מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון ח׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 8
א׳יתבאר בו שהשמים מחודשים מפני סגולות מה שנמצאות בהם מהסגולות הנמצאות להווה במה שהוא הווה.
1
ב׳וראוי שנחקור בהתר ספק מה משותף לאומר בהויית העולם ולאומר בקדמותו, קודם שנשלים החקירה בשאר הדברים אשר ילקח מהם מופת אם העולם קדום אם מחודש. וזה הספק הוא לקוח מהדברים הנמצאים בשמים אשר לא יתן טבע השמים שיהיו נמצאים בהם. וזה שאם היו הויים, הנה נחשוב שיחוייב שלא יהיה בהם, דרך משל, לחמר האחד צורות מתחלפות, כמו הענין בשאר הדברים ההוים מהדברים הטבעיים, שאנחנו נמצא בהם לנושא המיוחד צורה מיוחדת, והצורות המתחלפות בהם הם צורות לנושאים מתחלפים. ואם היו בלתיווים, הנה בהם יותר מבואר החיוב, כי לא יצויריהיה בדבר הבלתי הווה רק מה שיתחייב לו מצד טבעו ועצמותו.
2
ג׳ואולם שיש בשמים דברים רבים בלתי מחוייבים להם מצד טבעם ומציאותם, הוא מבואר. וזה שכבר התבאר בטבעיות שטבע הגרם השמימיי הוא אחד אין בו חלוף כלל, אבל הוא פשוט ומתדמי החלקים, כי טבעו הוא לא קל ולא כבד. וכאשר התישב זה, הנה ימצאו בו בשמים דברים רבים לא יתן טבע השמים שיהיו נמצאים בהם. וזה שאיך שהונח הענין ממניעי הגרמים השמימיים אשר הם צורותיהם, הנה הם מתחלפים במין. וזה שאם הנחנו על האופן שבארנו עניינים במאמר הקודם לזה, הנה הענין מבואר שהם מתחלפים במין, וזה שאם הונחו עלות ועלולים כמו שיניחו אותם המפרשים דברי הפלוסוף, לפי מה שהבינו מדבריו, הנה הם גם כן מתחלפים במין בלא ספק. ובכלל הנה מפני שאנחנו נקח ראיה תמיד מהפעולות על הצורות אשר יסודרו מהם אלו הפעולות, והיה מבואר שכבר יסודרו מאלו המניעים פעולות מתחלפות, לפי מה שהתבאר ממה שיושפע בכאן מאחד אחד מהככבים, הוא מבואר שאלו המניעים הם מתחלפים. ובהיות הענין כן, רצוני שאלו המניעים אשר הם צורות לגלגלים הם מתחלפים, והיה מבואר שהגרם השמימיי הוא כלו מטבע אחד, הוא מבואר שהצורות המתחלפות אשר ימצאו לאלו הגלגלים הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים. ואומר עוד כי היות הגלגלים מתחלפים בכמותם הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים. ואומר עוד כי היות הגלגלים הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים. ואומר עוד כי היות הגלגלים מתחלפים בכמותם הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים. וזה שכבר יראה שכמות דבר דבר מהדברים הטבעים הוא משוער לפי טבעו. ולזה לא תמצא, דרך משל, נמלה בשעור גמל, ולא גמל בשעור נמלה, ואולם היה אפשר באלו הדברים אשר בכאן שיהיו אישי המין האחד מתחלפים בכמותם, מפני שהוא מחויב בהם, להיותם מורכבים מהפכים, שיהיה לחמרם רחב בכמות ובאיכות, ולזה יתחלפו מזגי אישי המין האחד חלוף מה מצד טבעם הפרטי, וימצאו מפני זה קצתם יותר גדולים מקצת, להיות מזג קצת יותר נאות אל הצמיחה יותר מקצתם. ואולם הגרמים השמימיים שאינם בעלי מזג באופן שיתכן להיות חלוף בין גלגל האחד וגלגל השני במזגו, הוא מבואר שלא יתן טבעם שיהיו מתחלפים בכמותם, כי אין להם משיגים מצד טבעם הפרטי, לפי שאין בהם דבר במקרה, כמו הענין באישי אלו הדברים אשר בכאן.
3
ד׳ואולם שהוא מחויב באלו הדברים אשר בכאן שיהיה לחמרם רחב בכמות ובאיכות מפני היותם מורכבים מהפכים, והוא מה שהצענוהו בכאן, הוא מבואר ממה שאומר. וזה שאם לא היה לחמר המין האחד רחב, הנה יהיו בכאן מינים אין תכלית למספרם, וזה שכבר יתחדשו מערוב טבעי היסודות יחסים מצד ההרכבה והמזג לאין תכלית, ואם היה לכל מזגק מהם צורה מיוחדת, היו בכאן מינים אין תכלית למספרם. ואולם המינים יחויב בהם שיהיו מוגבלי המספר, לפי שהוא מחוייב שיהיה מהותם מושכל לשכל הפועל ולשם יתברך, ומה שלא יקיף בו מספר לא יתכן שיהיה ידוע, הנה אם כן מה שיחוייב שיהיו המינים בעלי תכלית במספר. וזה ממה שיחייב שיהיה לחמר המין האחר רחב באיכותו, עד שיתכן שימצאו לאנשים מתחלפים ממין אחד מזגים מתחלפים חלוף מה. ועוד כי חמר אישי אלו המינים, להיותו מקבל תמיד השנוי באיכות, אם בסבת האויר המקיף בו ומה שידמה לו מהדברים אשר מחוץ, אם בסבת ענינים אחרים, כמו המזונות והדומה להם, הנה אם לא היה לו רחב באיכות, היה בלתי אפשר שיתקיים כי אם זמן מועט מאד, כי כבר יצא מהמזג המיוחד לו תכף שנתהווה, והנה ימשך לו המות בהכרח מפני צאתו מהמזג המיוחד לו. ולזאת הסבה בעינה היה מחויב שיהיה לו רחב בכמות, וזה כי מפני שההפוך דבק לו בסבת הענינים אשר מחוץ, והצמיחה מצד המזון, הנה אי אפשר יתקיים האיש בכמות אחד כלל, ואם היה כמות אישי המין מוגבל שלא יקבל הפחות והיתר, הנה נמשך בהכרח אל השנוי בכמות המות. עם שהוא בלתי אפשר התהוות אישי המינים אשר בכאן אם לא היה לחמרם רחב בכמות, וזה שלא יתכן בהם שיהיו בהתחלת ההוייה בכמות השלם אשר ימצא לאישי המין ההוא, והמשל כי לא יתכן שיתהווה בבטן הבעל חיים חי גדול כמהו, וכן הענין בצמחים הנולדים מהזרעים, וזה מבואר מאד. והוא מבואר שהחלוף אשר באישי המין האחד בכמות הוא מפני החלוף אשר להם באיכות, כאלו תאמר שמזג זה יותר נאות אל הצמיחה וגודל הגוף ממזג זה. ובהיות הענין כן, והיה מבואר שאי אפשר בגרמים השמימיים שיהיה ביניהם חלוף באיכותם, כי אינם בעלי איכות, הוא מבואר שלא יתן טבעם שיהיו מתחלפים בכמות, כל שכן שהוא מבואר שלא יתן שיהיו מקיפים קצתם בקצתם, וזה שאנחנו נמצא בדברים אשר זה דרכם שהם בעלי טבעים מתחלפים, כמו הענין ביסודות שכבר ימצא המוקף טבעו מהם זולת היסוד אשר יקיף בו. והנה היה ראוי מצד טבע גרם השמימיי שלא יהיה בכאן ממנו זולת אחד במספר, כמו הענין בטבע טבע מהיסודות הארבעה. והוא מבואר גם כן שלא יתן טבעם שיהיו בלתי נכחיי השטחים, בדרך שיהיה הגלגל יותר עב מהצד האחד ממה שהוא מהצד האחר. וזה כי מפני שהוא מטבע אחד, הנה יתן טבעו שיהיה מתדמה בכל צדדין. ועוד שחלקי הגלגל הם כלם מטבע אחד, ולזה לא יתן טבע הגלגל שיהיה בו חלק אחד ממנו מתחלף לשאר חלקי הגלגל, בשיהיה החלק ההוא מאיר ובלתי ספיריי, והוא הככב, ושאר חלקי הגלגל הם ספיריים ובלתי מאירים. וזה כי הדבר המורכב מהפכים הוא אפשר שיהיה בו כמו זה החלוף בחלקיו, להיותו מורכב מדברים מקבילים, ולזה יתכן שיהיו קצת חלקיו מתחלפים לקצתם, כאלו תאמר בחי שטבע הכבד ממנו הוא מתחלף לטבע המוח, ואולם הגרם השמימיי לא ימצא בו חלוף בין חלקיו, לפי שהוא מטבע אחד, כמו שהתבאר מענינו. ולזה הוא מבואר שלא יתן טבע השמים שיהיו בו אלו הככבים שהם בו.
4
ה׳וכבר יתבאר באופן הקודם כי מפני שהככבים כלם הם מטבע אחד, הנה לא יתן טבעם שיהיו מתחלפים בכמותם, כמו שנמצא מעניינים. ובזה יתבאר כי מפני שהככבים הם כלם מטבע אחד, הנה לא יתן יטבעם שיהיה צבע זהר נצוציהם מתחלף, עד שיהיה קצתם אדום וקצתם לבן וקצתם במראה אחר, כמו שהתבאר מעניינם, כי זה אמנם אפשר בדברים אשר בכאן להתחלפם בחום והקור והלחות והיובש, כמו שהתבאר בטבעיות, ואולם הככבים שאי אפשר שיהיה ביניהם חלוף כלל, לפי שהם כלם מטבע אחד, הנה לא יתן טבעם שימצא חלוף ביניהם בצבעיהם. ובזה יתבאר כי מפני שהככבים הם כלם מטבע אחד, לא יתן טבעם שיושפע מנצוץ אחד מהם דבר מתחלף למה שיושפע מנצוץ האחר, והמשל שאי אפשר שיתן טבע הככבים שיהיה השמש מחמם ומיבש יובש מזוג מה שבכאן, והירח מקרר ומלחלח, כמו שנתפרסם מעניינים. ובזה יתבאר כי מפני שהככבים הם כלם מטבע אחד, לא יתן טבעם שיהיו קצתם מאירים מעצמם וקצתם מקבלים האור מזולתם, כמו שנראה מענין השמש והירח. ובזה יתבאר, כי מפני שהככב הוא כלו מטבע אחד, הנה לא יתן טבעו שימצא חלוף בין קצת חלקיו לקצת, בשיקבלו קצת חלקיו האור, וקצתם לא יקבלוהו, כמו הענין בירח, וזה מבואר מהצל הנראה בו, כמו שבארנו במה שקדם. ובזה יתבאר כי מפני שהגרם השמימיי הוא כלו מטבע אחד, הנה לא יתן טבעו שיהיו קצת הגלגלים עם ככבים רבים, וקצתם עם ככב אחד לבד, וקצתם מבלי ככב. ובזה יתבאר כי מפני שהגרם השמימיי הוא כלו מטבע אחד, לא יתן טבעו שיהיו קצת חלקיו שומרים תמונתם, וקצתם בלתי שומרים תמונתם, כי זה דבר יתכן שימצא במה שבכאן להתחלף קצת הדברים מקצת בעובי והדקות, מפני התחלפם בחום והקור וחלחות והיובש, ואולם בגרם השמימיי לא יתכן זה, לפי שהאו כלו מטבע אחד.
5
ו׳ובהיות הענין כן, והיה מבואר שאם היה הגרם השמימיי קדום, לא יתכן שימצאו בו אלו הדברים אשר לא יתן טבעו שימצאו בו, והיה גם כן ממה שיחשב שאם היה הגרם השמימיי הווה, הנה לא יתכן שימצאו בו אלו הדברים, לפי שכבר נמצא מההוים בטבע אשר בכאן שלא ימצא בהם רק מה שיתנהו טבעם, הנה איך הענין בזה, מי יתן ואדע. ונאמר כי כבר התבאר בפרק הקודם שהשמים מחודשים במה שאין ספק בו, ולא התבאר שיהיה חדושם על דרך חדוש ההווים אשר בכאן, והוא הצד אשר חוייב בו זה הספק. אבל אולם בזה תבדל ההוייה הכללית להויות החלקיות, כי יש בין אלו ההויות הבדל נפלא בהכרח, כמו שקדם, ולזה לא ימנע בזאת ההוייה שתהיה בזה האופן אשר לא תדמה בה ההוייה החלקית. וגם כן הנה אנחנו נמצא בהווה במלאכה מה שינהג זה המנהג, וזה כי בעל המלאכה יתן לחמר האחד צורות מתחלפות מהצורות אשר מדרכם שיגיעו מכמו זה הפועל, וזה שהצורף יעשה מזה הכסף הרמוז אליו גביע או טבעת או נזם, או מה שירצה משאר הענינים אשר אפשר שיעשה אותם מהכסף. ובהיות הענין כן, הנה תהיה הויית השמים מהשם יתברך על זה האופן, רצוני שתהיה התחלת ההוייה ההיא הרצון והבחירה, כמו הענין במלאכה, אלא שהמלאכה לא תתן מזה כי אם התמונות, להיותה חוץ מהדבר, והשם יתברך יתן טבע בכללות הדבר, כמו שנמצא מפעולות שאר השכלים הנבדלים. והוא ראוי שיהיה פועל השם יתברך יותר נפלא ויותר נעלה מפעל שאר הפועלים העלולים ממנו, כמו שמדרגתו גבוהה ממדרגתם לאין שעור, ושתהיה פעולתם מפני זה מוגבלת ומסודרת, לא יוכלו לשנות הסדור ההוא, כמו הענין בפקידי המדינה אשר הם תחת הראש הראשון. ותהיה פעולת השם יתברך לפי מה שיגזרהו רצונו, כמו הענין בראש הראשון על המדינה שיסדר ענין המדינה לפי מה שירצה. ובהיות הענין כן, הנה מה שיחוייב מהמופת הקודם, שיהיו השמים מחודשים, יהיה כשיהיה חדושם על דרך מה שיתחדש מהבחירה והרצון, לא על דרך מה שיתחדש מהטבע. ואולם איך אפשר שיונח זה הענין בשם יתברך בדרך שלא יתחדש ממנו ספק, הנה נחקור עליו אחר השלימנו החקירה בקדמות העולם וחדושו בכל הפנים שאפשר לנו. ובכאן התבאר שההוייה אשר התחלתה הבחירה והרצון היא קודמת להוייה אשר התחלתה הטבע. וראוי היה להיות כן, וזה שכמו שתנועת הבחירה היא הקודמת לשאר התנועות, כמו שהתבאר בספר השמע, כן הויה המתחדשת מהבחירה קודמת להויות המתחדשות בדרך הטבע. ואולם אם יחוייב שתהיה לפני זאת ההוייה תנועה, אם לא, הוא ממה שנחקור עליו אחר השלימנו החקירה בקדמות העולם וחדושו לפי מה שאפשר לנו וראוי שלא יעלם ממנו שכל אלו הדברים אשר זכרנו שהם נמצאים בשמים שלא יתן טבע השמים שימצאו בו, הם כלם מופתים על שהשמים מחודשים מהרצון והבחירה, ולזה יהיו בכאן גם כן מופתים רבים הם זולת המופתים הקודמים יתבאר מהם שהשמים מחודשים.
6