מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון י״בThe Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 12
א׳יתבאר בו שהתנועה מחודשת.
1
ב׳וראוי שנחקור גם כן מענין התנועה אם היא מחודשת אחר שלא היתה נמצאת, או לא סרה ולא תסור, כמו שיאמר האומר בקדמות העולם.
2
ג׳ונאמר שכבר יראה משני המופתים הראשונים שבארנו מהם שהזמן מחודש שהוא מחויב שתהיה התנועה מחודשת. וזה כי התנועה היא מהכמה, כמו שהזמן הוא מהכמה, והיא גם כן ממשיגי הגשם כמו הענין בזמן, אבל הזמן הוא מאוחר ממנה בזה הענין, כי התנועה תתן לזמן מה שיש לו מטבע הכמות מצד הקודם והמתאחר אשר בה, והזמן הוא ממשיגי הגשם באמצעות התנועה. ולזה הוא מבואר שהוא מחויב בתנועה שתהיה מחודשת. המשל שכבר נאמר כי מפני שהיתה התנועה מהכמה, והיה הכמה במה שהוא כמה בעל תכלית בכמות, הנה יחויב בתנועה שתהיה בעלת תכלית בכמות. וכן נאמר שהתנועה היא ממשיגי הגשם, והנה הגשם וכלאחד ממשיגיו הוא בעל תכלית בכמות, כמו שהתבאר במה שקדם, הנה אם כן יחויב שתהיה התנועה בעלת תכלית בכמות.
3
ד׳ובזה הוא מבואר ששאר המופתים שחייבנו מהם בזמן שיהיה הווה יחויב גם כן בתנועה שתהיה הווה, כשנעתיק המאמר בהם אל התנועה. והמשל שכבר נאמר שאי אפשר שתהיה התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות, שאם היה אפשר זה, היה מספר סבובי הגלגל מהיר התנועה בלתי בעל תכלית, וכן מספר סבובי הגלגל מאוחר התנועה. ולפי שלא יהיה יותר רב מספר סבובי המהיר ממספר סבובי המאוחר, הנה לא יהיה בכאן בגלגלים מהירות ואיחור, וזה מבואר הבטול. ועוד כי מפני שהיה בכאן חלוף בתנועה המורכבת לככבים ההולכים נבוכים מפני תנועת החלוף אשר בהם, עד שיקרה להם גזורות בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החולף, הנה יקרה להם שיהיו סבוביהם ספורים מזה הצד, ומצד הרשמים המתחלפים שיקרו מהם בתקופה תקופה מתקופותיהם הארבע במה שבכאן. וכאשר היה מבואר שסבוביהם יהיו ספורים מזה הצד, והיה מבואר שכל מספר הוא בעל תכלית בהכרח, הוא מבואר שמספר הסבובים ההולכים הוא בהכרח בעל תכלית.
4
ה׳וכן נאמר שאי אפשר שיהיה כמות התנועה החולפת לאין תכלית, שאם היה אפשר, היה מתחייב שתהיה התנועה אשר התחדשה במה שעבר לגלגל הירח בעת הכנס הירח בצל הארץ בלתי בעל תכלית, ויחויב מזה שיהיה הירח לוקה תמיד במה שעבר מהזמן, ויחויבו מזה גם כן שאר הבטולים שחייבנו בזה המופת, אם הונח הזמן החולף בלתי בעל תכלית, וזה ממה שלא יקשה לעמוד עליו עם מה שקדם מהדברים.
5
ו׳וכן נאמר שאי אפשר שיהיה כמות התנועה החולפת בלתי בעל תכלית, וזה שהוא מבואר שאיזה חלק מהתנועה החולפת שיהיה הוא אפשר שיפול בו מתי מצד הזמן אשר תהיה בו התנועה ההיא על משל אחד. ולפי שאין שם מתי אין תכלית לו, הוא מבואר שאין שם חלקים מהתנועה החולפת יהיה מרחקו מהתנועה ההווה עתה תנועה בלתי בעלת תכלית. ואם הונחה התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית, יהיה יחס התנועה שלא יפול בה מתי אל התנועה שיתכן שיפול בה מתי יחס שאין לו תכלית. וכבר התבאר באיזה חלק שיהיה מהתנועה החולפת יפול בה מתי על משל אחד, זה חלוף בלתי אפשר, ולזה יחוייב שתהיה התנועה החולפת בעלת תכלית. וכן נאמר כי מפני שכמות התנועה מתהווה בהתהווה על נכחותה, הנה יחויב שיתוסף הכמות מה שהתמידה הויית התנועה. ואולם אם היתה התנועה בלתי בעלת תכלית במה שעבר, היה בלתי אפשר זה בה, ולזה יחויב שיהיה לתנועה התחלה.
6
ז׳וכן נאמר כי מפני שכל מה שיצא לפעל מהתנועה הוא משוער על נכחות התהוותו, והיה מבואר שהמשוער במה שהוא משוער הוא בעל תכלית, הנה יחויב שתהיה התנועה החולפת בעלת תכלית בכמות. וכן נאמר שאי אפשר שתהיה התנועה החולפת לאין תכלית, כי זה לא יתכן אלא בשנניח שיהיה לפני זאת התנועה הבעלת תכלית תנועה אחרת בעלת תכלית, וזה אל לא תכלית. ואם היה הענין כן, תהיה הויית התנועה מהצד הקודם, וזה מבואר הבטול, כי הכח בתנועה הוא מהצד המתאחר ממנה, לא מהצד הקודם. ועוד שאם היה זה כן, הנה כמות התנועה האמצעי בין כמות התנועה הבעלת תכלית ובין כמות התנועה הבלתי בעלת תכלית יצדק עליו שלילת שתי הקצוות, רוצה לומר שכבר יצדק עליו שאינו בעל תכלית ולא בלתי בעל תכלית, וזה בתכלית הבטול. עם כי המאמר בשיתחדש בלתי בעל תכלית בכמות מהבעל תכלית בהתדבקם זה קודם זה הוא בתכלית הטול, וזה שכמו שלא יתחדש בחלוקה מהבעל שעור מה שאין שעור לו, כי המתחלק ישמור תמיד גדר הבעל שעור, כן לא יתחדש בדרך ההוספה מהבעל שעור מה שאין תכלית לשעורו, וזה כי אי אפשר בבעל שעור שישער הבלתי בעל שעור, ושיתחדש ממנו על צד ההתדבקות חלק אחר חלק, כמו שאי אפשר בנקודה שתשער הקו ושיתחדש ממנה על צד הדבקות חלק אחר חלק, וזה שכמו שהנקודה כל מה שתכפל לא תצא מגדר הנקודה, כי לא יתחדש ממנה כי אם דבר בלתי מתחלק, כן הבעל שעור כל מה שיכפל לא יצא המחובר מההכפל מגדר הבעל שעור, כי הוא תמיד לאין תכלית בעל תכלית עם זאת ההוספה, כמו שהתבאר במה שקדם.
7
ח׳וכן נאמר שאי אפשר שתהיה התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות, שאם היה אפשר זה, הנה יותר ראוי בה שתהיה לאין תכלית בכמות מהצד המתאחר, כי הוא הנמצא ממנה בכח הגמור, ומה שאין תכלית לו אם היה שימצא, הנה ימצא מצד הכח, כמו הענין בחלוקת המתדבק ובהוספת המספר. והנה יתבאר שהוא בלתי אפשר שתהיה בלתי בעל תכלית בכמות מהצד המתאחר, כמו שהתבאר זה בזמן, ולזה יתבאר שאין התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות.
8
ט׳וכן נאמר שאין התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות, שאם היה אפשר זה, הנה יותר ראוי בה שתהיה לאין תכלית בכמות מהצד המתאחר, כי הוא הנמצא ממנה בכח הגמור, ומה שאין תכלית לו אם היה שימצא, הנה ימצא מצד הכח, כמו הענין בחלוקת המתדבק ובהוספת המספר. והנה יתבאר שהוא בלתי אפשר שתהיה בלתי בעל תכלית בכמות מהצד המתאחר, כמו שהתבאר זה בזמן, ולזה יתבאר שאין התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות.
9
י׳וכן נאמר שאין התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית, שאם היה אפשר זה, הנה יחויב שיהיה בכאן מתנועע קדמון הוא מתנועע בתנועה מדובקת, וזה כי התנועות הנכרכות, לא יתכן שיהיה מהם תנועה נצחית מדובקת, כמו שביאר הפלוסוף. ואם היה בכאן מתנועע בזה התאר, הנה ראוי שיהיה זה המתנועע הוא הגרם השמימיי, כי לא תמצא בכאן תנועה יתכן בה ההתדבקות זולת תנועת הגרם השמימיי, ואולם הגרם השמימיי אינו קדמון, כמו שהתבאר במה שקדם, ויחויב מזה שלא תהיה התנועה החולפת בלתי בעלת תכלית בכמות. ואין לאומר שיאמר כי התנועה החולפת היא דבר בלתי נמצא, וזה כי מציאות התנועה אינו דבר זות זה המציאות, כי אין בתנועה חלק ימצא בפעל, לפי שהתנועה תעדר על נכחות התהוותה, ועם זה הנה היא בכלל הנמצאות הטבעיות בהכרח, כמו שביאר הפלוסוף. ואם היתה התנועה מהנמצאות, הנה יותר ראוי שתהיה מהנמצאות מהצד החולף ממנה משתהיה מהנמצאות מהצד העתיד ממנה, כי הצד העתיד ממנה הוא נמצא בכח גמור, והצד החולף ממנה הוא פעל מה. ובזה האופן היתה התנועה שלמות מה שבכח מצד מה שהוא בכח, רצוני שהחולף ממנה הוא פעל מה, אלא שכבר יתחבר אליו הכח, כמו שהתבאר מגדר התנועה. ועוד שכבר ימשך מהתנועה שלמות אם במתנועע עצמו, כמו הענין בשנוי אעשר באיך, או בכמה, או באנה, או בדבר אחר תהיה התנועה בעבורו, כמו התנועה אשר בריחיים לטחון התבואה, או תנועת הקולמוס לעשות הספר, או תנועה הגרמים השמימיים להשלים מה שבכאן מהנמצאות. והנה התנועה החולפת יחוייב שייוחס לה מציאות מה מצד השלמות הנמשך ממנה אם במתנועע אם בזולתו, שהוא נמצא בהם בפעל, והוא הרושם המגיע להם מהתנועה. וזה ממה שיחייב שנשים התנועה החולפת נמצאת מציאות מה, והנה המציאות אשר לחלק הקרוב ממנה הוא המציאות אשר לכללה, כי היא כולה מדובקת ואחת, וזה מבואר מהביאור בעינו אשר בארנו זה בזמן.
10