תקוני הזהר ל״ד אTikkunei Zohar 34a

א׳ולאו איהו כדאי למיעאל להיכלא דמלכא.
ועליה אתמר בחוץ תעמוד.
ומלבר יהבין ליה בעותיה
ע"י שליחא או ממנא.
1
ב׳ואי לא סליק צלותיה כדקא יאות
דחיין ליה לבר וסגרין תרעין באנפוי.
ועליה אתמר
אז יקראנני ולא אענה
ישחרנני ולא ימצאנני
2
ג׳והכי כד קראן ישראל
כל חד וחד לקב"ה
בק"ש או בצלות'
או בכל פקודא
אם שכינתא לאו איהי תמן
לא נחית תמן.
3
ד׳הה"ד
בכל המקום אשר אזכיר את שמי
אבא אליך וברכתיך.
ותרגם אנקלוס
בכל אתר דאשרי שכינתי תמן וגו'
4
ה׳דכד ב"נ סליק שכינתא
בפקודין דיליה
לגבי קב"ה.
קב"ה נחית עליה בגינה.
ובג"ד אמר הנביא אל יתהלל וגו'
כי אם בזאת.
והא אוקמוהו.
5
ו׳(והכי כד בר נש סליק שכינתא
בצלותא דיליה לגבי קב"ה.
קב"ה נחית לקבל צלותיה
ושכינתיה אקדימת)
(נ"א והכי כד בר נש
נחית לקב"ה
בצלותיה לגבי שכינתא
מיד שכינתא אקדימת)
לאפתחא ליה הה"ד
ויהי *הוא טרם כלה לדבר
והנה רבקה יצאת.
6
ז׳ודא איהו רזא
דאוקמוה מארי מתני'
אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהו' מקובל
ואם לאו יודע אני שהוא מטורף
וטורפין לו צלותיה באנפוי.
7
ח׳ובג"ד ויהי הוא טרם כלה לדבר
ולמללא בצלותיה בשם יקו"ק.
מיד שכינתא נפקת לגביה
(ס"א לקבליה).
ובגיניה *נחתת שכינ' לרגלוי
הה"ד צדק לפניו יהלך
וישם לדרך פעמיו.
8
ט׳וכד שכינתא איהי עומדת על ישראל
וישראל אינון רגלין דקמת עליהו בגלותא.
קב"ה משבח לה בהון
מה יפו פעמיך בנעלים וגו'.
9
י׳ועוד
מה יפו פעמיך
כד ישראל הוו מקיימין שלש פעמים בשנה.
10
י״אועוד
מה יפו פעמיך בנעלים
בזמנא דעמדו ישראל על טורא דסיני
דעלייהו אתמר ועמדו רגליו ביום ההוא.
11
י״בועוד
מה יפו פעמיך בנעלים
כד קיימין בר"ה
ביומא דדינא בצלותא.
קב"ה בגינייהו
עומד מכסא דין
ויושב על כסא רחמים.
12
י״גבזמנא דאינון קיימין בשכינתא בגלותא
וסבלין עלייהו
כמה דינין וכמה יסורין
דאמרין כי עליך הורגנו כל היום
נחשבנו כצאן טבחה
13
י״דוכד בר נש מצלי
צריך בקדמית' לנחתא קב"ה
דאיהו יקו"ק
בק"ש.
14
ט״ווליה אמרין שמע ישראל
בכל שבתות וימין טבין
בגין *דיומין דחול תרעא דהיכלא פנימאה איהי סתימא
הה"ד כה אמר יי' אלקים
שער החצר הפנימי' הפנה קדים
יהיה סגור *ששת ימי המעשה.
15
ט״זואמאי
בגין דמטטרון שליט עלייהו.
וביום השבת דייתי בעלה
יפתח
וכן ביום החדש יפתח.
16
י״זובגין דא כד נחית בר נש יקו"ק
בק"ש
צריך לנחתא ליה באד'
דאיהו בפימיה.
ובגין דא אד' שפתי תפתח
ופי יגיד תהלתך
17
י״חדתלת צלותין אינון בשבת.
ורביעאה צלותא דמוסף
צלותא דערבית אתה קדשת
ודא שכינתא תתאה
דאיהי מסטרא דשמאלא דתמן ליואי
דאתמר בהון וקדשת את הלוים
18
י״טצלותא דשחרית
ישמח משה במתנת חלקו
ודא נשמת כל חי
דאיהי אימא עילאה
עלה אתמר אם תשכבון בין שפתים
אל תקרי אם אלא אם
דעלה אתמר וישכב במקום ההוא
באתר דיש כ"ב אתוון דאוריתא
שכיבת תמן.
19
כ׳זכאה איהי פימא דאורייתא
דההיא שעתא שכיבת תמן.
20
כ״אצלותא תליתאה
אתה אחד ושמך אחד
דא יקו"ק
עמודא דאמצעי' דאחיד בתרוייהו
21
כ״בואינון
נשמה יתירה
ורוח יתירה
ונפש יתירה.
נפש יתירה בערב שבת אתה קדשת
*נשמה יתירה נשמת כל חי
דאתמר בה
ישמח משה במתנת חלקו.
רוח יתירה אתה אחד ושמך אחד.
22
כ״גזכאה איהו מאן דאפתח פימוי בתלת צלותין
לקבלא
23