תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון ט׳Toratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 9
א׳הלכות יום טוב·
אילו אסורין והיתירן בכל ימים טובים בין בחג המצות בין בעצרת בין בראש השנה וסוכות. אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות. מארסין אבל לא כונסין. ואין עושין סעודת אירוסין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו ומותר. מקצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הותיר הותיר אסור לנפוח במפוח של ברזל אלא בקנה. ואסור לגזוז צמר שבראש הבהמה אלא בלהב האש. ודורון שיביא גוי לישראל בין ירק בין כל מיני פירות שהן מחוברין לקרקע אסור לאכול מהן עד הערב בכדי שיעשו וכן דגים ובשני ימים של ראש השנה אסורין בזה ובזה. ואם יבישין מותרין. וכן דגים יבישין. ואם הביאן מחוץ לתחום אסור לאכול מהן בין לחים ובין יבישים אסור למי שהביאן אבל ישראל אחר מותר לאוכלן ואסור לקנות בשומא ובמשקל. ואם קנה בהמה מגוי אסור לקנות בשומא אלא מביא בהמה אחרת ואומר זה שווה כנגד זה וכן כל דבר אסור לקנות בשומא. ולשחוז הסכין אסור אבל על גבי סכין אחר מותר ואם משחזת מן עץ מותר. ולכבות הנר ביום טוב אסור כמו בשבת אבל לטלטלו ולשמש בו מותר. ולתקן הפתילה מותר אבל לעשות פתילה ביום טוב אסור וגם להבהבה אסור אלא ממעך בידו הפשתן או מה שהוא ועושה בידו ושורה בשמן ואל יחתוך אותה בסכין אלא באור. וכל מיני תבלין או מיני עשבים מותר לשוחקן ביום טוב ולעצור מימיהם לצורך האכילה אבל בשתייה אסור. ביצה שנולדה בכל המועדים נולדה ביום ראשון מותרת ביום שיני. אבל בראש השנה נולדה בזה אסורה בזה אבל במת אינו כן מת בכל המועדים ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים ביום טוב שיני יתעסקו בו ישראל. וכן בראש השנה ואף על פי שימות בשיני אל יתעכב עד החול אלא יתעסקו בו ישראל לאלתר. יום טוב ראשון ושבת אחריו עושה עירוב קודם יום טוב כדי שיכול לבשל מיום טוב לשבת. וכן עושה נוטל פת חתיכה אפוי שיעור מן כזית ועד אגוז וחתיכת בשר אפוי ואומר ברוך אשר קדשנו על מצות עירוב ובזה העירוב יהיה לנו מותר ולכל ישראל הדרים במקום הזה לאופות ולבשל מיום טוב זה לשבת זו הבאה לישראל כל צורך תבשילנו ומניחו בכל מקום שישתמר עד שיהא אפוי כולו. ואם יאכל העירוב לאחר כן אינו חושש ואם שכח לעשות עירוב בערב יום טוב בשביל השבת יערוב ביום טוב קודם שיבשל לצורך השבת.
אילו אסורין והיתירן בכל ימים טובים בין בחג המצות בין בעצרת בין בראש השנה וסוכות. אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות. מארסין אבל לא כונסין. ואין עושין סעודת אירוסין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו ומותר. מקצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הותיר הותיר אסור לנפוח במפוח של ברזל אלא בקנה. ואסור לגזוז צמר שבראש הבהמה אלא בלהב האש. ודורון שיביא גוי לישראל בין ירק בין כל מיני פירות שהן מחוברין לקרקע אסור לאכול מהן עד הערב בכדי שיעשו וכן דגים ובשני ימים של ראש השנה אסורין בזה ובזה. ואם יבישין מותרין. וכן דגים יבישין. ואם הביאן מחוץ לתחום אסור לאכול מהן בין לחים ובין יבישים אסור למי שהביאן אבל ישראל אחר מותר לאוכלן ואסור לקנות בשומא ובמשקל. ואם קנה בהמה מגוי אסור לקנות בשומא אלא מביא בהמה אחרת ואומר זה שווה כנגד זה וכן כל דבר אסור לקנות בשומא. ולשחוז הסכין אסור אבל על גבי סכין אחר מותר ואם משחזת מן עץ מותר. ולכבות הנר ביום טוב אסור כמו בשבת אבל לטלטלו ולשמש בו מותר. ולתקן הפתילה מותר אבל לעשות פתילה ביום טוב אסור וגם להבהבה אסור אלא ממעך בידו הפשתן או מה שהוא ועושה בידו ושורה בשמן ואל יחתוך אותה בסכין אלא באור. וכל מיני תבלין או מיני עשבים מותר לשוחקן ביום טוב ולעצור מימיהם לצורך האכילה אבל בשתייה אסור. ביצה שנולדה בכל המועדים נולדה ביום ראשון מותרת ביום שיני. אבל בראש השנה נולדה בזה אסורה בזה אבל במת אינו כן מת בכל המועדים ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים ביום טוב שיני יתעסקו בו ישראל. וכן בראש השנה ואף על פי שימות בשיני אל יתעכב עד החול אלא יתעסקו בו ישראל לאלתר. יום טוב ראשון ושבת אחריו עושה עירוב קודם יום טוב כדי שיכול לבשל מיום טוב לשבת. וכן עושה נוטל פת חתיכה אפוי שיעור מן כזית ועד אגוז וחתיכת בשר אפוי ואומר ברוך אשר קדשנו על מצות עירוב ובזה העירוב יהיה לנו מותר ולכל ישראל הדרים במקום הזה לאופות ולבשל מיום טוב זה לשבת זו הבאה לישראל כל צורך תבשילנו ומניחו בכל מקום שישתמר עד שיהא אפוי כולו. ואם יאכל העירוב לאחר כן אינו חושש ואם שכח לעשות עירוב בערב יום טוב בשביל השבת יערוב ביום טוב קודם שיבשל לצורך השבת.
1