תקוני הזהר מ״הTikkunei Zohar 45
א׳מפימוי.
כמה עופין פתחין גדפייהו לעילא לקבלא לון.
וכמה חיוון דמרכבתא
כלהו מזדמנין לגבייהו לנטלא לון.
כמה עופין פתחין גדפייהו לעילא לקבלא לון.
וכמה חיוון דמרכבתא
כלהו מזדמנין לגבייהו לנטלא לון.
1
ב׳כ״ש אם שכינתא שריא בצלותיה
ואסתלק׳ לקב״ה.
ורזא דמלה אם תשכבון בין שפתים.
אל תקרי אם אלא אֵם.
ואסתלק׳ לקב״ה.
ורזא דמלה אם תשכבון בין שפתים.
אל תקרי אם אלא אֵם.
2
ג׳זכאה איהו מאן דסליק לה
בצלותיה דמצלי בשפווי.
לעילא לגבי בעלה
בצלותיה דמצלי בשפווי.
לעילא לגבי בעלה
3
ד׳בצלות׳ דשחרית
סלקא בשמא דאתקרי א״ל
האל הגדול ודאי
סלקא בשמא דאתקרי א״ל
האל הגדול ודאי
4
ה׳בצלותא דמנחה
סליקת בשמא דאתקרי אלקי״ם.
סליקת בשמא דאתקרי אלקי״ם.
5
ו׳בצלותא דערבית
סליקת בשמא דאתקרי יקו״ק.
סליקת בשמא דאתקרי יקו״ק.
6
ז׳ורזא דמלה
אל אלקים יי׳ דבר
ויקרא ארץ
אל אלקים יי׳ דבר
ויקרא ארץ
7
ח׳ואמרו מארי מתניתין
דצריך בר נש בצלותיה לשהות
שעה אחת קדם דמצלי.
ושעה אחת לבתר דמצלי.
דצריך בר נש בצלותיה לשהות
שעה אחת קדם דמצלי.
ושעה אחת לבתר דמצלי.
8
ט׳ורזא דמלה
דישהא בצלותיה שעתא חדא.
בגין דאתמר והאיש משתאה לה מחריש
ההוא דאתמר ביה יי׳ איש מלחמה
דישהא בצלותיה שעתא חדא.
בגין דאתמר והאיש משתאה לה מחריש
ההוא דאתמר ביה יי׳ איש מלחמה
9
י׳ולבתר דשהא ליה בר נש וצלי
אם שגורה תפלתו בפיו
ודאי אתקבל צלותיה.
אם שגורה תפלתו בפיו
ודאי אתקבל צלותיה.
10
י״אורזא דמלה בר נש
צריך למשהא ואתתא לאקדמא
כד״א אשה כי תזריע
וילדה זכר.
צריך למשהא ואתתא לאקדמא
כד״א אשה כי תזריע
וילדה זכר.
11
י״ב(ורזא דמלה
אשה מזרעת תחלה
יולדת זכר
ועוד שבשפלנו זכר לנו
ורזא דמלה שבשפלותו של אדם
זכור יזכרנו לטובה).
אשה מזרעת תחלה
יולדת זכר
ועוד שבשפלנו זכר לנו
ורזא דמלה שבשפלותו של אדם
זכור יזכרנו לטובה).
12
י״גועוד
אם שגורה תפלתו בפיו
איהו רזא
ויהי הוא טרם כלה לדבר
*והנה רבקה יוצאת.
ורזא דמלה
והיה טרם יקראו
ואני אענה
עוד הם מדברי׳ ואני אשמע.
אם שגורה תפלתו בפיו
איהו רזא
ויהי הוא טרם כלה לדבר
*והנה רבקה יוצאת.
ורזא דמלה
והיה טרם יקראו
ואני אענה
עוד הם מדברי׳ ואני אשמע.
13
י״דזכאה איהו
מאן דלא מעכב מטרוניתא לסלקא למלכא.
דכל מאן דאיהו צלותיה שגורה בפימוי
בלא עכובא
ההוא ממהר מטרוניתא למלכא.
מאן דלא מעכב מטרוניתא לסלקא למלכא.
דכל מאן דאיהו צלותיה שגורה בפימוי
בלא עכובא
ההוא ממהר מטרוניתא למלכא.
14
ט״וווי לון לבני נשא דאינון אטימין לבא ועיינין.
דלא משתדלין למנדע ביקרא דמאריהון.
לרצויי ליה בשכינתיה.
בכמה תחנונים ופיוסים.
לנחתא ליה לגבי שכינתא.
דלא משתדלין למנדע ביקרא דמאריהון.
לרצויי ליה בשכינתיה.
בכמה תחנונים ופיוסים.
לנחתא ליה לגבי שכינתא.
15
ט״זכ״ש לאתערא ביה רחימו לגבה.
כמה דתקינו
הבוחר בעמו ישראל באהבה.
כמה דתקינו
הבוחר בעמו ישראל באהבה.
16
י״זוכד קיימין קדמיה
צריך למיקם קדמיה בדחילו.
צריך למיקם קדמיה בדחילו.
17
י״חזכאין אינון ישראל
דידעין לפייסא למאריהון כדקא יאות.
ולחברא בפימייהו בצלותהון
תרין שמהן אלין
דאינון יאקדונק״י.
דידעין לפייסא למאריהון כדקא יאות.
ולחברא בפימייהו בצלותהון
תרין שמהן אלין
דאינון יאקדונק״י.
18
י״טדבההוא זמנא
א״ז תקרא ויי׳ יענה.
ויי׳ הוא ובית דינו.
ודא שכינת׳
(נ״א ודא חכמתא עלאה ושכינ׳)
(נ״א חכמה)
עלאה ותתאה.
א״ז תקרא ויי׳ יענה.
ויי׳ הוא ובית דינו.
ודא שכינת׳
(נ״א ודא חכמתא עלאה ושכינ׳)
(נ״א חכמה)
עלאה ותתאה.
19
כ׳ודא איהו רזא
אם תשכבון בין שפתים.
דאיהי קרבנא דקב״ה
דודאי שכינתא איהי קרבנא דיליה.
ובגין דא
תקינו צלותא בקרבנא.
אם תשכבון בין שפתים.
דאיהי קרבנא דקב״ה
דודאי שכינתא איהי קרבנא דיליה.
ובגין דא
תקינו צלותא בקרבנא.
20
כ״אהיא העולה.
העולה ודאי.
העולה ודאי.
21
כ״בזכאה איהו מאן דסליק לה לגביה כדקא יאות.
דאיהו שאיל בגינה
מי זאת עולה.
עולה ודאי.
מן המדבר מן המדבר ודאי.
דפימוי
חשיב קב״ה כטורא דסיני.
ובג״ד מי זאת עולה מן המדבר וגו׳
מקטרת מר דא צלותא דשחרית
דתקון אברהם
דהוא מר.
דאיהו שאיל בגינה
מי זאת עולה.
עולה ודאי.
מן המדבר מן המדבר ודאי.
דפימוי
חשיב קב״ה כטורא דסיני.
ובג״ד מי זאת עולה מן המדבר וגו׳
מקטרת מר דא צלותא דשחרית
דתקון אברהם
דהוא מר.
22
כ״גועוד
מקוטרת מר.
צרור המר דודי לי
ודא נצח
דסליק לה בימינא.
הה״ד
נעימות בימינך נצח
ולבונה דא הוד
דסליק לה בגבורה.
מכל אבקת רוכל. דא צדיק
דסליק לה בעמודא דאמצעיתא.
מקוטרת מר.
צרור המר דודי לי
ודא נצח
דסליק לה בימינא.
הה״ד
נעימות בימינך נצח
ולבונה דא הוד
דסליק לה בגבורה.
מכל אבקת רוכל. דא צדיק
דסליק לה בעמודא דאמצעיתא.
23
כ״דואם לא סלקא שכינתא בצלותיה
קרבנא לקב״ה
הא כלבא קא נחית למיכל קרבנא דיליה.
ווי ליה טב ליה דלא אתברי בעלמא.
ועליה אתמר
גם בלא דעת נפש לא טוב.
קרבנא לקב״ה
הא כלבא קא נחית למיכל קרבנא דיליה.
ווי ליה טב ליה דלא אתברי בעלמא.
ועליה אתמר
גם בלא דעת נפש לא טוב.
24
כ״הוכד סלקא שכינתא בצלותיה
כמה חיוון ומרכבתא
וגלגלי דכורסייא
כלהו יתערון לגבה בנגונא בחדוה.
וכלהו גדפייהו פתיחן לקבלא לה.
והא אוקמוהו
ופניהם וכנפיהם
פרודות מלמעלה
כמה חיוון ומרכבתא
וגלגלי דכורסייא
כלהו יתערון לגבה בנגונא בחדוה.
וכלהו גדפייהו פתיחן לקבלא לה.
והא אוקמוהו
ופניהם וכנפיהם
פרודות מלמעלה
25
כ״ווכד סלקא
סלקא כיונה.
וכד נחתת
נחתת כנשרא
דאיהי מטרוניתא
דלא דחילת מכל עופין דעלמא.
סלקא כיונה.
וכד נחתת
נחתת כנשרא
דאיהי מטרוניתא
דלא דחילת מכל עופין דעלמא.
26
כ״זונחתא בכמה מזונין לבנהא.
הה״ד כנשר יעיר קנו
על גוזליו ירחף
הה״ד כנשר יעיר קנו
על גוזליו ירחף
27
כ״חמאן גוזליו
אלין אינון ישראל
דאינון כגוזלייא מצפצפין לה
בכמה צפצופין דצלותא
ונחתת לגבייהו.
לכל חד נחתא ליה מזונא כדקא יאות ליה.
למאן נחתא מזונא דאוריתא
דאיהו מזונא דנשמתא.
למאן נחתא מזונא דגופא.
לכל חד כפום רעותי׳
אלין אינון ישראל
דאינון כגוזלייא מצפצפין לה
בכמה צפצופין דצלותא
ונחתת לגבייהו.
לכל חד נחתא ליה מזונא כדקא יאות ליה.
למאן נחתא מזונא דאוריתא
דאיהו מזונא דנשמתא.
למאן נחתא מזונא דגופא.
לכל חד כפום רעותי׳
28
כ״טד״א
אֵם תשכבון
דא אימא עלאה דאיהי צלותא דשבת.
דצריכין שפוון לקבלא לה בע״ש
דאיהי נשמת כל חי
איהי נחתא על ראש צדיק
דאיהו יום השביעי:
אֵם תשכבון
דא אימא עלאה דאיהי צלותא דשבת.
דצריכין שפוון לקבלא לה בע״ש
דאיהי נשמת כל חי
איהי נחתא על ראש צדיק
דאיהו יום השביעי:
29
ל׳לשון למודים קרינן ליה.
ואיהי שריא עליה בין תרין שפוון
דאינון נצח והוד.
ואיהי שריא עליה בין תרין שפוון
דאינון נצח והוד.
30
ל״אושבת איהי פה (נ״א פתח)
דאתפתח׳ בע״ש
לקבלא לה בהאי צלותא דשבת.
דאתפתח׳ בע״ש
לקבלא לה בהאי צלותא דשבת.
31
ל״בדהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה.
ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין.
ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם יי׳.
ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין.
ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם יי׳.
32
ל״גואיהי צלותא דעשר׳ ימי תשובה.
ואיהי ה׳ עלאה
דתקינו בה חמש צלותין
ביומא דכפורי.
ואיהי ה׳ עלאה
דתקינו בה חמש צלותין
ביומא דכפורי.
33
ל״דאבל שבת איהי שכינתא תתאה
כלילא מתלת אבהן
דאינון תלת ענפין דש׳ דשב״ת
כלילא מתלת אבהן
דאינון תלת ענפין דש׳ דשב״ת
34
ל״הב״ת יחידה.
איהי נקודה בחלל דילה.
ואיהי חג דכל (נ״א דכליל כל) יומין טבין.
עלה אתמר היושב על חוג הארץ.
איהי נקודה בחלל דילה.
ואיהי חג דכל (נ״א דכליל כל) יומין טבין.
עלה אתמר היושב על חוג הארץ.
35
ל״ואבל נשמתא יתירא
בשבת וביומין טבין ובכל מוספין
איהי אימא עלאה
תוספת רוח הקדש.
בשבת וביומין טבין ובכל מוספין
איהי אימא עלאה
תוספת רוח הקדש.
36
ל״זצלותא דשית יומין דחול
תלת זמנין בכל יומא
איהי שכינתא תתאה.
כללא דתמני סרי צלותין
תלת זמנין ביומא סלקין בו׳ יומין ח״י
ועל שמיה אתקרי
תפלת כל פ״ה.
תלת זמנין בכל יומא
איהי שכינתא תתאה.
כללא דתמני סרי צלותין
תלת זמנין ביומא סלקין בו׳ יומין ח״י
ועל שמיה אתקרי
תפלת כל פ״ה.
37
ל״חביומין דחול
אייתי לה מזונא ע״י שליח
אבל בשבת ויומין טבין
אייתי לה מזונא ע״י דקב״ה.
ווי לאתתא דאתפרנסת ע״י שליחא
אייתי לה מזונא ע״י שליח
אבל בשבת ויומין טבין
אייתי לה מזונא ע״י דקב״ה.
ווי לאתתא דאתפרנסת ע״י שליחא
38
ל״טוהא אוקמוהו ביונה
דאמר
והנה עלה זית טרף בפיה:
ואמאי עלה זית
אלא אמרת יונה רבון עלמין
תהא מזונא דילי מסורה בידך
ותהא מרירא כזית
ולא תהא מתוק׳ ומסורה ביד שליח.
ושליח בהאי אתר דא מטטרו״ן.
דאמר
והנה עלה זית טרף בפיה:
ואמאי עלה זית
אלא אמרת יונה רבון עלמין
תהא מזונא דילי מסורה בידך
ותהא מרירא כזית
ולא תהא מתוק׳ ומסורה ביד שליח.
ושליח בהאי אתר דא מטטרו״ן.
39
מ׳ועוד
שכינתא אתקריאת
צלותא דפסחא מסטרא דימינא.
צלותא דר״ה מסטרא דשמאלא.
צלותא דשבועות
מסטרא דאמצעיתא.
יקו״ק איהי בכל אתר לקבלא לה.
(ולתקוני מאני קרבא).
שכינתא אתקריאת
צלותא דפסחא מסטרא דימינא.
צלותא דר״ה מסטרא דשמאלא.
צלותא דשבועות
מסטרא דאמצעיתא.
יקו״ק איהי בכל אתר לקבלא לה.
(ולתקוני מאני קרבא).
40
מ״אד״א
שׁמעוּ הרים את ריב יי׳.
מאן ריב יי׳ ומאן הרים
ריב ה׳ דא שכינתא.
הרים אלין אבהן.
ריב איהי קטטה ומחלקת
לקב״ה
על בנהא דאינון בגלותא.
שׁמעוּ הרים את ריב יי׳.
מאן ריב יי׳ ומאן הרים
ריב ה׳ דא שכינתא.
הרים אלין אבהן.
ריב איהי קטטה ומחלקת
לקב״ה
על בנהא דאינון בגלותא.
41
מ״בובזמנא דלאו אינון בגלותא
איהי ריב לגביה על אינון מסכנין
דאזלין מתתרכין מאתריהו
בגין דירחם עליהו
איהי ריב לגביה על אינון מסכנין
דאזלין מתתרכין מאתריהו
בגין דירחם עליהו
42
מ״גוקרא אוכח
הה״ד
או יחזק במעוזי
יעשה שלום לי שלום יעשה לי.
תרי שלמי
חד עם שכינתא
דאיהי ריב לגביה על מסכנא.
הה״ד
או יחזק במעוזי
יעשה שלום לי שלום יעשה לי.
תרי שלמי
חד עם שכינתא
דאיהי ריב לגביה על מסכנא.
43
מ״דומאן איהו מסכנא דעבדת ריב בגיניה
דא מסכנא
דאיהו מסטרא דצדיק
וכ״ש כד צדיק דאיהו חרב ויבש
בח״י ברכאן דצלותא
וצווחין לגבי קב״ה.
ואתמר לגבייהו
אז יקראנני ולא אענה.
דא מסכנא
דאיהו מסטרא דצדיק
וכ״ש כד צדיק דאיהו חרב ויבש
בח״י ברכאן דצלותא
וצווחין לגבי קב״ה.
ואתמר לגבייהו
אז יקראנני ולא אענה.
44
מ״הוכמה דשכינתא תתאה איהי ריב
על צדיק
דאיהו ח״י עלמין
חרב ויבש
(חרב מבי מקדשא. ויבש מנסכים ועולות)
הכי איהו ריב שכינתא עלאה בגיניה
עם קב״ה.
על צדיק
דאיהו ח״י עלמין
חרב ויבש
(חרב מבי מקדשא. ויבש מנסכים ועולות)
הכי איהו ריב שכינתא עלאה בגיניה
עם קב״ה.
45
מ״וועלייהו אתמר
דברי ריבות בשערך
ובזמנא דתרוייהו אינון ריבות
בגיניה עם קב״ה.
קב״ה צווח לגבי ישראל לתתא
או יחזק במעוזי יעשה שלום לי
שלום יעשה לי.
תרי שלומים לקבל תרי ריבות.
דברי ריבות בשערך
ובזמנא דתרוייהו אינון ריבות
בגיניה עם קב״ה.
קב״ה צווח לגבי ישראל לתתא
או יחזק במעוזי יעשה שלום לי
שלום יעשה לי.
תרי שלומים לקבל תרי ריבות.
46
מ״זוקשיא איהי לה מכלא
אפרשותא דקב״ה מינה.
ודא איהו מחלוקת לש״ש.
אפרשותא דקב״ה מינה.
ודא איהו מחלוקת לש״ש.
47
מ״חוכד *נפילת
נפילת לרגלוי
הה״ד ותגל מרגלותיו ותשכב.
ואתנפלת קדמיה בנפילת אפים
בגין צדיק
דאיהו ח״י עלמין
עני בגלותא
נפילת לרגלוי
הה״ד ותגל מרגלותיו ותשכב.
ואתנפלת קדמיה בנפילת אפים
בגין צדיק
דאיהו ח״י עלמין
עני בגלותא
48
מ״טוצדיק כד איהו לבר מאתריה
אתמר ביה
נשקו בר פן יאנף.
ושכינתא כד איהי לבר מאתרהא
אתקריאת ברייתא
אתמר ביה
נשקו בר פן יאנף.
ושכינתא כד איהי לבר מאתרהא
אתקריאת ברייתא
49
נ׳איהו בר
ואיהי ברייתא
ואיהי ברייתא
50