תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון ח׳Toratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 8
א׳הלכות פסח·
אלו אסורין בפסח מורייס הלחם. ואפילו לאחר הפסח אסור חומץ שמחמיצין אותו בשעורין ושכר שעושין אותו בלחם קלי אסור וגם לאחר הפסח. וכן חיטים ושעורים וכוסמין ושיבולת שועל. והשיפון מין חיטים הוא כל אילו ואם נפלו עליהם מים או שבאו בספינה ונשרו או בגורן נשרו מן הגשמין כולם אסורין בפסח ולאחר הפסח אסורין אפילו ליהנות מהן אלא להשליכם בים או לזרותן. אפילו טחנן כדי להניחם לאחר הפסח אסור אבל הדוחן וכל מיני קיטנית מותרין אפילו נשרו במים מותרין בין בפסח בין לאחר הפסח. אבל אילו חמשת מינין אסורין והן חייבין בחלה. אורז מותר ואין חייב בחלה. אבל הקדירות שמשמש בהן כל השנה כולה מיני חיטין וקמח רוחץ אותן יפה ושומרן ומותרים אחר הפסח לבשל בהן. וכלי נחושת משפשף בכלי ברזל ומרתיחן במים על האש אחת בתוך חבירתה והגדולה יעשה לה מטיט סביבות פיה שתי אצבעות ומרתיחה מלאה במים והיא מותרת. וכל כלי עץ כגון קערות וכפות ירתיח מים ביורה ושופך עליהם וירחיצם והן מותרין. וכל כלי עץ המשמש בהן עיסה כל השנה ושוהא העיסה באותו כלי עץ עד חומצתו אסורין לשמש בהן בפסח בין ברחיצה בין ברתיחה אבל כל כלי עץ שלא מחמץ בו העיסה אבל לש בו בצונן בעריי מותרין בפסח ברחיצה ובגרידה. והנפה והכברה מותרין בגרידה וברחיצה. ועיסה של פסח צריכה בזריזות שלא תבוא לידי חימוץ. ואחר לישתן רוחצים ידיהם והכלים וישליך המים במקום גבוה שלא יעמדו המים שלא יבואו לידי חימוץ. והמצות צריך לאופותן יפה. ואם תמצא עוגה אחת בתוכן ואינה אפויה דמושכין מינה חוטי תשרף מיד. וזקן או חולה שאינו יכול לאכול המצה קשה שורה אותה במים או ביין או במרק בכל עניין שרוצה בלתי שתהא העוגה אפויה יפה. ומותר לאופות על גבי קרקע ועל כלי חרם ובתוך הפורני שיהא זריז וזהיר ומהיר בבישול אפייתה ושיתחמם הכלי חרס מבפנים מותר. מבחוץ אסור לחממו. ואין עושין פת מיום טוב לחבירו ולא כל מיני בישול אלא אם כן יאכל ממנו ונשתייר מותר. ואסור לשחוט בהמה מסוכנת ביום טוב אבל שאינה מסוכנת מותר לשחוט ולפשוט כל צורכו. ואסור כל בישול עיסה ותבואה מכל חמשת מינין משום חימוץ בפסח אבל בשאר ימים טובים מותר לעשות כל מיני עיסה וכל מיני תבואה בלבד תיסני שלא יכתוש במכתשת גדולה אבל במכתשת קטנה מותר וכל מיני קיטנית . . . . מותר בפסח ובימים טובים.
אלו אסורין בפסח מורייס הלחם. ואפילו לאחר הפסח אסור חומץ שמחמיצין אותו בשעורין ושכר שעושין אותו בלחם קלי אסור וגם לאחר הפסח. וכן חיטים ושעורים וכוסמין ושיבולת שועל. והשיפון מין חיטים הוא כל אילו ואם נפלו עליהם מים או שבאו בספינה ונשרו או בגורן נשרו מן הגשמין כולם אסורין בפסח ולאחר הפסח אסורין אפילו ליהנות מהן אלא להשליכם בים או לזרותן. אפילו טחנן כדי להניחם לאחר הפסח אסור אבל הדוחן וכל מיני קיטנית מותרין אפילו נשרו במים מותרין בין בפסח בין לאחר הפסח. אבל אילו חמשת מינין אסורין והן חייבין בחלה. אורז מותר ואין חייב בחלה. אבל הקדירות שמשמש בהן כל השנה כולה מיני חיטין וקמח רוחץ אותן יפה ושומרן ומותרים אחר הפסח לבשל בהן. וכלי נחושת משפשף בכלי ברזל ומרתיחן במים על האש אחת בתוך חבירתה והגדולה יעשה לה מטיט סביבות פיה שתי אצבעות ומרתיחה מלאה במים והיא מותרת. וכל כלי עץ כגון קערות וכפות ירתיח מים ביורה ושופך עליהם וירחיצם והן מותרין. וכל כלי עץ המשמש בהן עיסה כל השנה ושוהא העיסה באותו כלי עץ עד חומצתו אסורין לשמש בהן בפסח בין ברחיצה בין ברתיחה אבל כל כלי עץ שלא מחמץ בו העיסה אבל לש בו בצונן בעריי מותרין בפסח ברחיצה ובגרידה. והנפה והכברה מותרין בגרידה וברחיצה. ועיסה של פסח צריכה בזריזות שלא תבוא לידי חימוץ. ואחר לישתן רוחצים ידיהם והכלים וישליך המים במקום גבוה שלא יעמדו המים שלא יבואו לידי חימוץ. והמצות צריך לאופותן יפה. ואם תמצא עוגה אחת בתוכן ואינה אפויה דמושכין מינה חוטי תשרף מיד. וזקן או חולה שאינו יכול לאכול המצה קשה שורה אותה במים או ביין או במרק בכל עניין שרוצה בלתי שתהא העוגה אפויה יפה. ומותר לאופות על גבי קרקע ועל כלי חרם ובתוך הפורני שיהא זריז וזהיר ומהיר בבישול אפייתה ושיתחמם הכלי חרס מבפנים מותר. מבחוץ אסור לחממו. ואין עושין פת מיום טוב לחבירו ולא כל מיני בישול אלא אם כן יאכל ממנו ונשתייר מותר. ואסור לשחוט בהמה מסוכנת ביום טוב אבל שאינה מסוכנת מותר לשחוט ולפשוט כל צורכו. ואסור כל בישול עיסה ותבואה מכל חמשת מינין משום חימוץ בפסח אבל בשאר ימים טובים מותר לעשות כל מיני עיסה וכל מיני תבואה בלבד תיסני שלא יכתוש במכתשת גדולה אבל במכתשת קטנה מותר וכל מיני קיטנית . . . . מותר בפסח ובימים טובים.
1