תפארת שלמה, על הזמנים ומועדים, פרקי אבות ה׳Tiferet Shlomo, on Festivals, Pirkei Avot 5
א׳יתן ויתנו אחרים חסיד. הנה ידוע שעבודת הצדיקים הוא שלא תלך ההשפעה לסט"א לפי הידוע שמכל מצוה ומצוה אתמשך השפעות טובות אך בבוא השפע לעולם העשי' הוא נמשך לסט"א וז"ש הכפירים שואגים לטרף. וזה טרוף טורף יוסף. יוסף הוא הצדיק יסוד עולם מעין הברכה. חי' רעה אכלתהו. וז"פ ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. וז"ל הרב נר ישראל המגיד מקאזניץ זלה"ה וז"ל צת"ג הוא ר"ת "צדקה "תרומם "גוי וכו' מעוטי דמעוטי שהם ניזונים בזרוע וצריכין הכל לחסדי הבורא ב"ה וח"ו שלא יהנו ממנו העובדי כוכבים נתן הקב"ה לישראל מצות צדקה וגמ"ח וכמו שהם מתנהגים בצדקה וכו' כן מתנהג עמם השי"ת בצדקה מדה כנגד מדה כו' וזה צת"ג "צדקה "תרומם "גוי ויהיה (השפע) במלואו ואחרים לא יהנו ממנו ולא יכולים ליגע וראה כמה גדולה כח הצדקה עכ"ל. ולהנ"ל אף שכבר טרפו העובדי כוכבים נוכל לקחת מהם בהחזרה כמו נשמות שנשתקעו בקליפות שכל העבדות בתו"מ הוא להעלות הני"ק והנשמות בסוד "חיל "בלע "ויקיאנו בשם חב"ו כמבואר בכל הספרים כן הוא ממש הפרנסה והשפעה שנטלו כבר אנו במעש"ט יכולין לטרוף מהם ועיקר בצדקה וגמ"ח. ובזה נ"ל לפרש המשנה הנ"ל שעל הכוונה הזאת החסיד נותן צדקה. יתן ויתנו אחרים. אחרים היינו הסט"א יתנו בהחזרה מה שלקחו כבר. ובזה פרשתי הגמ' בברכות נכנסו חכמי ישראל אצל דוד המלך עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם יתפרנסו זה מזה וכו' אמרו לו אין הבור מתמלא מחוליתו ויש לתמוה מה היה כוונת דוד המלך וכי לא ידע קושייתם. אך זה היה כוונתו מתחלה שילכו למלחמה ויפשטו בגדוד אך שאי אפשר להוציא מהם אם לא שיעשו תחלה צדקה וגמ"ח זה עם זה אז יצליחו. וזה שאמר יתפרנסו זה מזה. ובזה יש לפרש דברי הכתוב בפ' בא. דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב. ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בעיני פרעה ובעיני עבדיו. והנה בכתובים האלו כמה דקדוקים. הא'. ידוע בגמ' רעהו ממעט שור של עובדי כוכבים. הב' למה נאמר ב' פעמים הדבר זה בפרשה כי להלן נמי כתיב ובני ישראל עשו כדבר משה וכו' וד' נתן חן העם וכו'. ועוד דכאן לא ששאלו ממצרים רק על לעתיד נאמר שיתן ד' חן העם בעיני מצרים וא"כ מה ענין הסמיכות גם משה גדול מאד. מה לנו בזה אם הי' חשוב בעיני פרעה. הג'. מה שהקשה האור החיים בפ' שמות וז"ל עדיין צריך לתת לב למה יצוה ד' דברים שאינם מהמוסר לגנוב דעת וכו' בהשאלת חפציהם. והאמת שנטלו שכר עבודתם וכו' למה יעשה ד' הדבר דרך ערמה כי ח"ו לא קצרה ידו מפדות להוציא ממונם ועיניהם כלות [ולפי הנ"ל ניחא שכוונת הקב"ה היה שנאמר למשה שיאמר להם שישאלו איש מאת רעהו דייקא היינו מישראל חבירו רעהו ממש שיהיה להם רחמנות זה על זה ועי"ז יתעורר הרחמנות העליון ממילא יהיה להם חן בעיני מצרים ועי"ז וינצלו את מצרים] (חסר הסיום מכי"ק):
1
ב׳א"י יתן ויתנו אחרים חסיד. בדרך הנ"ל. דהנה יש לדקדק בלשון יתנו אחרים מהו לשון אחרים. אכן הנ"ל עפ"י דברי האר"י ז"ל בהסידור. וז"ל ע"י הצדקה שנותן הצדיק לצדק אזי חוזרת רגלי' שהם יורדות מות אל הקליפה תחזור אל הקדושה. ומן ק' של קנה הרומז לקי^pן קינא דמסאבותא בסוד נעץ קנה בים. והוא כי המלכות בסוד ה' האחרונה וכשמעשה התחתונים מקולקלים נתפשט רגל הה' ונעשה ממנה ק' רומז להתפשטות שפע מן המלכות אל הקליפה והנרמזים באות ק' כמבואר. ואז מן הנה נעשה קנה ובמעשה הצדקה היא אינה נותנת שפע אל הקליפות ואז חוזר הק' לה' וכו' וזה והיה מעשה הצדקה שלום. וז"פ יתן ויתנו אחרים הם הניצוצות שנפלו בין החיצונים שחטפו ההשפעות מן המלכות הם נקראים אחרים. וע"י מעשה הצדקה שנותן מוציא רגליה מבין אחרים כמו שנתבאר וזהו ג"כ שמצינו בגמ' על ר"מ שנקרא בשם אחרים אומרים. כי הנה ר"מ היה מבני בניו של סיסרא כדאיתא בגמ' שיצא מבין אחרים שהיתה נשמתו חטופה ביניהם. וכאשר היה זה כוחו גדול לצאת מן האחרים האלו לכך מתאר אותו הגמ' בשם אחרים לשבח כנ"ל:
2
