מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון כ״בThe Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 22
א׳נתיר בו הספק שקרה מטבע ההוייה.
1
ב׳הטענה השלישית אשר יטעון הפלוסוף היא מצד טבע ההוייה. ושורש דבריו הוא זה. בעבור שהיתה תנועת ההעתק היא הקודמת שבתנועות, והיה מחויב בהכרח שתכלה אל מתנועע ראשון מפאת עצמו הנה יחויב, אם היו הגרמים השמימיים הווים, שיהיה שם מתנועע במקום אליו תעלה הוייתם, וזה יחויב במתנועע ההוא אם הוא הווה, ואי אפשר שילך זה לאין תכלית, כי הוא בלתי אפשר שיהיו שם גשמים אין תכלית למספרם הנה אם כן מה שיחויב שיהיה שם מתנועע מצד עצמו בלתי הווה, ואם יהיה שם מתנועע מצד עצמו בלתי הווה, הנה יחויב בעולם שיהיה קדום.
2
ג׳ונאמר שהתר זה הספר אינו ממה שיקשה, וזה שזה הענין אמנם יחייב בהוייה בחלק במה שהיא הוייה בחלק, אבל כשהונח העולם בכללו הווה, הנה לא יחויב שיהיה שם חלק ממנו נמצא אליו תעלה הוייתו, כמו שבארנו בפרק הרביעי מזה המאמר. ועוד שכבר התבאר במה שקדם שאין תנועת ההעתק היא הראשונה, אבל הראשונה היא תנועת ההווייה. ועוד שכבר התבאר במה שקדם שזאת ההוייה אינה בדרך ההוייה אשר על דרך הטבע, אבל היא מיוחסת אל הבחירה והרצון, ולזה הוא מבואר שלא יחויב שתדמה להוייה הטבעית, כי הענינים שהתחלותיהם מתחלפות אפשר שיהו מתחלפים. ובכאן הותר זה הספק.
3