מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון ט׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 9
א׳יתבאר בו מצד אחר שהשמים מחודשים זולת שני הצדדים הראשונים.
1
ב׳ונאמר גם כן שיש בשמים דברים רבים הם בעבור זולתם, והם מן סגולות הנמצאות להווה במה שהוא הווה, כמו שקדם. וזה שהתנועות הנמצאות לגלגלים על האופן שהם בו שתשלם מהם התנועה המורכבת הנראת לככבים שישלם ממנה זה המציאות השפל ביותר שלם שאפשר, כמו שנבאר. ואולם כל מה שנמצא בשמים מתמונותיהם וממרחקם מהארץ ומהככבים, לפי מה שהם בו מהגודל והזוהר ומהנטיות שזכרנו שהם נמצאים בהם, הוא אם מפני שיתכן בהם מציאות, כמו אלו התנועות שיצטרכו להשלמת מה שבכאן מהנמצאות, אם מפני שימצאו בו הנמצאות אשר בכאן מאלו התנועות. ובהיות הענין כן, הנה הוא מבואר שכל מה שנמצא בשמים מאלו הדברים שקדם זכרם הוא נמצא להם בעבור זולתם, והוא זה המציאות השפל. וכאשר התישב זה, והיה מבואר ממה שקדם שמה שימצא בו דבר בעבור זולתו הוא בהכרח הווה, הנה יחויב מזה שיהיו השמים מחודשים. והנה מספר המופתים אשר יתחייב מהם זה מזה הצד הם במספר הדברים הנמצאים בזמים. ואולם שהתנועות הנמצאות לגלגלים על האופן שהם בו הם בעבור זולתם בהכרח, הנה זה יתבאר ממה שאומר. וזה שתנועותיהם אי אפשר שיהיו לכוין אל דבר שיצטרך לעצמותם, או לברוח ממה שהוא כנגד, כמו הענין בבעלי חיים, לפי שהם לא יצטרכו אל דבר מחוץ ישלם בו מציאותם, כמו הענין בחי שיצטרך, דרך משל, אל המזון או אל מה שידמה לו מהדברים אשר יצטרכו לו להעמדת מציאותו, ואין להם גם כן דבר יתנגד לטבעם יברחו ממנו, כי אין להם הפך, ולזה לא יתכן שתהיינה תנועתיהם לברוח ממה שהוא כנגד, ולכוין אל הנ אות. ואם אמרנו שהתנועה היא להם בעבור שהם חיים, כי התנועה היא חיוב מה לדברים הטבעיים, כמו שיאמר הפלוסוף. הנה ימשך לזה המאמר שיהיו הגלגלים מתנועעים תנועה מה, אבל לא יתחייב מזה שיהי מתנועעים בצד אשר הם בו מתנועעים ש'לא יתכן השלמת אלו הנמצאות השפלות אלא בו, כמו שהתבאר. ועוד שזה המאמר יראה שאין לו פנים, וזה כי התנועות הנמצאות לחי במה שהוא חי הוא להשלים מציאותו, ולא ימצאו בו התנועות לבטלה בטבע אם לא בבקשת הערבות, כמו תנועות האדם במחולות, וזה לא יהיה מהם כי אם מעט מהזמן, להיות מה שזה דרכו בלתי נאהב אצל הטבע. ולזה לא יתכן שתהיה זאת התנועה התמידית נמצאת בהם בעבור עצמותם ללא דבר ימשך להם בעצמותם בעבורה מהטוב. ואם אמר אומר שזאת התנועה היא להם בעבור הערבות במה שהם השיגו, כמו שיקרה לאדם בעת השיגו דבר מה שיתנועע במקום. אמרנו לו שהתנועה תקרה לאדם בעת חקרו בדרוש מה, מפני שהוא כבר יתנועע בעיונו מדברים יוליכוהו אל הגעת האמת בחקירה ההיא, כי התנועות נמצאות נמשכות קצת לקצת בזה האופן, כמו שיתנועעו במחולות מתנועת הקול השיריי על יחס תנועת הקול ההוא מהמהירות והאיחור, וזה בעינו יקרה לאדם בעת דרכו אל האמת בדרוש מה, ולפי מהירות מחשבתו ועיונו ואיחורו להתנועע מקצת הדברים אל קצת בחקירתו תהיה תנועתו ואיחורו. אבל הגלגלים אין להם תנועה להשיג מה שכבר לא השיגו אותו, כי אין בהשגותיהם דבר יהיה להם בכח, אבל תמצא להם תמיד ידיעה והשגה לא תחייב תנועה, אבל היא מנוחה, כמו שזכר הפלוסוף, ולזה לא תחויב לה זאת התנועה בעבור ההשגה. ועוד שאם הודינו שתחויב להם תנועה בעבור זאת ההשגה, הנה לא תחויב להם בזה האופן הנפלא אשר היתה בו שימשך בכאן מרבוי הפעולות אשר אי אפשר שישלמו אלו הנמצאות אלא בה. ועוד שהתנועה יראה מענינה, כמו שזכר הפלוסוף, שהיא המנע ההשגה, וזו היא הסבה שהשכור לא יבין מושכל בעת שכרותו מפני התנועה החזקה הנמצאת לו, וכן הנער בעת הגדול, וזה ממה שיתבאר ממנו שאין מתנאי ההשגה שתמצא עמה תנועה. ובכלל הנה אין דרך להניח שתהיינה בהם אלו התנועות בעבור השגותיהם, אם לא שנניח כי מפני דשציירו נמוס אלו הנמצאות וסדרם וישרם לפי מה שאפשר להם, השתוקקו מעצם הציור ההוא להתנועע באופן יושפעו מהם אלו הנמצאות אשר בכאן ביותר שלם שאפשר. וזה ממה שיחייב שתהיינה אלו התנועות בהם בעבור זולתם, כמו שהנחנו.
2
ג׳וכאשר התישב לנו שהתנועות אשר לגלגלים הם בהכרח בעבור זולתם, והתבאר גם כן במאמר הקודם שמציאות הככבים בגלגלים הוא גם כן בעבור זולתם, והיה מבואר ששאר הדברים הנמצאים בשמים מתמונות הגלגלים ומספרם וסדורם ונטיותיהם ומה שידמה להם הם בעבור שישלמו לככבים אלו התנועות אשר להם, הוא מבואר שכל אלו הדברים הם בגרמים השמימיים בעבור זולתם. ובהיות הענין כן, הנה יתחייב מכל אחד מאלו הדברים אשר נמצאים בשמים בעבור זולתם שיהיו השמים מחודשים, כמו שבארנו זה במה שקדם אצל החקירה במה שיוכר בה ההווה מהבלתי הווה.
3
ד׳וראוי שתדע שכבר שער הפלוסוף בזה הספק, ולזה חתר לתת סבה באלו הענינים הנמצאים בשמים שיהיו מפני טבעם. ולזה תמצא שהוא יבקש לתת סבה בהיות צד התנועה היוית מהמזרח אל המערב, ואמר שזה הענין הוא בה כדי שתהיה התנועה מהימין ולפנים, כי זה הוא היותר נכבד, וזה כי הפלוסוף יראה שיש לגרמים השמימיים ימין ושמאל ופנים ואחור מצד מה שהם בעלי נפש. והוא מבואר שמזה יחוייב לו שיהיה מצב שאר הגרמים השמימיים המתנועעים לצד המזרח בהפך מצב הגלגל היומי, כאלו תאמר שיהיה המעלה בשאר הגלגלים לצד המטה בזה הגלגל, בדרך שתהיה תנועת שאר הגלגלים גם כן מהימין אל השמאל ולפנים. וכן תמצא שהוא נתן סבה בהיות הככבים העליונים יותר מאוחרי התנועה מצד קורבתם יותר אל הגרם הראשון המניע אותם להפך צד תנועתם, ולזה ימנעם מהתנועע להפך הצד ההוא מצד תשוקתם להמשך תנועתו. וכן תמצא שהוא נתן סבה בהיות בגלגל עליון ככבים רבים ובשאר הגלגלים לא ימצא כי אם כוכב אחד, לפי שאם היו בהם ככבים יותר, היה משיג הגלגל העליון לאות בהניעו אותם. ואולם שאר הסבות שנתן בענין מה שבשמים, הנה כשיעויין בהם, נמצאם כלם מסכימות אל מה שהנחנו מעניינם במה שאמרנו שכל זה הוא בהם בעבור אלו הדברים אשר בכאן, בכדי שיהיה ההוייה וההפסד בהם שומר סדר ויושר. והנה שתק הפלוסוף בהרבה מהדברים הנמצאים בשמים, אם מפני שלא יוכל לתת בהם הסבה מצד טבעם, כמו שיחוייב לו לפי מאמרו בקדמות העולם, אם מפני שהלמודיות היו בזמנו בלתי שלמות ועל כל פנים הנה תמצאהו מסכים שהגרמים השמימיים הם עלולים, ולזה חתר לתת סבות במה שימצא בהם, ואמר בספר השמים והעולם שאם היו עלה לבד, לא יתכן לבקש בעניניהם עלה וסבה. וכאשר הודה בהם שהם עלולים, הנה הוא מבואר שיחויב היותם מחודשים במוחלט, או יחוייבו הבטולים שזכרנו בפרק השביעי מזה המאמר. ולזה נשאר הפלוסוף נבוך בזה הדרוש, עם היות אצלו טענות רבות לקיים בהם שיהיה העולם קדום, כי האיש הזה לגודל מעלתו בחכמה לא היה נעלם ממנו זה, אבל לחצהו מה שכבר זכרנו אותו. וזה אשר היה משער בו הפלוסוף מחולשת טענותיו ומהספקות אשר ישיגו מי שיניח העולם קדום נעלם מהנמשכים אחריו, ולזה חשבו שבאר כבר כמופת שהעולם קדום, וסדרו אופן חיוב הדברים מהשם יתברך בשיחוייב ממנו דבר אחר, וממנו יחוייבו שני דברים מצד הרכבה מה נמצאת בו, לפי שבו שני ענינים, ענין בו ישכיל עצמו, וענין בו ישכיל סבתו. וכבר זכר אבן רשד בפירושו למה שאחר הטבע מה שישיג לזאת ההנחה מהספק, ובאר שאין זה דעת הפלוסוף, אבל יחוייבו מהראשון שני דברים, והכם גלגל הככבים הקיימים, והשכל אשר יניע הגלגל אשר למטה ממנו במדרגה, ואמר שזה החיוב אינו אלא ציור והשגה, ולא ימנע בנמוס האחד שיושגו ממנו דברים מתחלפים. והוא מבואר שמאמר אבן רשד יתחייב לו מהספק מה שלא יעלם. וזה שכבר תשאר עמו השאלה ממי יתחייבו עצמי הגלגלים, כי הם עלולים, כמו שזכר הפלוסוף בספר השמים והעולם, כאלו טבע האמת הכריחו על זה, וזה כי מה שישלם בזה האופן הוא השפע ההשגה והציור, לא השפע העצם, ואם לא היה עצמם עלול, הנה איך קרה שיהיה מה שנמצא מעצמיהם בתכלית השלמות להשלמת מה שיושפע מהם.
4
ה׳ואולם לקודמים ממנו יתחייב, כשהונח הגלגל תמיד מתחייב מהשם יתברך והמניעים אשר להם, שיהיו הגלגלים הווים מלא דבר ונפסדים אל לא דבר, וזה בכל עתה ועתה, ושיהיו העתות נמשכים, ושאר הבטולים שזכרנו. ולזה הטיבו קצת האחרונים מהפלוסופים כשהניחו שהשם יתברך ייחד וסדר מה שבגלגלים, וזה ממה שיחייב שיהיה העולם מחודש, אלא שהם לא שערו בזה לפי מה שזכר הרב המורה מדעותיהם.
5
ו׳וראוי שלא יעלם ממנו שכבר ימצא בסבות אשר נתן הפלוסוף באלו הדברים אשר זכרנו שחתר לתת סבה בהם מצד עצם הגלגלים וטבעם מן הספק מה שלא יתכן היציאה ממנו בשום פנים, כאלו טבע העניינים שיוסיף גלוי ושלמות על מה שבארנו שכל אלו הדברים הם בגרמים השמימיים בעבור הדברים אשר בכאן. וזה שהוא אמר שתנועת הגלגל היומי היתה מהמזרח אל המערב, לפי שהתחלת התנועה הוא ראוי שתהיה מפאת הימין שהוא המזרח, כי הימין הוא יותר נכבד מהשמאל. וכאשר יתנועעו השמים בפאה המערבית, יתנועעו על הכונה השנית, כדי שתשוב התנועה אל הימין, כמו הענין בתנועת הבעלי חיים. והנה זה המאמר ישיגהו מהדבה והספק מה שלא יעלם, וזה כי היות הימין יותר נכבד מהשמאל בבעלי חיים הוא בעבור חלוף האברים אשר באלו הפאות, אבל הגלגל שאין בו חלוף כלל אי אפשר שנניח בו הימין יותר נכבד מהשמאל, אף כי הימין ממנו ישוב שמאל. ואם יאמר זה מצד המקום המזרחי, כמו שיאמר זה אבן רשד, הנה זה בלתי מספיק, וזה שחלוף מקום ממקום במעלה וכבוד אינו מצד המרחקים הלמודיים, אבל מצד הגשם אשר בו בטבע. ובהיות הענין כן, והיה הגשם אשר בימין בטבע הוא הגשם אשר בשמאל, הוא מבואר שאין שם חלוף מצד המקומות. ועוד שהימין והשמאל בגלגל אינו שיהיה לו מצד עצמו מקום נגדר יהיה ימין, או חלק נגדר. אמנם שאין לו חלק נגדר יהיה ימין כבר התבאר במה שקדם. ואמנם שאין לו מקום נגדר הנה זה יתבאר לפי מה שאומר. וזה שאם הנחנו מקום הימין נגדר, והוא החלק המיושב מהארץ, וככה השמאל, הנה יהיה לגלגל הימין והשמאל בהקש אל זולתו, עד שאם היה הישוב בחלק האחר, יהיה הימין ממנו שמאל, והשמאל ימין, הנה אם כן אין לגלגל מצד עצמו מקום נגדר יהיה ימין או שמאל, אבל הוא בהקש אל זולתו. ואולם הימין הוא יותר נכבד מהשמאל לאשר יש לו הימין והשמאל מצד עצמו, לא בהקש אל זולתו, וזה כי בהקש אל זולתו יהיה אפשר בדבר האחד שיהיה פעם ימין ופעם שמאל, ויהיה הדבר שהוא יותר נכבד מדבר הוא בעינו יותר מעט ממנו בכבוד, וזה בתכלית הבטול. ועוד שכאשר הונח גלגל הככבים הקיימים הוא המתנועע התנועה היומית, כאשר יראה הפלוסוף לפי מה שהבין ממנו אבן רשד, הנה אומר שכבר יחויב שתהיה התנועה היומית מהשמאל אל הימין, והוא הפך מה שהניחו הפלוסוף. וזה יתבאר כאשר יתבאר איזה מהקוטבים הוא יותר ראוי שיהיה מעלה, ואיזה מהקוטבים הוא יותר ראוי שיהיה מטה, כי הוא מחויב בכל מי שיש לו ימין ושמאל שיהיה לו מעלה ומטה, פנים ואחור, כמו שבאר הפלוסף.
6
ז׳ונאמר שהוא מבואר שאין חלוף בגלגל מצד עצמו אם לא מצד הככבים, או בהקש אל זולתו, וזה יהיה בהכרח בהקש אל עולם היסודות, כי אין חוץ מהשמים דבר, כמו שבאר הפלוסוף. ואם היה שיהיה שם דבר, הנה אין לו טבעים מתחלפים בהקש אל הדבר ההוא. ובהיות הענין כן, והיה מבואר שמה שהוא יותר נכבד מהגלגל מצד הככבים הוא מה שיש בו ככבים יותר, כי הככב הוא היותר נכבד שבחלקי הגלגל, וכן יתבאר שמה שהיה מעולם היסודות יותר נכבד הוא במקום הצפוני אשר בו ימצאו כל הדברים הטבעיים אשר בעולם היסודות, הנה הוא מבואר שהצד הצפוני מגלגל המזלות הוא יותר נכבד להתקבץ בו שתי אלו הסבות יחד, רצוני שבזה החלק מהגלגל ימצאו בו ככבים יותר ממה שימצא מהם בצד הדרומי, וזה מבואר מהמספר שעמדו עליו מזה חכמי התכונה, והוא גם כן כנגד המקום היותר נכבד שיהיה בעולם היסודות. וכאשר התישב זה, רצוני שהקוטב הצפוני הוא יותר נכבד מהדרומי, והיה מבואר מהבעל נפש שהמעלה ממנו הוא יותר נכבד מהמטה, וכבר עמדנו על שהימין הוא יותר נכבד מהשמאל בגלגל מהבעל נפש אשר בכאן, הוא מבואר שאם היה לגלגל מעלה ומטה, שהוא ראוי שיהיה הקוטב הצפוני הוא המעלה. ואם היה הדבר כן, הנה תהיה תנועת גלגל היומי מהשמאל אל הימין, והוא הפך מה שהניח הפלוסוף. וכבר תעמוד על זה מהמשל שעשה בזה אבן רשד. ועוד כי כאשר הונח הענין בזה האופן, יקשה לתת סבה למה היתה תנועת שאר הגלגלים לצד הפכי אל צד התנועה היומית, וזה כי הוא ראוי שתהיה זאת התנועה גם כן בהם מהימין אל השמאל, כמו זכר אבן רשד. ובהיות הענין כן, והיה שכבר התבאר שהוא ראוי שיהיה הימין והשמאל לקוח בהם מן ההקש אל עולם היסודות, הוא מבואר שלא יתכן שיהיה בהם הימין והשמאל הפכי אל הימין והמשאל בגלגל היומי, וזה כי הוא בכלם לקוח בהקש אל עולם היסודות, לא מצד עצמם. ועוד שאם הודינו שכבר יהיה בהם הימין והשמאל בהפך הצד אשר היה בו הגלגל היומי, הנה יקשה לתת הסבה למה היה מצבי אלו הגלגלים מתחלפים, אם לא הונח זה מסבה פועלת תכוין שתהיה תנועותיהם לצדדים הפכים, כמו שנאמר אנחנו. ובהיות העינן כן, הוא מבואר שבזאת הסבה שנתן הפלוסוף בכאן ימצא מהספק העצום מה שלא תתכן היציאה ממנו בשום פנים.
7
ח׳וכן נאמר שמה שנתן מהסבה בהיות הככבים קצתם ממהרי התנועה וקצתם מאוחרי התנועה, מפני קורבתם ורחקם מהגלגל היומי, שכל מה שקרב אליו מהגלגלים היתה תנועתו יותר מאוחרת, להיות מה שיגיע אליו מהגלגל היומי מהכח המניע אותו להפך צד תנועתו יותר חזק, וימנעהו מפני זה מהתנועע להפך הצד ההוא, ולזה תהיה תנועתו להפך הצד ההוא יותר מאוחרת, הוא מאמר אין פנים לו לסבות רבות. מהם, כי אם הודינו זה, הנה יחוייב שיהיה הגלגל העליון מניע שאר הגלגלים אשר תחתיו מזולת שתבא תנועת העליונים שבשאר הגלגלים אל הגלגלים התחתונים. וזה מבואר הבטול, כמו שזכרנו במאמר הקודם, ששאר הגלגלים יתנועעו מעצמם על צד התשוקה ובחירה בתנועה היומית, עם התנועעם מעצמם בתנועתם המיוחדת, הנה יחוייב מזאת ההנחה מהבטולים מה שכבר זכרנו במאמר הקודם. ועוד שהפלוסוף בעצמו יראה כי לכל אחד מכוכבי לכת גלגל יומי, כמו שיתבאר במה שזכר מזה במה שאחר הטבע. ואם היה הענין כן, הנה תהיה זאת הסבה שנתן בזה מבוארת הבטול. וגם כן הנה אם היה הענין כן, הנה הוא מבואר שכבר תהיה התנועה אשר יתנועעו אליו הגלגלים בה על זולת המדרגה מהמהירות שהיה נותן טבעם שיתנועעו, אם לא היתה זאת התנועה היומית מונעת אותם מזה, ויחויב מזה שתהיה תנועתם המיוחדת מוכרחת שתהיה בזה האופן מהאיחור אשר הוא בו מפני המונע שיש להם מהשלים מה שיגזור טבעם ממהירות התנועה. וזה בתכלית הבטול, שאם היה הענין כן, הנה יהיה הטבע אשר בהם מענין זאת התנועה לבטלה, אחר שאין לו כלי ישלים בו מה שיגזרהו מענין זאת התנועה. וזה כלו דבר יוצא מן ההקש, והוא במדרגת מה שיאמרו הקודמים שהארץ לא תתנועע מפני שיחסה אל כל האופקים יחס אחד, וכבר באר הפלוסוף מה שיש בזה המאמר מהבטול. ובכלל הנה הנחת טבע אחד לא יצא לפועל בעאת מן העתים הוא בתכלית הבטול. וזה כי הדבר היוצא מן הטבע אם היה שימצא, הנה ימצא במעט מן הזמן, עם מה שבזאת ההנחה מהמום בהניחנו לגרמים השמימיים מונע ימנע תמיד מהשלים מה שיציירוהו מענין התנועה, כי יתחייב מזה שיהיה הסדר אשר יציירוהו דבר זר מהסדר אשר יושפע מהם. וזה שהוא מבואר ממה שקדם שמה שיושפע מהם אם היתה תנועתם יותר מהירה הוא זולת מה שיושפע מהם בהיות תנועתם יותר מאוחרת. ואם הנחנו שיהיו להם שתי תשוקות מקבילות יחד, רוצה לומר שישתוקקו להמשך לתנועה היומית, וישתוקקו עם זה להתנועע להפך הצד ההוא, ותמנע התשוקה האחת התשוקה השנית, כמו שיראה ממה שאמר אבן רשד בזה, הנה יתחייבו מזה כל השקרים הקודמים, עם שהנחת שתי תשוקות מקבילות לגלגל אחד יתנועע מהם יחד הוא בתכלית הבטול, כמו שבארנו זה כלו במאמר הקודם לזה.
8
ט׳וכן נאמר שמה שנתן מהסבה בהיות בגלגל העליון ככבים רבים ובשאר הגלגלים ארש תחתיו לא ימצא כי אם ככב אחד, לפי שאם היו בהם ככבים יותר, היה משיג הגלגל העליון לאות בהניעו אותם, הוא מאמר אין פנים לו. וזה שהגלגל והככב הם מטבע אחד, כמו שבאר הפלוסוף, שאם לא היה הענין כן, הנה יהיה הככב עומד מוכרח במקומו, וזה מבואר הבטול. ולזה יתחייב, שאם היה משיג הגלגל לאות בהניעו הגלגלים אשר תחתיו אם היו בהם ככבים רבים, שישיגהו כמו הלאות ההוא בעצמו בהניעו הגלגלים ההם רקים מככב, כי טבע חלקי הגלגל, עם היותם מאירים או בלתי מאירים, הוא טבע אחד בעינו. ועוד שכבר יחוייב מזאת ההנחה שיניע גלגל העליון כל הגלגלים אשר תחתיו, וכבר התבאר במה שקדם מה שישיג זאת ההנחה מהבטול. ועוד שכאשר הונח הענין כן, הנה יתחייב שיהיה לגלגלים טבע אל שיהיו בהם ככבים יותר, אלא שכבר נמנע מהם זה כדי שיוכל הגלגל העליון להניע אותם, ויהיה אם כן הטבע אשר להם אל שיהיו בהם ככבים יותר לבטלה, לפי שהוא בלתי יוצא אל הפעל בעת מן העתים. וזה כלו דבר יוצא מן ההקש, עם מה שיתחייב בזאת ההנחה מהבטול בהניחנו שלא יהיה לגרמים השמימיים מה שיתן טבעם שימצא להם מהככבים מה, שכאשר הונח הענין כן, יתחייב שלא יהיו להם כלים אל שיושפע מהם מה שיציירוהו מענין התנועה, ויהיה הסדר השופע מהם זולת הסדר אשר יציירו אותו.
9
י׳ובכאן התבאר שמה שנתן הפלוסוף מהסבות באלו הענינים מצד עצם השמים הוא בלתי צודק. וזה ממה שיוסיף גלוי ושלמות על מה שבארנו מאלו הענינים שהם כלם בעבור הדברים אשר בכאן להשלים ההויות, וזה דבר מוסכם גם כן עליו מהפלוסוף, כמו שזכרנו, כאלו טבע האמת הכריחו על זה. ובכאן התבאר שכל דבר מהדברים הנמצאים בשמים הוא מופת על שהשמים הווים משלשה צדדים. הצד האחד מצד היותו מכוון לתכלית מה ביותר שלם שאפשר, וזה בלתי אפשר בדבר הבלתי הווה הקיים בעצמו. והצד השני מצד שאין טבע השמים שימצא זה הענין בו, וזה גם כן דבר בלתי אפשר בבלתי הווה, כמו שהתבאר במה שקדם. והצד השלישי מצד היותו מכוון ביותר שלם שאפשר בעבור דבר אחר זולת השמים, וזה גם כן בלתי אפשר בבלתי הווה, כמו שהתבאר במה שקדם. ולזה יהיה מספר המופתים שיהיה לו מהדברים הנמצאים בשמים על שהשמים הוים במספר הדברים ההם כשהוכה על שלשה.
10