מלחמות השם, מאמר שישי, חלק שני ט׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part Two 9
א׳יתבאר בו מה שילך דרך השרשים מענין הנפלאות.
1
ב׳ואחר שכבר התבאר במה שאין ספק בו שהעולם נתהוה אחר שלא היה נמצא, והיה מבוא שהנפלאות אשר נתפרסם מציאותם מדברי התורה ומספורי דברי הנביאים יהיה חדושם בהכרח מסוג ההוייה הזאת באופן מה, וזה כי אל יהיה בה ההווה הווה מדבר מוגבל, כמו הענין בהוייה הטבעית, הנה ראוי שנחקור בכאן מענינם לאיזה תכלית יהיו, ובאיזה מהדברים יתכן שיהיו ובאיזה מהם לא, ומי הוא הפועל בזאת ההוייה, כי כאשר השגנו זה מענין הנפלאות, ידענו מה שנכספת ידיעתו מענינים. והוא מבואר שהוא ראוי שנקדים בכאן מה שנתפרסם מענין המופתים מספור התורה ומספור דברי הנביאים לקחת מהם ראיה על מה שנרצה לחקור עליו מזה, כמו שיקדם בדברים העיוניים מה שהושג בחוש מענינים אשר תהיה בהם החקירה לעשות מהם התחלת מופת על מה שישתדלו בידיעתו. וזה שקצת הדברים יתכן שיעמד האדם עליהם מן החוש בשירגיש בהם הוא בעצמו לקלת השגת החוש מה שיצטרך בהשלמת החקירה ההיא, וקצתם לא יתכן בהם זה, אבל יצטרך שיעזר האדם בהם מה שהושג בחוש מענינם לזולתו ממי שראוי לסמוך עליו, כמו שעשה הפלוסוף במיני הבעלי חיים ובטלמיוס במבטי הככבים, שכבר לקחו הרבה מהקודמים, לקושי הגעת החוש אל מה שיצטרך בהשלמת אלו החקירות, אם לא יעזר האדם בזה במה שהושג לקודמים. והוא מבואר שענין הנפלאות הוא מכמו זה הסוג, וזה שאנחנו לא השגנו מהם דבר בחוש נוכל לעשות ממנו התחלת מופת בזאת החקירה, ולזה ראוי שנקבל זה המקודמים אשר נבטח בהם שיגידו לנו האמת, והם הנביאים בכללם והאנשים שיו בזמנם שנתפרסם להם זה הענין במה שאין ספק בו.
2
ג׳ונאמר שאנחנו כשחקרנו בענין הנפלאות, מצאנו קצתם בעצמים וקצתם במקרים. משל מה שבעצמים ההפך המטה לנחש והמים לדם ומה שינהג מנהגם, ומשל מה שבמקרים ההפך ידי אדון הנביאים מצורעת לשעתה בזולת סבה קודמת יתחייב ממנה על המנהג הטבעי הצרעת ביד ההיא, והתייבש יד ירבעם בזדה האופן גם כן כשיהיה מצוה לתפוש הנביא שיעד מה שיעד על דבר המזבח שהיה עובד בו עבודה זרה. וכן הוא מבואר שקצת הנפלאות הגיעה בהם ההודעה לנביא בנבואה טרם בואם, וקצתם לא הגיעה בהם הודעה לנביא טרם בואם, וזה שני מינים, המין האחד יתבאר בו שהנביא היה מתפלל אל השם יתברך שיעשה זה המופת, והמין השני לא יתבאר בו זה, אבל נזכר שהנביא היה גוזר שיתחדש זה המופת, והיה מתחדש בגזרתו. משל מה שהגיעה בו ההודעה לנביא בדרך הנבואה המכות בכללם אשר חדש השם יתברך במצרים ומה שידמה לזה משאר הנפלאות, ומשל מה שלא הגיעה בו ההודעה לנביא אבל סופר שכבר התפלל הנביא לשם יתברך שיביא זה המופת, הוא מה שהתפלל אלישע לשם יתברך שיכה בסנוירים העם הבאים עליו, ומה שהתפלל אליהו לשם יתברך להחיות בן האלמנה, ומה שידמה לזה משאר הנפלאות ומשל מה שלא הגיעה בו ההודעה לנביא, אבל סופר שהנביא היה גוזר שיתחדש זה המופת והיה מתחדש בגזרתו, הוא מה שאמר אליהו אם איש אלהים אני תצא אש מן השמים ותאכל אותך ואת חמשיך, והמופת שעשה אלישע מן השמן, ומה שידמה לזה משאר הנפלאות. וגם כן הנה כאשר חפשנו בענין הנפלאות מצאנו בהם בכלם נביא יתכן שייוחסו אליו, וכבר יעזור על זה החפוש מה שנזכר בתורה למשה, כשהיה מבקש ראיה יתאמת בה לישראל שכבר נראה אליו השם יתברך, מענין המופתים אשר צוהו לעשות בפניהם כדי שיתאמת להם שהוא נביא, ואלו היה אפשר העשות המופתים בזולת נביא, לא תהיה מזה הענין ראיה לישראל שהיה משה נביא. ואל תקשה עלינו ממופת שעשה לחזקיה כאשר הכה מלאך ה' במחנה אשור מה שהכה, כי כבר היה שם ישעיה, והוא יעד לחזקיהו זה הענין. וכן מה שהשמיע השם יתברך מחנה ארם קול רכב וקול סוס ונסו מפני זה ועזבו אהליהם, הנה כבר היה שם אלישע, והוא יעד זה הענין במה שאמר שכבר יהיה בשער שומרון ביום ההוא סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל. וכן מה שעצר השם יתברך בעד כל רחם לבית אבימלך, ונגע את פרעה נגעים גדולים על דבר שרה, הנה היה שם אברהם שהיה נביא. ובכלל כשתחקור תמצא בכל הנפלאות אשר סופרו בתורה ובדברי הנביאים שהם נעשו אם על יד נביא אם בעבור הנביא, עד שלא ימצא אחד מהם שלא יהיה בחדוש מבוא מה לנביא. וגם כן הנה כאשר חפשנו בכל הנפלאות מצאנו כלם על צד ההטבה והחנינה וההשגחה, וזה אם להקנות אמונה טובה, אם להקנות טוב לגופיי, אם להציל מהרע, וזה אם מרע נפשיי, אם מרע גופיי. משל מה שהיה להקנות אמונה טובה המופתים שעשה משה לישראל כדי שיאמינו שהוא נביא ושיאמינו בשם יתברך, והמופת שעשה אליהו כדי שיאמינו ישראל כי ה' הוא האלהים, ושאר המופתים שינהגו מנהגם. ומשל מה שהיה להקנות טוב גופיי מפת המן שעשה על ידי משה רבינו עליו השלום, ומופת כד הקמח וצפחת השמן שנעשה על יד אליהו, ושאר המופתים שינהגו מנהגם. ומשל מה שהיה להציל מהרע קריעת ים סוף, והבאת מלאך השם יתברך במחנה אשור, ושאר המופתים הנוהגים מנהגם. ולא תקשה עלינו ממופת בליעת הארץ קרח ועדתו ושאר המופתים הנוהגים מנהגם, כי זה גם כן היה על צד ההטבה וההשגחה על ישראל, כדי שיכנעו כלם לשמוע לשמוע דברי השם יתברך אשר דבר ביד משה עבדו. וכזה תמצא בשאר המופתים כשתחקור בהם שהם כלם מכוונים לתכלית טוב, וראוי היה להיות כן, לפי שהמופתים הם בהכרח מסודרים משכל, כי כבר יתחדשו בהם עצמים, כמו שזכרתי, ונותן הצורה צורה נבדלת, כמו שיתבאר מהענינים ההוים במלאכה, והנה אין מדרך הצירה שיגיע ממנה כי אם טוב, ואמנם הרע יגיע מפאת החמר, כמו שהתבאר במה שקדם.
3