תקוני הזהר כ״דTikkunei Zohar 24
א׳חבורא דילך
כד יתגלי לתתא
*בדרא בתראה *בסוף יומיא.
ובגיניה וקראתם דרור בארץ וגו'.
כד יתגלי לתתא
*בדרא בתראה *בסוף יומיא.
ובגיניה וקראתם דרור בארץ וגו'.
1
ב׳פּתּח אליהו ואמר
כד נפיק שבתא ויומין טבין.
וישראל אינון תחות ממשלה דסמא"ל
ושבעין ממנן
ודחקין לישראל
קלא נפיק מן שמיא לגביה ויימא הכי
יר"א בש"ת
ודא בראשית.
יהא לך כסופא מן שמיא
כד נפיק שבתא ויומין טבין.
וישראל אינון תחות ממשלה דסמא"ל
ושבעין ממנן
ודחקין לישראל
קלא נפיק מן שמיא לגביה ויימא הכי
יר"א בש"ת
ודא בראשית.
יהא לך כסופא מן שמיא
2
ג׳ודא (בראשית)
3
ד׳תּקונא שׁביעאה ליום ה
4
ה׳בראשי״ת
יר"א בש"ת.
יר"א בש"ת.
5
ו׳ווי ליה לסמא"ל
כד קב"ה ייתי למפרק לשכינתא
ולישראל בנהא.
ותבע מניה
ומע' אומין ומממנן דילהון
כל עאקו
דעאקו לישראל בגלותא.
כד קב"ה ייתי למפרק לשכינתא
ולישראל בנהא.
ותבע מניה
ומע' אומין ומממנן דילהון
כל עאקו
דעאקו לישראל בגלותא.
6
ז׳בגין דקדם דגלו ישראל
גלי ליה קב"ה
דהוו עתידין ישראל למהוי תחות שעבודייהו
(ס"א למפק מתחות שעבודייהו)
ואחזי ליה
ולשבעין ממנן דתחות ידיה
אגרא דלהון
אי הוו אוקרין לישראל בגלותא.
הה"ד ויברך יי' את בית המצרי
בגלל יוסף.
גלי ליה קב"ה
דהוו עתידין ישראל למהוי תחות שעבודייהו
(ס"א למפק מתחות שעבודייהו)
ואחזי ליה
ולשבעין ממנן דתחות ידיה
אגרא דלהון
אי הוו אוקרין לישראל בגלותא.
הה"ד ויברך יי' את בית המצרי
בגלל יוסף.
7
ח׳ואיהו וממנן דיליה
לא עבדין להון יקרא
אלא עבדין בהון ובשכינתא קלנא
דאמרין לון כל יומא איה אלקיך.
לא עבדין להון יקרא
אלא עבדין בהון ובשכינתא קלנא
דאמרין לון כל יומא איה אלקיך.
8
ט׳ובג"ד קלא נפיק לגביה
כל יומא מן שמיא ואמר
יר"א בש"ת.
יהא לך כסופא מן שכינתא.
יר"א שמי"ם.
יהא לך כסופא מקב"ה
דאיהו שמים
הה"ד ואתה תשמע השמים
כל יומא מן שמיא ואמר
יר"א בש"ת.
יהא לך כסופא מן שכינתא.
יר"א שמי"ם.
יהא לך כסופא מקב"ה
דאיהו שמים
הה"ד ואתה תשמע השמים
9
י׳ודא. (בראשית)
10
י״אתקונא תמינאה
11
י״בבּראשית
ש' שמי"ם
(יר"א שמי"ם)
יר"א בי"ת. דיליה
דאיהו רא"ש בי"ת.
דחיל ליה בביתיה. (דא הוא בראשי"ת).
ש' שמי"ם
(יר"א שמי"ם)
יר"א בי"ת. דיליה
דאיהו רא"ש בי"ת.
דחיל ליה בביתיה. (דא הוא בראשי"ת).
12
י״גואיהו וממנן דיליה לא דחילו מניה
וחריבו ביתיה
בית ראשון ובית שני.
וחריבו ביתיה
בית ראשון ובית שני.
13
י״דובגין דא וחפרה הלבנה
דאיהי נחש אשת זנונים.
ובושה החמה דאיהי גיהנם.
דנחש אשת זנונים
חריבת ביתא דשכינתא.
וחמה דאיהי גיהנם סם המות
אוקידת היכלא.
דאיהי נחש אשת זנונים.
ובושה החמה דאיהי גיהנם.
דנחש אשת זנונים
חריבת ביתא דשכינתא.
וחמה דאיהי גיהנם סם המות
אוקידת היכלא.
14
ט״וובזמנא דקב"ה בני לון כמלקדמין
הה"ד בונה ירושלם יי'.
בההוא זמנא
וחפרה הלבנה ובושה החמה.
אימתי.
בזמנא דכי מלך יי' צבאות
הה"ד בונה ירושלם יי'.
בההוא זמנא
וחפרה הלבנה ובושה החמה.
אימתי.
בזמנא דכי מלך יי' צבאות
15
ט״זדבניינא קדמאה
אתעביד (ס"א אתבני) על ידא דבר נש
ובגין דא שליטו עליהו
בגין דאם יי' לא יבנה בית
שוא עמלו בוניו בו.
אתעביד (ס"א אתבני) על ידא דבר נש
ובגין דא שליטו עליהו
בגין דאם יי' לא יבנה בית
שוא עמלו בוניו בו.
16
י״זובגין דבניינא בתראה
יהא על ידא דקב"ה
יתקיים
ועל דא אמר קרא
גדול יהיה כבוד הבית הזה
האחרון מן הראשון.
יהא על ידא דקב"ה
יתקיים
ועל דא אמר קרא
גדול יהיה כבוד הבית הזה
האחרון מן הראשון.
17
י״חובההוא זמנא
דיתבני בניינא
על ידא דקב"ה
לעילא ותתא.
אתמר בשכינתא
עלאה ותתאה
והיה אור הלבנה כאור החמה.
דיתבני בניינא
על ידא דקב"ה
לעילא ותתא.
אתמר בשכינתא
עלאה ותתאה
והיה אור הלבנה כאור החמה.
18
י״טוחפרה הלבנה ובושה החמה
דאינון נוקבין דסמא"ל.
ובגין דלא דחיל סמא"ל מן קב"ה
דאיהו שמים.
ובת זוגיה לא דחילת משכינתיה
דאיהי ארעיה.
אתמר בהון כי שמים כעשן נמלחו
והארץ כבגד תבלה
הוא סמא"ל ובת זוגיה:
דאינון נוקבין דסמא"ל.
ובגין דלא דחיל סמא"ל מן קב"ה
דאיהו שמים.
ובת זוגיה לא דחילת משכינתיה
דאיהי ארעיה.
אתמר בהון כי שמים כעשן נמלחו
והארץ כבגד תבלה
הוא סמא"ל ובת זוגיה:
19
כ׳תקונא תּשיעאה ליום ו
20
כ״אבראשית
יר"א שב"ת.
דאיהי שכינתא. דעלה אתמר
*מחלליה מות יומת.
דעאלו אויבים בחלל דילה
דאיהו קדש קדשים.
ואתמר בהון את מקדש יי' טמא
חלל ממלכה ושריה.
ושפחה עאלת באתר דגבירה.
דאיהי נדה שפחה גויה זונה.
וסאיבת אתרהא
דתמן הוה נייחא דשכינתא.
וקלא הוה נחית ואמר
ירא שבת.
ואיהי לא עבדת כך
אלא חלל ממלכה ושריה.
וברחת שכינתא מתמן.
יר"א שב"ת.
דאיהי שכינתא. דעלה אתמר
*מחלליה מות יומת.
דעאלו אויבים בחלל דילה
דאיהו קדש קדשים.
ואתמר בהון את מקדש יי' טמא
חלל ממלכה ושריה.
ושפחה עאלת באתר דגבירה.
דאיהי נדה שפחה גויה זונה.
וסאיבת אתרהא
דתמן הוה נייחא דשכינתא.
וקלא הוה נחית ואמר
ירא שבת.
ואיהי לא עבדת כך
אלא חלל ממלכה ושריה.
וברחת שכינתא מתמן.
21
כ״בבההוא זמנא
שחקו על משבתיה
ואמרת שפחה. לאו האי
כגוונא דעבדת שרי לשפחה דילה
הה"ד מפני שרי גברתי אנכי ברחת.
שחקו על משבתיה
ואמרת שפחה. לאו האי
כגוונא דעבדת שרי לשפחה דילה
הה"ד מפני שרי גברתי אנכי ברחת.
22
כ״גאמר קב"ה.
ברתא דרשע חייבא.
והא אע"ג דשרי תרכת לה
אנא רחימנא עלה ועל בנה.
ואתון לא עבדתון הכי
אלא גרמתון (נ"א גמלתון) ביש תחות טב.
אנא אומינא לאעברא מלכותא חייבא מעלמא.
ולא יהא חדוה קדמי
עד דיתאבידו מעלמא.
ובההוא זמנא יהא חדוה קדמי
הה"ד ובאבד רשעים רנה:
ברתא דרשע חייבא.
והא אע"ג דשרי תרכת לה
אנא רחימנא עלה ועל בנה.
ואתון לא עבדתון הכי
אלא גרמתון (נ"א גמלתון) ביש תחות טב.
אנא אומינא לאעברא מלכותא חייבא מעלמא.
ולא יהא חדוה קדמי
עד דיתאבידו מעלמא.
ובההוא זמנא יהא חדוה קדמי
הה"ד ובאבד רשעים רנה:
23
כ״דתּקוּנא עשיראה
24
כ״הבראשית
שי"ר תא"ב.
והאי איהו שיר משובח מכל השירים
תאב מכל השירים.
ועליה אתמר שיר השירים אשר לשלמה.
למלך שהשלום שלו.
הכי אוקמוהו.
שי"ר תא"ב.
והאי איהו שיר משובח מכל השירים
תאב מכל השירים.
ועליה אתמר שיר השירים אשר לשלמה.
למלך שהשלום שלו.
הכי אוקמוהו.
25
כ״ווהאי שיר מתי יתער.
בזמנא דיתאבדון סמא"ל וממנן דיליה חייביא
מן עלמא.
ובההוא זמנא (שיר) אז ישיר משה
אז שר לא כתיב אלא ישיר
והא אוקמוהו.
בזמנא דיתאבדון סמא"ל וממנן דיליה חייביא
מן עלמא.
ובההוא זמנא (שיר) אז ישיר משה
אז שר לא כתיב אלא ישיר
והא אוקמוהו.
26
כ״זוהאי שיר באז סליק בפומא.
(נ"א באן סליק בפומא שיר אל)
אבל שיר איהו ודאי חכמת שלמה.
בההוא זמנא ותרב חכמת שלמה
(דבההוא זמנא
ומלאה הארץ דעה את ה' כו')
(נ"א באן סליק בפומא שיר אל)
אבל שיר איהו ודאי חכמת שלמה.
בההוא זמנא ותרב חכמת שלמה
(דבההוא זמנא
ומלאה הארץ דעה את ה' כו')
27
כ״חומאן סליק לה לאתרה
דא משה.
ורזא דמלה אז ישיר משה.
באן סליק לה
בתלשא.
האי תגא דתלשא איהי י' ישיר.
דא משה.
ורזא דמלה אז ישיר משה.
באן סליק לה
בתלשא.
האי תגא דתלשא איהי י' ישיר.
28
כ״טותקום מן ה' דמשה.
(נ"א איהי י' שיר ו"ו תקום מן ה"ה דמשה)
ושריא על רישא דו'
ואתעבידת תגא ז'.
וסליק לה עד אתר דאתגזרת מתמן.
(נ"א איהי י' שיר ו"ו תקום מן ה"ה דמשה)
ושריא על רישא דו'
ואתעבידת תגא ז'.
וסליק לה עד אתר דאתגזרת מתמן.
29
ל׳כד סלקא לגבי י' עלאה
אתקריאת שיר זכר.
וכד נחתא לגבי ה'
אתקריאת שירה
הה"ד אז ישיר משה ובני ישראל
את השירה הזאת לה' וגו'.
דעלה אתמר אבן מאסו הבונים וגו'
אתקריאת שיר זכר.
וכד נחתא לגבי ה'
אתקריאת שירה
הה"ד אז ישיר משה ובני ישראל
את השירה הזאת לה' וגו'.
דעלה אתמר אבן מאסו הבונים וגו'
30
ל״א*דאיהי אבנא די מחת לצלמא דע"ז.
31
ל״בבההיא זמנא
דאתמחי צלמא דע"ז דיוקנא בישא
אתמר בה ואבנא די מחת לצלמא
הות לטור רב ומלאת כל ארעא.
הה"ד מלא כל הארץ כבודו.
דאתמחי צלמא דע"ז דיוקנא בישא
אתמר בה ואבנא די מחת לצלמא
הות לטור רב ומלאת כל ארעא.
הה"ד מלא כל הארץ כבודו.
32
ל״גוהכי סליקת
עד דלא אשכחין לה אתר
ושאלין מלאכין בגינה
איה מקום כבודו להעריצו.
ולא אשכחין לה שיעורא
עד דאמרין
ברוך כבוד יי' ממקומו.
בגין דסלקא ליה עד אין סוף
דאיהו י' רישא דא'
עד דלא אשכחין לה אתר
ושאלין מלאכין בגינה
איה מקום כבודו להעריצו.
ולא אשכחין לה שיעורא
עד דאמרין
ברוך כבוד יי' ממקומו.
בגין דסלקא ליה עד אין סוף
דאיהו י' רישא דא'
33
ל״דובאן סליקת.
בעמודא דאמצעיתא דאיהו ו'
עטרה על רישיה.
כד סליקת עטרה על רישיה
אתמ' בה *אשת חיל עטר' בעלה
וכד נחיתת תחותיה
אתקריא' בת זוגיה יחודיה
בעמודא דאמצעיתא דאיהו ו'
עטרה על רישיה.
כד סליקת עטרה על רישיה
אתמ' בה *אשת חיל עטר' בעלה
וכד נחיתת תחותיה
אתקריא' בת זוגיה יחודיה
34