לתנועת גלגל הככבים הקיימים. והנה בשאר הככבים שהתנועה המתאחרת בהם מתחלפת לתנועת גלגל המזלות ימצא גם כן חלוף מפני תנועת המרחק הרחוק, והמשל כי כאשר היה שבתאי עם לב האריה בהיותו במרחק הרחוק, יחלש הפעל המגיע ממנו מפני הרוחק, ויתחזק הפעל המגיע ממנו אם היה עם לב האריה במרחק הקרוב, לפי שהוא אז יותר קרוב אליו. ובאופן אחר יתחלף פעלו בהיותו במרחק הרחוק עם לב האריה לפעל המגיע ממנו בהיותו במרחק הקרוב עם לב האריה, מפני מהירות התנועה ואחורה, ויתחדשו מחלופי אלו היחסים מינים רבים מחלופי הפעולות, ויהיה חלוף אלו היחסים הולך בסבוב, וזמן הסבוב הזה הוא נשלם בזמן שלמות התנועה המתאחרת. והנה הירח ימצא בו גם כן מחלופי היחסים מפני התנועה המתאחרת, ואף על פי שאין תנועת ראש התנין והמרחק הרחוק בו משוער בזמן התנועה המתאחרת, מפני שתופו לשמש בעתות המולד, והנגוד אשר יקנה מהם הירח רושם וטבע ימשך בו בחלקי החדש הירחי. לפי שהיה לשמש חלוף בהיותו עם ככב אחד מככבי גלגל המזלות מהצד שזכרנו במה שקדם, הנה יקרה לירח חלוף מזה הצד, ויהיה זה החלוף הולך בו בסבוב, וישלם זמן זה הסבוב עם זמן שלמות התנועה המתאחרת. ובכאן נשלמה הסבה לפי מה שבידינו מהקדמות בהשתתפות הככבים כלם בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת ובהשתתפות המרחקים וראשי התנינים באלו התנועות.

נ״זואולם הסבה בשתוף רב הככבים ההולכים בתנועה השמשית באופן מה היא גם כן כדי שישתתפו כלם באופן מה בתקופות הארבע השמשיות, כי להם ימצא רושם חזק בדברים הטבעיים, כמו הצמחים ובעלי חיים. והנה זה השתוף הוא מבואר בנוגה וככב, ואולם בשבתאי וצדק ומאדים יהיה השתוף מפני השתנות בהם תנועת הארך והחלוף המקובצת לתנועת השמש האמצעית. אלא שתקופות השמשיות המתחדשות מהם תתחלפנה, וזה כי בשבתאי ישלמו אלו התקופות הארבע אשר מפני תנועת החלוף כשנה שמשית ושלשה עשר יום בקרוב. וזה כי בהיות שבתאי בהתחלת תנועת החלוף יהיה עם השמש, ובהיותו בתשעים מעלה מתנועת החלוף יהיה במבטו מרובע עם השמש לפי מהלך האמצעי, ובהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף יהיה במבט נכחיי עם השמש לפי המהלך האמצעי, ובהיותו במאתים ושבעים מעלה מתנועת החלוף יהיה גם במבט מרובע עם השמש לפי מהלך האמצעי, ובזה האופן תתחדשנה משבתאי ארבע תקופות שלש מאות ושבעים ושמנה יום ושתי שעות בקירוב. ואולם בצדק תתחדשנה אלו התקופות הארבע בשנה השמשית ושני יום וחמש עשרה שעות בקרוב. ואולם במאדים תתחדשנה אלו התקופות הארבע בשי שני שמשיות וארבעים ושמנה ימים ואחת עשרה שעות בקרוב. ובאלו התקופות ימצא שתוף לאלו הככבים לשמש, עד שהם משתתפים עמו מזה הצד בתקופותיו השמשיות לפי יחסם ממנו. והנה היו זמני התנועות אשר תתחדשנה מהן אלו התקופות השמשיות באלו הככבים מתחלפים, כדי שישלמו בזה האופן אלו הדברים אשר בכאן שישוערו תקופותיהם בתקופות ככב ככב מאלו, כי ידמה, כמו שנאמר בטבעיות, שבכאן דברים ישוערו תקופותיהם בתקופות ככב ככב מהככבים, והנה השוה הטבע בזה ושם תנועת האורך יותר מתונית, באשר תנועת החלוף בו יותר מהירה מאלו השלשה ככבים. ובזה האופן היו הדברים אשר ישוערו תקופותיהם בתקופות תנועת האורך אשר לצדק. וכן ההקש לצדק עם מאדים. ואולם בתקופות אשר מפני תנועת החלוף ימצא הענין בהפך, וזה הוא הצד אשר אמרנו שהשוה בו הטבע בזה, עם שבזולת זה האופן לא היה אפשר שישתתפו אלו הככבים לתקופות השמש על האופן שזכרנו, כי זה יחייב שתהיינה תנועותיהם כשקובצו שוות לתנועת השמש האמצעית. ולזה יחויב, כאשר היתה בו תנועת האורך יותר מתונית, שתהיה תנועת החלוף בו יותר מהירה.

נ״חואולם הסבה בהיות תנועות אלו הככבים מתחלפות הוא להשלים מה שבכאן מההויות אשר היה מההכרח שישוערו תקופותיהם בזמנים מתחלפים מצד התחלפם בארך הקיום ומעוטו. ואולם היתה תנועת הארך בנוגה וככב שוה לתנועת השמש האמצעית, והיו תמיד עמו במהלכם האמצעי, כדי שיתמזגו נצוציהם תמיד עם נצוץ השמש באופן שיאות לנמצאות הטבעיות. ואולם בתנועת החלוף יתחדשו גם כן ארבע תקופות אחרות מצד התחלפם בהם במהירות התנועה ואחורה, וברבוי הנטייה ומעוטה, כי זה ממה שיתן טבעים מקבילים לתקופה תקופה מהם, כמו שהתבאר מהשרשים הקודמים.

נ״טואולם הירח, מפני שתופו לשמש, בשהיא תקבל אורה ממנו, היו לו תקופות משתתפות לתקופות השמשיות באפן מה. וזה שכאשר היה רחוק מהשמש תשעים מעלות היה החלק המזרחי מהירח מאיר, ובהיותו רחוק ממנו מאה ושמנים מעלות היה כל הירח מאיר, ובהיותו רחוק ממנו מאתים ושבעים מעלות היה החלק המערבי מהירח מאיר. ובזה האופן תתחדשנה לירח תקופות ארבעה מפני הרוחק והקורבה אשר לו עם השמש. ולזאת הסבה לא היה לירח אור מעצמו, אבל הוא מקבל אורו מהשמש. והנה ימצא לירח צד אחר מהשתוף לתקופות השמשיות, והוא מפני היות הדבוק אשר יהיה לירח עם השמש בשנה האחת בשנים עשר מזלות על ההמשך, כאלו תאמר שהמולד האחד תהיה בטלה, והשני בשור, וכן ימשך זה בקרוב בחדש וחדש. ובהיות הענין כן, והיה מן המבואר למי שהשתמש מעט במשפטי הככבים שהירח יקנה מהמקום שהיה בו בעת המולד טבע ימשך בקצת החדש הירחי, הנה יהיה לירח שתוף עם השמש בתקופותיו השמשיות מזה הצד. ובכאן התבאר שכל הככבים ההולכים משתתפים לשמש בתקופותיו השמשיות באופן מה, והתבארה הסבה בזה לפי מה שאפשר לנו.

ס׳ואולם למה היתה תנועת האורך ברב הככבים ההולכים מתחלפת, עד שתהיה פעם מהירה ופעם מתונית, הנה זה הוא כדי שיתחדשו מזאת התנועה יחסים רבים מצד מהירות התנועה ואחורה, עד שישלם בזה האופן רבוי ההויות אשר בכאן, כמו שהתבאר בשרש השני מהשרשים אשר זכרנו. – ולזאת הסבה בעינה היה הככב פעם במרחק הרחוק ופעם במרחק הקרוב, והוא כדי שיתחדשו מזה יחסים רבים לככב מהקורבה והרוחק, ויגיע בזה האופן ממנו רבוי הפעולות גם כן, כמו שהתבאר בשרש החמשי. – והנה היתה התנועה המתונית בהם יותר ארוכת הזמן מהתנועה המהירה, להשוות בין תקופותיהם הארבע, כי מפני שהיה המתונית בזה המרחק הרחוק, והיה מפני זה הפעל המגיע ממנו חלוש, ר"ל מפני הרוחק, הנה הערים הטבע, ושם שם מתינות התנועה, ושם זמנה גם כן יותר ארוך מזמן המהירות, להשוות בין תקופותיהם הארבע באופן שיאות לאלו הדברים אשר בכאן המקבלים פעולותיהם. – ולזאת הסבה בעינה היה זמן התנועה המתונית אשר מפני תנועת החלוף בירח יותר ארוך מזמן התנועה המהירה, כי ידמה שיהיה הירח יותר רחוק ממנו בהיותו בהתחלת תנועת החלוף ממה שהוא בהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, אלא שלא אמתנו זה עדין במבט. ואם היתה התנועה המתונית במרחק הקרוב, כמו שידמה שיהיה הענין במאדים, לפי מה שזכרנו בסוף חלק הקודם, או אם לא היה מקום התנועה המתונית יותר רחוק ממנו ממקום התנועה המהירה, הנה יהיה זה מפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל פועל התקופות אשר יחדש זה הכוכב בהיות תנועתו מתונית יותר מצרכם אל פעל התקופות אשר יחדש זה הככב בהיותו תנועתו מהירה. ולזה קובצו בכאן שי סבות או שלש לחזק פעל אלו התקופות. האחת היא מתינות התנועה, כי זה ממה שיחזק פעל הככב. והשנית היא אורך זמן אלו התקופות, כי זה ממה שיוסיף חזוק על פעל הככב באלו התקופות אשר הם יותר ארוכות הזמן. והשלישית היא קורבת הככב מן הארץ באלו התקופות. וזה אמנם יהיה בככבים אשר ימצא בהם הענין בזה האופן, ר"ל שיהיו יותר קרובים אל הארץ בעת היותם במקום התנועה המתונית.

ס״אאולם למה היו הככבים ההולכים אשר ימצא להם נזורות יותר רבי הנטיה בעת היותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף מהנטיה הנמצאת להם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ולמה היה מהירות התנועה לאלו הככבים נמצא בהיותם בהתחלת תנועת החלו, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה ממנו. הנה הסבה בזה בשבתאי וצדק ומאדים בהיותם בהתחלת תנועת החלוף עם השמש במקום אחד מגלגל המזלות, ומפני זה יהיה ביניהם הסכמה אז באופן מה מצד הטבע שיקנו יחד נצוציהם מהככבים הקיימים אשר הם עמהם. ובהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, הם נכחיים לשמש, ותמצא ביניהם הקבלה מפני הטבע אשר יקנו מהככבים הקיימים, כי הם במזל נכחיי לשמש. ולפי שניצוץ השמש חזק מאד לגדלו, הערים הטבע בששם אלו הככבים בעת הסכמתם עמו יותר חלושי הפועל, מפני מהירות התנועה ומיעוט הנטייה האפשרית להמצא שם לפאת היישוב בעת היות השמש במזלות הצפוניים, ולפאת דרום בהיות השמש במזלות דרומיים, כי כבר יספיק לשמש עזר מעטי מצד חוזק נצוצו. ושם אלו הככבים בעת היות פעולותיהם מקבלת לפעולת השמש יותר חזק הפעל מצד איחור התנועה הנמצאות להם במקום ההוא, עד שכבר ישובו אחור וישובו ללכת במקום ההוא פעם שנית, ויארך מפני זה זמן עומדם במקום ההוא מגלגל המזלות. וזה לשתי סבות. האחת לאחור התנועה, והשנית מפני היותם שבים אל המקום ההוא פעם שנית. ולזה סבה אחרת תחזק פעולתם בעת ההיא, והיא רבוי הנטייה האפשרית להמצא להם שם במקום שיהיה ממנו הקבלה לפעל השמש, והוא לפאת דרום בהיות השמש במזלות הצפוניים, ולפאת צפון בהיות השמש במזלות הדרומיים. מזה האופן תמצא עמו הקבלה יותר חזקה. ואף על פי שזאת הנטייה תמצא לפעמים בהפך זה, הנה זה יהיה להרבות היחסים, כדי שישלמו בו רבוי הפעולות. ואולם בנוגה וככב ימצא ביניהם גם כן הסכמה עם השמש בהיותם בהתחלת תנועת החלוף מצד היותם במקום אחד עמו ובנטיה מועטת. ואולם בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף ימצא ביניהם הקבלה מה עם השמש מצד רבוי הנטייה, ולזה היה גם כן נמצא הם מהירות התנועה בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ולפעמים לא תהיה נטייה כלל, כמו שקדם, הנה יהיה זה להרבות היחסים, כדי שישלמו מזה רבוי הפעולות המצטרך בהשלמת זה המציאות השפל. וכן הענין בנטיה הנמצאת לשבתאי צדק ומאדים בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף שהיא לפעמים מעוטה, ולפעמים לא יהיה נטייה, כמו שקדם. ועוד סבה אחרת בזה הונין בנוגה וככב, והוא שבזה האופן אפשר שיתחדשו מהם מפני תנועת החלוף תקופות ארבע מתחלפות קצתם לקצת. ולזה גם כן היו נטויותיהם בהיותם בהתחלת תנועת החלו לזולת הצד אשר היו נוטים בו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף בחלוף מה שימצא מזה לשבתאי צדק ומאדים. וזה שאם היו באופן אחד ממהירות התנועה ומהנטייה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, עם מה שהם מהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, לא יהיה חלוף כלל מפני תנועת החלוף, בין בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ובין בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ולפי ששמירת השווי בין ההפכים הוא בתקופות הארבע המתחדשות מפני תנועת תנועה, כמו שנזכר בטבעיות, הנה מן ההכרח היה זה החלוף נמצא לאלו הככבים בין בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, בין בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ואולם מה שזכרו הקודמים מאלו הככבים הנבוכים, שכאשר הם נזורים, אין כח להם, הוא מאמר יוצא מן ההקש, וזה כי אז תמצא תנועתם יותר מתונית, ולזה יחויב שתהיה פעולתם יותר חזקה, כמו שבארנו. אלא שעל כל פנים החוש הניעם על זה, וזה שהם מצאו הרושם המגיע מאלו הככבים בהיותם נזורים חלוש מאד, וזה אמנם הוא מפני היות השמש פועל או פעולה מקבלת לפעולתם מפני היותו במזל נכחיי להם. ובהיות הענין כן, והיה השמש גובר עליהם לגודל נצוצו, הנה הרושם המגיע אז מהם חלוש, אלא שזאת החולשה אינה מצדם, כי אז ראוי שתהיה פעולתם יותר חזקה, ואמנם היה זה מפני פעולת השמש המקבלת להם בזה המקום. ולנוגה וככב תמצא גם כן הקבלה מה עם השמש בזה העת, כמו שקדם.

ס״בואולם למה היה הככב היותר רחוק מן הארץ יותר מאוחר התנועה ברב הככבים, הנה זה לתבלית שתגיע פעלתו בכאן לפי מה שראוי להשלמת אלו הנמצאות השפלות. כי מפני שהיתה פעולת הככב בהיותה רחוק מן הארץ יותר חלושה, הערים הטבע ושם תנועתו יותר מאוחר, להשלים לו מה שחסר ממנו מחוזק הפעולה מפני מרחקו מן הארץ.

ס״גולזאת הסבה בעינה היו ככבי הנבוכה יותר קרובים אל הארץ בהיותם בתכלית מן החלוף הנמצא להם מפני תנועת החלוף ממה שהם בהתחלת תנועת החלוף ובמאה ושמנים מעלה ממנו, כמו שיראה זה לחוש בנגה, וזה כי אז תמצא להם הקבלה מה עם השמש, אם בשבתאי וצדק ומאדים, מפני היותם אז במבט מרובע עם השמש, ואם בנגה וככב, מפני היותם אז בתכלית המרחק מן השמש. ולזה תמצא אז להם עם השמש מיעוט ההסכמה מה שאפשר להם, מפני היותם במקומות מתחלפים מגלגל המזלות תכלית החלוף האפשרי להם, וזה כי היו יותר קרובים אל הארץ בהיותם בזה המקום. ואולם בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, לא יצטרך לאלו הככבים שיהיו יותר קרובים אל הארץ לחזק פעולתם, כי די בזה במה שהם מרבוי הנטייה ומתינות התנועה בזה המקום, כמו שקדם.

ס״דוראוי שלא יעלם ממנו כי לזאת הסבה בעינה שזכרנו בשבתאי וצדק ומאדים היה הירח יותר קרוב אל הארץ ברבועים ממה שהיה בשאר ימי החדש, כדי שתתחזק פעולת הירח בזה העת מצד זה. ואולם בנגודים לא יצטרך לזה, לפי שהוא שלם האור, ודי לו לחזק פעולתו מה שימצא לו מיתרון האור בזה העת, כי אז ימצא לו מהאור כפל מה שימצא לו ממנו ברבועים. ולזה לא יצטרך לירח תוספת נטייה בהיותו נכחיי לשמש, ולא מתינות התנועה לחזק פעולתו, כי די בחזוק הפעלות מה שימצא לו מיתרון האור בהיותו נכחיי לשמש, כמו שקדם. – ולזאת הסבה לא היה לירח נזורות ולא היה בו זולת נטייה אחת. ואולם אם היה מאדים יותר קרוב אל הארץ בהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, כמו שנחשב מענינו, הנה יהיה זה לחזק פעלתו בעת הקבלתו לשמש, בדרך שיאות למה שבכאן. וזה כי מפני מהירות תנועתו גם בהיותו במאה ושמנים מעלה, לא תהיה הפעולה המגעת ממנו באופן החוזק המצטרך למה שבכאן, ולזה הושם אז יותר קרוב אל הארץ, אם היה שיהיה המציאות כן. ובכאן התבארה הסבה בהיות החלוף יותר גדול הנמצא מפני תנועת החלוף בהיות הככב ביותר מתשעים מעלה מתנועת החלוף במספר החלוף היותר גדול, כמו שיראה ממה שהושג במבט מאדים ונוגה וככב, לפי מה שספר בטלמיוס מהמבטים אשר היה בהם ככב בגדול המרחק מהשמש, כי בזה האופן יתכן שיהיו שבתאי צדק ומאדים במבט מרובע עם השמש בהיותם בתכלית מן החלוף אשר הם בו יותר קרובים אל הארץ שהוא המכוון מהטבע לסבה שזכרנו. ואולם בנוגה וככב היה זה להשוות בין פעל התקופות הארבע אשר להם מפני תנועת החלוף. וזה כי מפני שהיה פעל אלו הככבים חלוש בהיות תנועתם מהירה, הושם זמן התנועה המהירה יותר גדול להשוות בזה. וזאת הסבה היא כוללת בשבתאי וצדק ומאדים גם כן.

ס״הואולם למה נמצא בשבתאי צדק ומאדים שמה שהיה מהם יותר מאוחר התנועה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף בו יותר גדול, הנה זה כדי שישלם הנזורות אשר יצטרך להם הככב בהיותו נכחי לשמש, בדרך שיגיע ממנו פעל מקביל לפעל השמש באופן מן החוזק אשר יצטרך להשלים מה שבכאן.

ס״וואולם למה היו השמש והירח יותר גדולים ביחס אל גלגליהם משאר הככבים ההולכים, הוא לפי מה שאחשוב. כי מפני שהיה עמידת הדברים הטבעיים בחום והלחות הטבעיים הנמצא להם, והיה השמש הוא היותר מיוחד בנתינת החום הטבעי באלו הדברים, והירח הוא יותר מיוחד בנתינת הלחויות, כמו שהתפרסם מענינה. הנה מן ההכרח היה שיהיו אלו הככבים יותר גדולים, כדי שתהיה פעולתם יותר חזקה מפעולת הככבים המקבילים להם. ולזאת הסבה בעינה היו צדק ונוגה יותר גודלים ביחס אל גלגליהם משבתאי ומאדים וככב, כי היה לככב צדק רושם מה בחום והלחות, ולככב נוגה רושם מה בקור והלחות, כמו שהתפרסם מענינם. ואמנם שבתאי ומאדים וככב הם כלם באופן שימצא להם רושם ביובש, לפי מה שנתפרסם למי שהסתכל קצת הסתכלות במשפטי הככבים.

ס״ז ואולם למה תכלית הנטיה הצפונית בשבתאי וצדק בראש מאזנים, ותכלית הנטיה בהם הדרומית בראש צורת טלה בקרוב, ובמאדים וככב תמצא תכלית הנטיה הצפונית קרוב לראש צורת סרטן, ותכלית הנטיה הדרומית קרוב לראש צורת גדי, הוא לפי מה שאחשב. מפני מה שיאות לאלו הככבים לפי הטבע שהוכן להם שיקנו מניצוצי הככבים הקיימים, עד שתהיה פועלתם במה שבכאן באופן היותר שלם שאפשר, וזה שכבר יתחלף הטבע שיקחו מנצוצי הככבים הקיימים מפני התחלף נטייתם מהם ברבוי ובמיעוט ובצד. ועוד שאפשר שיהיה זה כדי שיהיה ברוב העתים בין אלו הככבים ובין מאדים וככב רוחב בהפגשם עמהם, ולזה היה תכלית הנטיה האחת קרוב למקום התחלת הנטייה האחרת.

ס״חואולם למה נמצא למאדים וככב מהנטייה לדרום יותר ממה שימצא להם ממנה בצפון, ובנגה ימצא הענין בהפך, אם היה הענין בזה כמו שספר בטלמיוס, ובשבתאי וצדק ימצא להם מהנטייה לצפון ולדרום בשווי, הוא לפי מה שאחשב. כי מפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם יותר מרוחק מאדים וככב מזאת הפאה הצפונית אשר בה הישוב מצרכם אל שיקבלו רושם מקורבתם לזאת הפאה, הוכן להם מהנטיה יותר לפאת דרום. ועוד כי מאדים הוא במרחק הקרוב היותו בנטייתו לפאה הצפונית, ובמרחק הרחוק בהיות נטייתו לפאה הדרומית, ולזה היה ראוי שתהיה הנטייה הדרומית שם יותר גדולה, כדי שתשלם ההקבלה הראויה בתקופות זה הככב השמשיות, כי ידומה שיהיה הנרצה בה הככב אצל הטבע התגבריותו, עם היות צורך הנמצאות אל מרחק מהפאה הצפונית יותר ממה שיצטרכו לקורבתו. ומפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם יותר מקורבת נוגה לזאת הפאה הצפונית מצרכם אל שיקבלו רושם ממרחקו ממנו, הושמה נטיתו לצפון יותר גדולה. ומפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם שזה מקורבת שבתאי וצדק לזאת הפאה, ואל הרושם שיקבלו ממרחקם ממנה, הושמה נטייתם לצפון ולדרום שוה. – וזאת הסבה גם כן היה גודל מרחק ככב מהשמש יותר קטן הרבה מגודל מרחק נגה מהשמש, ר"ל להיות צורך אלו הדברים אשר בכאן לקבל רושם יותר חזק מפעולת נוגה מהרושם שיצטרך שיקבלו מפעולת ככב, וזה שכל מה שירחקו אלו הככבים מהשמש תראה פעולתם אשר ייוחדו בהם יותר חזקה, למעוט התמזג עמהם נצוץ השמש אז. – ולזה גם כן היתה תנועת החלו יותר מתונית בנגה ממה שהוא בככב, ר"ל להיות צורך אלו הדברים אשר בכאן לקבל רושם יותר חזק מפעלות נוגה מהרושם שיצטרך שיקבלו מפעולות ככב, וזה שכל מה שהיתה התנועה יותר מתונית היה הפעל המגיע יותר חזק כמו שקדם.

ס״טואולם למה היה ככב שתי פעמים בשנה במרחק הרחוק והקרוב, אם היה שיהיה המציאות כן כמו שבאר בטלמיוס, הוא להשלים בחצי השנה השמשית מפני זאת התנועה תקופות ארבע, כדי שישוערו בהם תקופות אלו הדברים אשר בכאן, שיאותו בהם אלו התקופות לפי מה שנתן להם בטבעם מארך הקיום והעמידה. – ולזאת הסבה היה זמן תנועת הרוחב בירח מתחלף לזמן תנועת האורך, כדי שיתחדשו מתנועת הרוחב תקופות ארבע, וישוערו בהם תקופות קצת אלו הדברים אשר בכאן, עד שכבר יתחדשו מהירח מינים רבים מהתקופות. האחד מפני התנועה החדשיית אשר ישלמו ממנה תקופות ארבע בחדש הירחי. והשני מפני מרחקה מהשמש, כי מפני זה תתחלף ברבוי האור ומיעוטו. השלישי מפני תנועת האורך אשר היא נשלמת בעשרים ושבעה יום ושבע שעות וארבעים ושלשה דקים בקרוב. והרביעי מפני תנועת החלוף אשר היא נשלמת בעשרים ושבעה יום ושלש עשרה שעות ושמנה עשרה דקים, ומפני תנועת הרוחב הנשלמת בשמנה עשרה שנים שמשיים ומאתים וארבעה יום בקרוב. וזה כי כבר היו מכל אחת מאלו התנועות תקופות ארבע זולת התקופות היומיות, והתקופות אשר לירח מפני התנועה המתאחרת על האופן שבארנו במה שקדם, וישוערו במין מין מאלו התקופות הארבע אשר לקצת אלו הדברים אשר בכאן באופן מה.

ע׳ואולם למה היה הצל בירח במקום אשר הוא בו, ומה הוא. הנה יראה שהוא דבר בגרם הירח בלתי מקבל אור השמש באופן שיקבלו אותו שאר חלקי הירח. וזה שהוא בלתי אפשר שנאמר שיהיה זה אז תחת הירח בזה התואר שיסתיר תמיד קצת גרם הירח ממנו, שאם היה זה כן, לא היה נראה במקום אחד תמיד, אפילו באקלים אחד, אבל ימצא לו התחלפות הבטה, והיה נראה, דרך משל, במקום מהירח בהיותו עולה על האופק בזולת המקום אשר יראה בו בעת השקיעה, לפי שהתחלפות ההבטה הוא מתחלף באלו המקומות, וזה דבר לא יראה כן בזה הצל. ועוד שאם הונח הענין כן, מה זה שיתנועע זה האד בתנועת הירח בשוה, עד שימצאו לתנועתו כל החלופים הנמצאים לתנועת הירח באורך וברוחב, הנה בהכרח יצטרכו לו גלגלים יניעו אותו באלו התנועות כמספר הגלגלים שימצאו לירח, וזה בתכלית הבטול והגנות. או נאמר שטבע הירח יחדש תמיד תחתיו באויר זה האד ואם הונח זה כן, יתחייב הספק אשר ספרנו מפני התחלפות ההבטה. ועוד שאם היה זה כן, היה ראוי שיהיה זה הצל עגול, לפי שטבע חלקי הירח הוא אחד, ולזה הוא ראוי שיהיו מתדמים בהולדת זה האד במה שתחתיהם תמיד, וזה מבואר בנפשו. ואין לאומר שיאמר שיהיה זה ראיה, לא אמתות ענין במדרגת הקשה וההלא. שאם היה זה כן, היה ראוי שיהיה עגול, מפני היותו אמצעי בין המאיר ובין ראותנו על קו אחד ישר, וזה מבואר חיובו בלמודיות. ועוד שכבר היה ראוי, אם הונח זה כן, שיסור האות בעת צחות האויר, ויתחזק ויגדל בעת עובי האויר. ולפי שכבר התבאר שאין זה האות דבר תחת גלגל הירח, ואיננו גם כן ראיה, הנה לא ישאר אלא שיהיה זה האות בגרם הירח, כמו שהנחנו. והיה זה כן, לפי מה שאחשב, לאחת משתי סבות, או לשתיהן יחד. הסבה האחת לתת חלוף בין התקופות הארבע המתחדשות מהירח, מפני קבולו האור מהשמש בחדש הירחי. וזה שבמרובע האחד יהיה מאיר החלק המזרחי מהירח, ולא ימצא בו מזה הצל כי אם חלק מעט, ובמרובע האחרון יהיה מאיר החלק המערבי, ובו ימצא כל הצל הזה זולת חלק מעט, ויהיה המאיר מהנראה מהירח יותר מועט ממה שהיה במרובע הראשון. ובזה האופן יתחלף המרובע הראשון בשעור אור הירח למרובע השלישי. ומפני שהככב יפעל מה שיפעל בכאן באמצעות נצוצו, והיה מפני זה פעל הככב יותר חזק כשהיה שעור נצוצו יותר גדול, הוא מבואר שכבר יתחדשו מפני זה מהירח פעולות מתחלפות בתקופותיו הארבע הירחיות. והסבה השנית היא כי מפני שהיה הירח שומר ליסוד המים ומניע אותו, ויהיה מן ההכרח שלא יהיה היסוד המימיי מקיף בכלל כדור הארץ, כדי שלא יפסדו אלו הנמצאות אשר בזה החלק הנגלה מהארץ, הנה הערים בטבע בששם חלק בירח בלתי מקבל האור, והוא בחלק הצפוני ממנו, כדי שיעזור לשמור זה החלק הצפוני אשר הוא נגלה מן הארץ, ולזאת הסבה היה רב זה הצל בחלק הצפוני מהירח.

ע״אואולם העגול החלבי מה הוא, ולמה היה נמצא. הנה ידמה שהוא דבר בגרם גלגל הככבים הקיימים קרוב טבעו לטבע הירח, רצוני שהוא מקבל האור מהשמש, כמו הירח, או יקבל אור השמש ושאר הככבים. אלא שהוא יקבל זה האור קבול חלוש באופן מה, שלא יהיה בו נתינת אור מורגש במה שבכאן, והנה יגיע ממנו פעל מה במה שבכאן, ולזה היה מהעגולות הגדולות, וזה שכבר באר אבן רשד בבאורו לספר האותות שאין זה דבר יהיה באויר למטה מאלו הככבים, לפי שאם היה הענין כן, הנה יהיה התחלפות ההבטה למקומות זה העגול מגלגל הככבים הקיימים באקלימים המתחלים. וזה דבר בלתי נמצא כן, שאם היה הענין כן, היה גם כן למקומות זה העגול מגלגל הככבים הקיימים התחלפות, מפני התחלפות ההבטה באקים אחד בעינו בשהובט בהם בעת היותם, דרך משל, באופק המזרחי ובאופק המערבי. וזה ממה שלא יעלם למי שעיין בדברינו בשיעור התחלפות ההבטה בירח. ואין זה גם כן ראיה, לפי שאין שם מראה נצחית תשלם בו זאת השביכה אשר יתן בה זאת הראיה. ולזה החליט המאמר שהוא אצלי אחד משלשה ענינים, אם שיהיה ראיה בזולת מראה תשלם בזה השביכה, ויהיה סבת השביכה הזאת חולשת הראות, כי השביכה, לפי מה שיאמר בן רשד, תקרה מחולשת הראות, כמו שתקרה מעובי הממוצע, וסבת חולשת הראות בזה המקום הוא היות בזה ככבים דקים מאד יחלש הראות מהשיגם לקטנותם, ויכנסו עגולי השביכה קצתם בקצת, ויראו בזאת התמונה, מפני היות הככבים מהם קרובים קצתם לקצת. או יהיה החלק ההוא מהגלגל הוא יותר עב משאר החלקים, ויקבל אור הככבים אשר שם על צד אשר יקבל הירח אור השמש. או שיהיה בזה המקום ככבים מקובצים מאד, לא יורגשו גרמיהם, ויראה אורם לחזקו מפני העירוב, ויקרה מזה שתראה זאת האורה, כי אבן רשד יראה שהמובט אליו כשיקטן שעורו ורחק, יראה אורו ולא תראה תמונתו, והניח זה על שהוא ידוע בעצמו. ונאמר שאם היה סבת זה האות חולשת הראות, היה זה האות יותר חזק לחלושי הראות ממה שהוא לטובי הראות, ולא היה נראה לאנשים כלם בענין אחד, וזה דבר בלתי נמצא, אבל נמצא לחלושי הראות שלא יראו זה הראות. ועוד שחולשת הראות אמנם יקרה לו שיהיה סבת השביכה כשהיה בעין חולי, בדרך שיהיה שם מים או אד עב, כמו שזכר הפלוסוף, אבל בענין הבריא לא יקרה זה. ועוד שאם היה הענין כן, כמה אני תמה איך קרה זה המקרה בכל זה בחלק מהגלגל אשר הוא נמצא בו על הדבקות, רצוני שימצאו אלו הככבים הקטנים בכל זה המקום על הדבקות, בדרך שתהיה מהם זאת הראיה, ומה זה שיהיה זה המקרה בחלק מהגלגל ויהיה עגולה מהעגולות הגדולות. וזה הספק בעינו יקרה אם הונח זה האות לפי הענין השלישי אשר זכר אבן רשד. ואולם שיהיה הענין בזה לפי הענין השני שזכר אבן רשד הוא אפשר על האופן שזכרנו. וזה שהנחתנו שיהיה החלק ההוא מהגלגל מקבל אור הככבים אשר בו לעוביו הוא מאמר בלתי ראוי. וזה שאם היה הענין כן, היה יותר ראוי שיקבל אור השמש, אחר שמדרך החלק ההוא מהגלגל לקבל האור. וזה שאנחנו נמצא בירח שקבל אור השמש לבדו ולא קבל אור זולתו מן הככבים, שאם היה מקבל אור מזולתו, ימצא מאיר לפעמים החלק מהירח אשר אינו מביט לשמש, וזה דבר בלתי נמצא כן. ולזה הנחנו אנחנו שזה החלק מהגלגל מקבל אור השמש, ואיננו רחוק שיקבל עם זה אור שאר הככבים. והנה התועלת בו שכבר יהיה חלק ממנו תמיד על האופן, ויגיע פעל מה למה שבכאן בעת אשר לא היה אפשר לככבים שיתנו כחם במקום ההוא, ומפני זה היה מן ההכרח שיהיה מהעגולות הגדולות, כדי שיגיע פעלתו בכל חלקי הארץ כמו הענין בככבים ההולכים שנמצאם מתנועעים בעגולות גדולות או קרוב מזה, כמו שקדם. – ובכאן נשלמו הסבות ככל מה שיעדנו לחקור בו מענין הככבים ביותר שלם שאפשר לנו. יתברך ויתברך האל המישיר אותנו אל הנכונה על כל ברכה ותהלה.

ע״בוהנה היתה השלמת החלק הזה מהספר בעשרים וחמשה ימים לירח כסליו של שנת תשע ושמונים לפרט האלף הששי.