תקוני הזהר י״ט בTikkunei Zohar 19b

א׳וגבעות במאזנים
תרי *סמכי קשוט.
והאי ה' איהי אתפשטת
לאנהרא בחמש גוונין
דאינון ה' זמנין אור.

1

ב׳י' איהי מדה דילה.
ה' עלאה חמש אור.
ה' תתאה חמש גוונין
דנהרין בהון חמש אור.
וכד אתפשטת ה' עלאה
לאנהרא בה' תתאה
בחמש גוונין (דנהרין) דילה.
מיד אתפשט ו' לגבה.

2

ג׳ודא איהו נוטה שמים כיריעה.
דודאי כד איהי נהירא בגוונין דילה
אתמר בה *וראיתיה
לזכור ברית עולם.
וראיתיה בתכשיטהא ככלה
דמתקשטא לגבי בעלה.
ומיד נוטה שמים
דאיהו בעלה לגבה.

3

ד׳ודא איהו רזא דקו המדה
דאיהו ו'
מההיא מדה דאיהי י'.
ולבתר דאיהי נטלא שמא קדישא.
אתעבידת איהי מדה מתתא לעילא.

4

ה׳כמה דנקודה י'
איהי מדה לעשר יריען
כך איהי אמה
מסט' דאות ו'
כליל' מי' אמות
הה"ד עשר אמות ארך הקרש
ודא י'
ואמה ה' עלאה.
וחצי האמה ה' תתאה.
ארך היריע' האחת דא ו':
ואמאי אתקרי ה' תתאה חצי האמה
בגין דאתקרי מצה פרוסה
לחם עוני.

5

ו׳והאי נקודה
כד סלקא לגבי א'
דאיהו אוירא סתים
אתקרי קמ"ץ. *קומץ סתים
בגין *וקמץ הכהן משם
מלא קמצו
ואיהי מחשבה סתימא ם סתימא.

6

ז׳מפתחא דילה מאי ניהו. *פתח
ודא ו'.
ואיהו נטוי כגוונא דא \ (נ"א ֿ ֿ ֿ )
כד אתפריש מנקודה
איהו רקיע פתוח ודאי.
*נטוי על ראשי החיה
דאיהי ניצוצא דקמץ
הה"ד ודמות על ראשי החיה
רקיע

7

ח׳מאן חיה.
דא מלכות
דאיהי ניצוץ לתתא מן רקיע
כגוונא דא (נ"א ָ )

8

ט׳מאן רקיע.
דא צדיק.
והאי איהי חיה אשר תחת אלקי ישראל
וראשי החיה דלתתא נצח והוד.

9

י׳ואית חיה עלאה כגוונא דא
ודא י' (דאיהי) עלאה
דאיהי על הרקיע
ואיהי מחשבה עלאה.

10

י״א(והאי איהי אדנ"י
עטרת עלאה איהי)
*כתר ברישא (דכלא) (נ"א דכלה).
רקיע דילה. ו' עלאה.
והאי איהי עטרת תפארת.
ראשין דילה. תרין דרועין.
ואית (נ"א ואיהי) עטרה
בראש אבא ואימא.
כתר עלאה ודאי.
ורישין דילה לעילא אינון אבא ואימא

11

י״באיהי י' בכל אתר.
קוצא דילה לעילא
וגיו דילה באמצעיתא
וסופא דילה לתתא.
כללא דאתוון דשמא מפרש.

12

י״גרישא דילה לעילא
ברזא דטעמי.
וגיו דילה באמצעיתא
ברזא (נ"א כללא) דאתוון
גופא לתרוייהו.
וקוצא דילה לתתא
ברזא דנקודי.

13

י״דולתתא איהי האי נקודא מים נוקבין.
ולעילא מים דכורין.
רקיע באמצעיתא כגוונא דא א
עלה אתמר ויהי מבדיל
בין מים למים.

14

ט״ווהאי איהו
מחלוקת שהיא לשם שמים
דאיהו סופה להתקיים
ולעאלא שלם ויחודא בתרוייהו.
ולאו מחלוקת דפרודא
כגון מחלוקת קרח ועדתו באהרן.

15

ט״זומחלוקת האי דאיהו לשם שמים
בגין דמים תתאין אינון בוכין ואמרין
אנן בעיין למהוי קדם מלכא עלת העלות
ובען לסלקא לעילא.
רקיע אפריש בינייהו
עד דעלת העלות שוי לון שוין.

16

י״זי' מסטרא דא
וי' מסטרא דא.
ו' באמצעיתא.
כגוונא דא יו"י דאיהי א.
ואלין כלהו קרבין לעלת העלות.

17

י״חורזא דמלה
ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים
ואינון שוין.
הה"ד והיה אור הלבנה
כאור החמה.

18

י״טת"ח
קמץ איהו *סתים באת י'
מכל סטרא עילא ואמצעיתא ותתא.
ודא קומץ סתים בתלת ספירן.
פתיחו דיליה איהו בחמש אור.
דאינון ה' אצבעאן עלאין.
ואינון ה' עלאה.

19