מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון ז׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 7
א׳יתבאר בו מצד אחר שהשמים מחודשים זולת הצד הראשון.
1
ב׳ואחר שהתבאר מה שיוכר בו ההווה מהבלתי הווה לפי מה שאפשר לנו, הנה ראוי שנחקור אם יש באלו הדברים אשר מציאותם מדובק דבר מהמשיגים הנמצאים להווה במה שהוא הווה, או אין בהם דבר מאלו המשיגים, ונשים חקירתנו בזה תחלה מהגרמים השמימיים, כי הם הסבה בהתדבקות אשר בשאר הדברים אשר מציאותם מדובק, כמו הזמן והתנועה ומה שידמה להם.
2
ג׳ונאמר שכבר התבאר במה שאין ספק בו במה שקדם שכל מה שימצא בעצם השמים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים אלו הנמצאות, עד שאם היה נפסד מעט מהסדור ההוא, היו נפסדות אלו הנמצאות. והמשל שמרחק הגרם השמימיי מהארץ הוא בתכלית השלמות, כדי שיושפע ממנו הפעל אשר יצטרך שיהיה ממנו להשלים אלו הנמצאות, וזה שכבר התבאר שבהתחלף המרחק יתחלף הפעל המסודר ממנו. וכן יתבאר ששעור הככב הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות אל שיושפע ממנו בכאן מה שיושפע, עד שאם היה יותר גדול או יותר קטן, היה נפסד זה הסדור. וכן התבאר שתמונת גלגלי הככב, עד שיהיה קצתם בלתי נכחי השטחים ויהיה מרחק מרבוי שטחיו המרחק ההוא אשר ימצא בהם לפי מה שהתבאר, הוא גם כן על האופן היותר שלם שאפשר להשלים מה שבכאן, מפני מה שיתחדש מזה מקורבת הככב ממנו פעם ומרחקו פעם, ומפני מה שיתחדש מזה מחלוף התנועה לככב, עד שתהיה תנועתו מפעם מהירה ופעם מתאחרת. וכן יתבאר שסדור גלגלי הככב הוא גם כן באופן היותר שלם שאפשר אל שיושפעו מהככב הפעולות אשר יצטרך זה המציאות שיושפעו ממנו מה שיצטרך להשלמת אלו הנמצאות אלא בה. וכן יתבאר שחלוף נצוצי הככבים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות בדרך שיושפעו מהם הפעולות המתחלפות אשר יצטרכו להשלמת מה שבכאן. וזה שנצוץ השמש היה, דרך משל, מתחלף לנצוץ הירח, כדי שיתכן שיושפע מהשמש חמום האויר ומהירח נתינת הלחויות, ולזאת הסבה היו צבעי אלו הנצוצים מתחלפים, כמו שקדם. וכן יתבאר שמקום הככב בגלגלו הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות, בדרך שיושפע ממנו אל מה שבכאן מה שיצטרך שיושפע ממנו, שאם היה הככב יותר קרוב אל הצד הצפוני או אל הצד הדרומי, לא היה שופע ממנו מה שיצטרך שיושפע ממנו לאלו הדברים, כמו שהתבאר במה שקדם. וכן התבאר שמספר גלגלי הככב הוא ביורת שלם שאפשר אל שתשלם בו התנועה המורכבת הנמצאת לככב אשר אי אפשר שיושפע ממנו מה שיצטרך להשלמת אלו הנמצאות אלא בה. וכן התבאר שהיות בגלגל העליון ככבים רבם באופן אשר הם נמצאים בו הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן מהנמצאות השפלות, כי בזה יתחדשו מהככבים פעולות מתחלפות ישלם בזה האופן רבוי הנמצאות. וכן התבאר שהיות לקצת הככבים אור מעצמם ולקצתם מזולתם הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן מהנמצאות. וכן התבאר שחלוף חלקי הירח קצתם מקצת, עד שקצתם הוא מקבל האור וקצתו בלתי מקבל האור, הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן. וכן התבאר שהעגל החלבי ומקומו מגלגל הככבים הקיימים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים אלו הנמצאות. וכן התבאר ששעור הגשם הבלתי שומר תמונתו שבין גלגלי הככב האחד לגלגל הככב האחר הוא בתכלית מה שאפשר מהחכמה, עבור שלא יתבלבלו תנועות הגרמים השמימיים, כדי שישלם מהם מה שבכאן. וכן יתבאר שמספר הגלגלים בכללם והככבים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות אל שישלם מה שבכאן מהנמצאות ביותר שלם שאפשר מצד הפעולות אשר ייוחדו לככב ככב מהם, ומצד היחסים שיתחדשו מהתמזגות נצוציהם, כי בזה ישלם נמוס הנמצאות השפלות וסדרם וישרם ביותר שלם שאפשר. ובהיות הענין כן, והיה שכבר התבאר שמה שימצא לו סבה תכליתית הוא בהכרח מפעולת פועל, הוא מבואר שהגרמים השמימיים וכל מה שבהם הוא מפעולת פועל, ולזה הטיב הפלוסוף במה שאמר בשני מספר השמע אצל המאמר בקרי ובהזדמן שטעות מי שיאמר באלו הגרמים השמימיים שהם מעצמותם הוא יותר גדול מטעות מי שיאמר זה בחי ובצמח, לפי שלא ימצא בגרמים השמימיים דבר יתכן שייוחס אל הקרי וההזדמן, ובאלו הדברים מקרים רבים אפשר שייוחסו אל הקרי וההזדמן, והם המקרים הנמצאים בחי והצמח, לא מפני הטבע המיניי. הנה זה כונת הפלוסוף בזה, אף על פי שלא אמר אותו בזה הלשון. וכאשר התישב לנו זה, והיה מבואר שהדבר שהוא בזה התאר מהקיו בעצמו הוא הווה בהכרח, כשהונח היותו מפעולת פועל, הנה הוא מבואר במה שאין ספק בו שהשמים הווים.
3
ד׳ואולם איך יתבאר שהדבר הקיים בעצמו יחוייב היותו הווה במוחלט כשהונח היותו מפעולת פועלת, הנה זה יתבאר ממה שאומר. וזה שכבר יתכן שיהיה הדבר פועל דבר, אם כשיושפע ממנו מציאותו תמיד, כמו שנאמר שכבר יושפע תמיד מהציור אשר לגרמים השמימיים בנמוס הנמצאות מה שלהם מהתנועות, ואם כשיושפע ממנו מציאותו בעת חדושו לבד. והוא מבואר שאי אפשר שנניח בגרמים השמימיים, ובמה שזכרנו מענינם שהוא נמצא להם בשלם שבפנים אל שיושפע מהם מה שישלם זה המציאות השפל, שיהיה שופע מציאותו מהשם יתברך תמיד, וזה שכאשר הנחנו זה, כבר יתחייב לנו בטולים רבים אין המלט מהם בשום פנים, אם תחלה שכבר יחויב מזה שיהיה הזמן הווה מלא דבר ונפסד אל לא דבר, ואם שנית שכבר יחויב מזה שיהיה הזמן מחובר מעתות. ואם שלישית שכבר יחויב מזה שלא יהיו הגרמים השמימיים נמצאים כי אם בכח, ואם רביעית שכבר יחויב מזה שלא תהיה כאן תנועה אחת מדובקת, אבל לא תהיה בכאן תנועה לגרמים השמימיים, ולא תהיינה להם תנועות מתחלפות במהירות ואיחור כלל. ובכלל אם באנו למנות כל הבטולים המתחייבים מזאת ההנחה, הצטרכנו למאמר ארוך, ולזה נקצר ונעמוד על מה שיש בו די בדחיית זאת ההנחה.
4
ה׳ואולם איך יתבאר שכבר יתחייבו מזאת ההנחה כמו או הבטולים שזכרנו, הנה לפי מה שאומר. וזה שכאשר כבר הנחנו שיהיה מציאות הגלגלים ומה שבהם מאלו הענינים שזכרנו שופע מיד מהשם יתברך, הנה יחוייב שיפסדו הגלגלים אל לא דבר תכף השפעם ממנו, וישובו שופע ההוא מלא דבר. וזה שאם הונח שיפעל השם יתברך מהגלגלים הנמצאים עתה הגלגלים הנמצאים אחר זה, הנה לא יהיה בכאן פועל כלל, אחר שהם תמיד באופן אחד מהמציאות. ובכלל הנה הדבר ההווה מדבר יהיה הווה מדבר זולתיי לו, לא מדבר כמוהו בכל הפנים. והמשל שכבר יתהוה הורדיט מהנחשת, ולא תהווה זה הנחשת מזה הנחושת בעצמו אשר היה כמוהו בכל הפנים. ולזה יחויב, אם הנחנו מציאות הגלגלים ומה שבהם שופע תמיד מהשם יתברך כמו שישפע אור השמש מהשמש, שיהיו הגלגלים הווים נפסדים תמיד מלא דבר ואל לא דבר, וזה בתכלית הבטול. וגם כן הנה יתבאר שכבר יחויב מזה שיהיו בעתה אחד הווים ונפסדים, לפי שאם הונחו הווים בעתה אחד ונפסדים בעתה הסמך לו, וישובו להיות הווים בעתה השלישי, לא יהיה מציאות הגרם השמימיי מדובק, אבל יהיה זמן העדרו שוה לזמן מציאותו, וזה מבואר הבטול. עם שבזה האופן לא יושפע תמיד מציאותם מהשם יתברך, כמו שהונח. ואם הנחנוהו נפסד בעתה אשר הוא בו הווה, הנה יתחייב שיהיה בעתה אחד הווה ונפסד, וזה גם כן בטול, רצוני שיתקבצו ההפכים תמיד יחד. – ועוד שכבר יתחייב מזה שיתהוה הגרם השמימיי בכל עתה ועתה, אחר שהוא שופע תמיד מהשם יתברך, ומזה יתחייב שיהיה העתה דבק לעתה, ויהיה אם כן הזמן מחובר מעתות. וזה שאם היה בין העתות אשר תהיה בהם ההוייה הזאת זמן, הנה לא יהיה בזמן ההוא מציאות הגלגלים שופע מהשם יתברך, וכבר הנחנו מציאותם שופע מהשם יתברך תמיד, זה חלוף בלתי אפשר, הנה אם כן מה שיחוייב מזאת ההנחה הוא שיהיה העתה דבק לעתה. – וכבר יחויב מזה גם כן שלא יהיו הגרמים השמימיים נמצאים כי אם בכח. וזה כי מפני שלא יתמיד מציאות אל הגרמים השמימיים כי אם עתה אחד, והיה מבואר שהדברים הנמצאים בעתה לבד הם נמצאים בכח, לא בפעל, כמו שהתבאר בספר השמע, הנה יחויב שלא יהיו הגרמים השמימיים נמצאים כי אם בכח. – וגם כן הנה יתחייב מזה שלא תהיה בכאן תנועה מדובקת לגרמים השמימיים, וזה כי התנועה המדובקת יחויב שתהיה למתנועע אחד, כמו שהתבאר בספר השמע, ואין בכאן מתנועע אחד לפי זאת ההנחה. – וגם כן הנה יחויב מזה שלא תהיה בכאן תנועה, לפי שהגרמים השמימיי לא יהיו נמצאים כי אם בעתה, ואין בעתה תנועה. וכאשר לא תהיה תנועה לאחד אחד מהם, לא יתכן שישלם מכללותם תנועה, כי התנועה כבר תהיה לכללותם מצד הכפל התנועה אשר לאחד אחד מהם בעת מציאותו. ובזה יתבאר שלא יתכן שהתיה בהם תנועה מתונית ותנועה מהירה. ובזאת ההנהגה יתבאר לך שכבר יתחייבו לזאת ההנחה שקרים רבים, זולת אלו אין המלט מהם בשום פנים. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאי אפשר שיונח מציאות הגלגלים ומה שבהם מהככבים שופע תמיד מהשם יתברך. ובכלל הנה לא יתכן שימצא דמיון זה ההשפע כי אם במקרים אשר אין להם קיום, כמו התנועה ומה שידמה לזה, ואולם בדברים אשר להם קיום לא יתכן זה בשום פנים.
5
ו׳וכאשר התישב לנו שאין מציאות הלגלים שופע תמיד מהשם יתברך, והיה מחוייב בהם לפי מה שקדם שיהיו מפעולת פועל, הנה לא ישאר אלא שיושפע מציאותם מהפועל בעת התהוותם, וזה מה שיחויב ממנו שיהיו השמים הווים. ואם אמר אומר שכבר יתכן שיהיה קיום גרמים השמימיים שופע תמיד מהשם יתברך, כמו שישפע קיום החמר בדברים הטבעיים מהצורה על האופן שהתבאר בטבעיות, ומזאת ההנחה לא יתחייבו אחד מהבטולים הקודמים. אמרנו לו שכבר ישלם בזה האופן סבות קיום הגרמים השמימיים, אבל לא ישלם בזה הסבה הפועלת למציאותם, ומה שהתבאר במופת הקודם הוא שמציאותם הוא מפעולת פועל, ולפי שאי אפשר שיונח מציאותם שופע מהשם יתברך תמיד, הנה יחוייב שיהיה שופע מציאותם ממנו בעת התהוותם כמו בארנו. ועוד שה האופן מהשפע קיום החמר מהצורה לא יהיה אלא במה שהוא מורכב מהפכים, כאלו תאמר שיעמיד החום הטבעי אשר לדבר דבר והלחיות וישמר הדבר בעל הצורה ההיא על ענינו מה שיהיה אפשר לכחות הפועלות שיפעלו ויגברו על הכחות המתפעלות. ואולם הגרמים השמימיים אינם צריכים לזה, כי אינם מורכבים, ואין להם טבע יחייב להם הפסד, ולזה לא יתכן שנאמר שיהיה קיום מציאותם שופע תמיד מהשם יתברך.
6
ז׳ובכאן התבאר שהגלגלים הם מחודשים מהתחלה אחת שמה אותם בה התאר אשר הם בו אחד שהוא בשלם שבפנים, לתכלית שישלמו בו הנמצאות השפלות, כי אי אפשר שנאמר שתהיינה במקרה תמונותיהם ושאר הענינים הנמצאים בהם, אחר שהם בשלם שבפנים שאפשר אל מה שיראה בלי ספק שכוון בהם מהפעולות. ועוד שאי אפשר גם כן שנאמר שתהיינה להם במקרה מזולת סבה פועלת תמונותיהם ושאר הענינים בהם, ותהיינה פעולותיהם מסודרות להם מסבה פועלת. שאם הונח הענין כן, הנה יהיו פעולותיהם בזה האופן מצד שקרה שיהיו תמונותיהם בזה האופן אשר הם בו, וזה הפך מה שיראה, וזה כי התמנות נמצאים בדברים הטבעיים בעבור הפעולות, ולא הפעולות בעבור התמונות, כבר באר זה הפלוסוף בספר בעלי חיים. והמשל שאנחנו לא נאמר שכבר היה העין רואה, מפני שכבר היתה תמונתו והרכבתו באופן שהיא בו, אבל נאמר שהיא בזה האופן מהתמונה וההרכבה, בעבור שיהיה רואה. וכן הוא מבואר שהגרמים השמימיים היו בה האופן שהם בו מהתמונה ומשאר הענינים הנמצאים בהם בעבור הפעולות המסודרות מהם שלא ישלמו כי אם בזה האופן. וגם כן הנה מאין קרה לתמונותיהם ושאר הענינים הנמצאים בהם שיהיו מושכלים, בעבור מה הם, אם לא היה מציאותם מסודר, מי יתן ואדע ועוד כי איך יצוייר שיסכימו במקרה שישלם מצד תמונת האחד מהגלגלים וככביו מה שיחסר מהשלמת בשאר הגלגלים, הנה זה בתכלית הבטול. אבל הוא מבואר בלי ספק שזה מסודר להם בהכרח מעלה אחת המציאה כלם באופן הזה אשר הם בו מהככבים, וגדליהם, ואיכות זהרם, ותמונותיהם, ומספר הגלגלים המשרתים לככב ככב, כדי שישלם מהם מה שכוון בהם ביותר שלם שבפנים שאפשר. וכאשר הונח שזה הענין הוא בהם מסבה פועלת, כמו שהוא מבואר בנפשו מענינם, הוא מבואר שיחוייב ממה שקדם מהדברים שיהיו הגרמים השמימיים מחודשים. ובכלל הנה אם ישיג התפישה מי שיאמר באלו הדברים אשר בכאן, כמו החי והצמח ושאר הדברים הטבעיים, שהם מסבה פועלת, הנה יותר ראוי שישיג התפישה מי שיאמר זה בגרמים השמימיים. וזה כי מפני שאנחנו נחייב בדברים שיהיו מסבה פועלת, מפני מה שנמצא בהם מהטוב והסבה התכליתית, הנה מה שימצא בו יותר מהטוב והסבה התכליתית הוא יותר ראוי שיהיה מסבה פועלת, וזה כי כבר יתכן שיגיע לדבר מעט מן הטוב והתכלית מזולת סבה פועלת, כאלו תאמר שתפול אבן ותתפוצץ במקרה, באופן שיהיה שם חלק ממנה נאות לשבת עליו. ובהיות הענין כן, והיה מבואר מהגרמים השמימיים שהם קנו יותר מהטוב והתכלית, עד שאין בהם דבר במקרה, כמו הענין באלו האישים הטבעיים שיצאו בהם משיגים רבים ללא תועלת, והם המקרים הנמצאים לאיש במה שהוא איש, ואין בהם זה הטבע בעת זולת עת, כמו הענין באלו האישים אשר הם נפסדים. הוא מבואר שיותר בטל הוא המאמר בשהגרמים השמימיים אינם מסבה פועלת מהמאמר בחי והצמח ובשאר הדברים אשר בכאן שאינם מסבה פועלת. ולזה הסכים הפלוסוף באלו הגרמים השמימיים שהם מסבה פועלת, כאלו טבע האמת הכריחו על זה. וכבר התבאר מדברינו, שכאשר הונח בגרמים השמימיים שיהיו מסבה פועלת, הוא מחויב שיהיו השמים מחודשים. ובכאן התבאר שהשמים מחודשים במה שאין ספק בו. ומספר המופתים אשר יתבאר בהם זה מזה הבאור הם במספר הדברים העצמים בעצם השמים, שאין בהם דבר שלא היה לתועלת מבואר, כמו שהתבאר במה שקדם. והיותר נפלא בזה המופת הוא שהוא נעשה מהקדמות הם כלם ידועות בעצמם, ולהגלות הענין כמו שבארנוהו.
7
ח׳בכאן אחשוב שכבר הוכרחו קצת האחרונים הנמשכים אחר דעת הפלוסוף שיודו שהשם יתברך יחד ענין השמים וסדר אותם לפי מה שהם, כמו שספר הרב המורה, כאלו רצו לקבץ בין ההפכים, כי זה המאמר יחייב בשמים שיהיו מחודשים, והם האמינו שהם בלתי הווים. וכאשר התבאר שהשמים מחודשים, הנה לא יקשה לבאר מזה שהעולם מחודש, כי כשלא היו בכאן שמים, לא היו בכאן מעלה ומטה, וכאשר לא יהיה בכאן מעלה ומטה, לא יהיו בכאן יסודות, וכאשר לא יהיו בכאן יסודות, לא יהיה בכאן המורכב מהם. ובכלל הנה מפני שהשמים הם התחלה פועלה באופן מה לשאר הדברים הטבעיים, והיה מן המבואר שכאשר לא תמצא התחלה, לא תמצא מה שהוא דבק להתחלה ונמשך לה, הוא מבואר שכאשר התבאר שהשמים מחודשים, התבאר שהעולם בכללו מחודש.
8