תפארת שלמה, על הזמנים ומועדים, פרקי אבות ג׳Tiferet Shlomo, on Festivals, Pirkei Avot 3
א׳ר' דוסתאי ב"ר ינאי אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' שנאמר השמר לך ושמור את נפשך מאד. התמי' מבוארת וכי באפשרי שלא לשכוח כלל דיבור אחד והכי הול"ל כל שאינו לומד דבר אחד מכל התורה וכו' ואי משום דלא אפשר ללמוד כל התורה. א"כ השכחה ג"כ א"א כמבואר. וגם מנין מפסוק זה שאף על דבר אחד הוא מתחייב בנפשו כמו שתמה המדרש שמואל. אך האמת הוא דהעיקר הלימוד לשמה. ופי' לשמה הוא [לשם ה' ליחד קב"ה ושכינתי' וזה השוכח דבר אחד הוא יחידו של עולם הרי זה כו'] ודו"ק. (מכי"ק)
1
ב׳מנין ששנים שיושבים ועוסקים בתורה כו'. ע"ד התנא דבי אליהו. שהקב"ה יושב ולומד כנגדו וזה שנים. וזה כוונת הגמ' בים נדמה להם כבחור. ובמתן תורה נדמה להם כזקן ויושב בישיבה דהיינו לפי הכוונה שהיה להם למטה. וזה כוונת המשנה אבל שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם. מנין שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר וכנ"ל:
2
