תקוני הזהר י״טTikkunei Zohar 19

א׳תיקוניה

ב׳בראשית וכו'
והארץ היתה תהו ובהו
ואינון
אבגית"ץ.
קר"ע שט"ן
נג"ד יכ"ש
בט"ר צת"ג.
חק"ב טנ"ע.
יג"ל פז"ק.
שק"ו צי"ת.
בשכמל"ו.

ג׳כל את ואת
אית ליה מאמר ואית ליה נתיב.
עשר אמירן אינון ול"ב שבילין.
וכלהו תליין מן אי"ק.
ודא איהו אבא בם אודה יק
אי"ה בחושבן אוד"ה יק.
(י"ק חכמה ובינה. א' כתר עלאה)

ד׳ואנון שבע ספירן.
כלילן בשבע *שמהן
וכלהו כלילת לון בת שבע.
ולית ספיר' מכלהו ספירן
דיהא לה רשו לארקא ברכאן ולאשפעא לתתאין
אלא בבת שבע

ה׳בגין דאיהי קשורא דכלהו ספירן.
דאי ספירן הוו מריקין לבר מינה
הוה פרודא.
ובגין דא לית *רשו לארקא ספירה לשום אתר
בר מינה
לגבי תתאין.

ו׳ובגין דא אתמר בה
אל יתהלל חכם בחכמתו וגו'
כי אם בזאת.

ז׳בזאת יבא אהרן אל הקדש.
דלית רשו לנביא וחכימא
למנדע לעילא שום מדע
אלא בה.

ח׳ובגינה אתמר ומשה עלה אל האלקים
ודוד בגינה אמר אם אתן שנת לעיני
לעפעפי תנומה.
עד אמצא מקום ליי'.

ט׳איהו שלימו דאדם.
שלימו דיחודא.
שלימו דשמא קדישא
*שלימו דכל ספירה וספירה:

י׳תקונא חמישאה ליום ד

י״אבראשיתּ ב' ראשית.
נקודה בהיכליה.

י״בוהאי נקודה איהי מחשבה סתימא.

י״גאדהכי הא אליהו אזדמן לגביה.
א"ל. רבי רבי
והא ב' פתיחא איהי.
אם כן במאי איהי מחשבה סתימא בה.

י״דאלא בריש *הורמנותא דמלכא
בוצינא דקרדינות'
כד מדיד משיחא.
האי נקודה נפיק מינה קו
דסתים ניצוצא ההיא מחשבה
כגוונא דא ם.

ט״ובקדמיתא איהי מ"ם סתימא.
וכד אתפשט קו דאיהי ו'
מן המדה
איהי אתפתחת ואתעבידת ב'.
ודא בראשית ב' ראשית
נקודה בהיכליה.

ט״זוכד איהי ם סתימא
איהי מ"ם רבתא מלםרבה המשרה
(ס"א למרב"ה בגימט' עז"ר או זר"ע
בההוא היכל זרע זרעין לתקונא דיליה
המשר"ה בגימט' תקו"ן
עם האותיות והמלה
ודא מם רבתי)
ואתעבידת עזקא.

י״זובגינה אתמר לגבי כלה
תהא לי מקודש' בטבעת זו ם.
ועלה אתמר
קוטרא בגולמא נעוץ בעזקא.
ואיהי לא חוור ולא סומק
ולא אוכם ולא ירוק ולא גוון כלל.
וכד אתפשטא לאנהרא
איהי עבידת גוונין (ס"א ז' גוונין) לנהרא.

י״חורזא דמלה
עוטה אור כשלמה כו'.
כד איהי אור מעוטף
ולא אתפשט ואיהו סתים.
אתקרי *אויר
אור סתים באת יו"ד
נקודה בהיכליה.

י״טכד אפיק י' מאוי"ר
אתגליא או"ר
ודא איהו ויאמר אלקים יהי אור
*וחמש זמנין אור אינון בעובדא דבראשית.
ואינון ה'.

כ׳*ועליהו אתמר
מי מדד בשעלו מים
ודא דרועא ימינא ואיהו גוון חוור.
ושמים בזרת תכן
דא דרועא שמאלא דאיהו גוון סומק.
וכל בשליש עפר הארץ
דא גופא עמוד' דאמצעית' ודא גוון ירוק.
ושקל בפלס הרים

כ״אוגבעות במאזנים
תרי *סמכי קשוט.
והאי ה' איהי אתפשטת
לאנהרא בחמש גוונין
דאינון ה' זמנין אור.

כ״בי' איהי מדה דילה.
ה' עלאה חמש אור.
ה' תתאה חמש גוונין
דנהרין בהון חמש אור.
וכד אתפשטת ה' עלאה
לאנהרא בה' תתאה
בחמש גוונין (דנהרין) דילה.
מיד אתפשט ו' לגבה.

כ״גודא איהו נוטה שמים כיריעה.
דודאי כד איהי נהירא בגוונין דילה
אתמר בה *וראיתיה
לזכור ברית עולם.
וראיתיה בתכשיטהא ככלה
דמתקשטא לגבי בעלה.
ומיד נוטה שמים
דאיהו בעלה לגבה.

כ״דודא איהו רזא דקו המדה
דאיהו ו'
מההיא מדה דאיהי י'.
ולבתר דאיהי נטלא שמא קדישא.
אתעבידת איהי מדה מתתא לעילא.

כ״הכמה דנקודה י'
איהי מדה לעשר יריען
כך איהי אמה
מסט' דאות ו'
כליל' מי' אמות
הה"ד עשר אמות ארך הקרש
ודא י'
ואמה ה' עלאה.
וחצי האמה ה' תתאה.
ארך היריע' האחת דא ו':
ואמאי אתקרי ה' תתאה חצי האמה
בגין דאתקרי מצה פרוסה
לחם עוני.

כ״ווהאי נקודה
כד סלקא לגבי א'
דאיהו אוירא סתים
אתקרי קמ"ץ. *קומץ סתים
בגין *וקמץ הכהן משם
מלא קמצו
ואיהי מחשבה סתימא ם סתימא.

כ״זמפתחא דילה מאי ניהו. *פתח
ודא ו'.
ואיהו נטוי כגוונא דא \ (נ"א ֿ ֿ ֿ )
כד אתפריש מנקודה
איהו רקיע פתוח ודאי.
*נטוי על ראשי החיה
דאיהי ניצוצא דקמץ
הה"ד ודמות על ראשי החיה
רקיע

כ״חמאן חיה.
דא מלכות
דאיהי ניצוץ לתתא מן רקיע
כגוונא דא

(נ"א ָ )

כ״טמאן רקיע.
דא צדיק.
והאי איהי חיה אשר תחת אלקי ישראל
וראשי החיה דלתתא נצח והוד.

ל׳ואית חיה עלאה כגוונא דא

ודא י' (דאיהי) עלאה
דאיהי על הרקיע
ואיהי מחשבה עלאה.

ל״א(והאי איהי אדנ"י
עטרת עלאה איהי)
*כתר ברישא (דכלא) (נ"א דכלה).
רקיע דילה. ו' עלאה.
והאי איהי עטרת תפארת.
ראשין דילה. תרין דרועין.
ואית (נ"א ואיהי) עטרה
בראש אבא ואימא.
כתר עלאה ודאי.
ורישין דילה לעילא אינון אבא ואימא

ל״באיהי י' בכל אתר.
קוצא דילה לעילא
וגיו דילה באמצעיתא
וסופא דילה לתתא.
כללא דאתוון דשמא מפרש.

ל״גרישא דילה לעילא
ברזא דטעמי.
וגיו דילה באמצעיתא
ברזא (נ"א כללא) דאתוון
גופא לתרוייהו.
וקוצא דילה לתתא
ברזא דנקודי.

ל״דולתתא איהי האי נקודא מים נוקבין.
ולעילא מים דכורין.
רקיע באמצעיתא כגוונא דא א
עלה אתמר ויהי מבדיל
בין מים למים.

ל״הוהאי איהו
מחלוקת שהיא לשם שמים
דאיהו סופה להתקיים
ולעאלא שלם ויחודא בתרוייהו.
ולאו מחלוקת דפרודא
כגון מחלוקת קרח ועדתו באהרן.

ל״וומחלוקת האי דאיהו לשם שמים
בגין דמים תתאין אינון בוכין ואמרין
אנן בעיין למהוי קדם מלכא עלת העלות
ובען לסלקא לעילא.
רקיע אפריש בינייהו
עד דעלת העלות שוי לון שוין.

ל״זי' מסטרא דא
וי' מסטרא דא.
ו' באמצעיתא.
כגוונא דא יו"י דאיהי א.
ואלין כלהו קרבין לעלת העלות.

ל״חורזא דמלה
ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים
ואינון שוין.
הה"ד והיה אור הלבנה
כאור החמה.

ל״טת"ח
קמץ איהו *סתים באת י'
מכל סטרא עילא ואמצעיתא ותתא.
ודא קומץ סתים בתלת ספירן.
פתיחו דיליה איהו בחמש אור.
דאינון ה' אצבעאן עלאין.
ואינון ה' עלאה.