תוספתא בבא קמא (ליברמן) ה׳Tosefta Bava Kamma (Lieberman) 5
א׳שור תם שהזיק, עד שלא עמד בדין והקדישו בעליו, מקודש, שחטו, ומכרו, ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי. מה שעמד בדין הקדישו בעליו, אין מוקדש. שחטו, ומכרו, ונתנו במתנה, לא עשה ולא כלום, מפני שמשלם מגופו.
1
ב׳שור מועד שהזיק בין עד שלא עמד בדין ובין משעמד בדין, והקדישו בעליו מוקדש, שחטו ומכרו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי, מפני שמשלם מן העלייה.
2
ג׳שור תם שהזיק ואחר כך המית, המית ואחר כך הזיק, פטור. שור מועד שהזיק ואחר כך המית חייב, המית ואחר כך הזיק, עד שלא נגמר דינו חייב, משנגמר דינו פטור.
3
ד׳שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיק שור ברשותו, מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק. שאלו בחזקת תם ונמצא מועד, הבעלים משלמין חצי נזק, והשואל פטור. הועד בפני שואל בו ואחר כך מכרו הבעלים, הבעלים משלמין חצי נזק, והשואל משלם חצי נזק. המית ברשותו, ואחר כך מסרו לבעלין, עד שלא נגמר דינו מסרו לבעלין פטור, משנגמר דינו מסרו לבעלין חייב. ר' יעקב אומ' אף משנגמר דינו, עד שלא נסקל מסרו לבעלים פטור.
4
ה׳פרה שהמיתה ואחר כך ילדה, עד שלא נגמר דינה ילדה ולדותיה מותרין, משנגמר דינה ילדה וולדותיה אסורין. נתערבו באחרין ואחרין באחרין כולן אסורין בהנאה. מה יעשו להן, כונסין אותן לכיפה עד שעה שימותו. ר' לעזר בי ר' שמעון אומ' כולהן נסקלין.
5
ו׳הגוזל שור מחבירו והמית ברשותו, ואחר כך מסרו לבעלים בין עד שלא נגמר דינו ובין משנגמר דינו חייב.
6
ז׳הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד, והועד בו בפני שיני באמת שהוא חייב לו, מפני מקח טעות. שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק, תם פטור ומועד חייב דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומ' תם חייב ומועד פטור. ר' ליעזר בן יעקב אומ' זה וזה פטורין שנ' ולא ישמרנו בעליו, שמור הוא זה. ר' ליעזר אומ' אין שמירה לשור אלא סכין.
7
ח׳[כנוס שורך ואני אשמרנו], הזיק פטור, הוזק חייב. כנוס שורך ושמרו, הוזק חייב, הזיק משלם נזק שלם דברי ר' מאיר. וחכמים אומ' על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק.
8
ט׳הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשותו, בא שור ממקום אחר שלא ברשות, נגח נגף נשך רבץ בעט ר' מאיר אומ' משלם נזק שלם, וחכמים אומ' על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה ועל נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק.
9
י׳הכניס קדרותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ובא שור ממקום אחר שלא ברשות ושברן, פטור, ואם הוזק בהן בעל קדירות חייב.
10
י״אהכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ובא שור ממקום אחר שלא ברשות ואכלן, פטור, ואם הוזק בהן בעל הפירות חייב.
11
י״בנפל לבור והבאיש את מימיו, חייב בכופר דברי ר' טרפון, ר' עקיבא פוטר מן הכופר. היה בו עבד, או אמה, נותן שלשים סלע דברי ר' טרפון, ור' עקיבא פוטר משלשים סלע.
12
י״גיש נותן את הכופר ואין נסקל, נסקל ואין נותן את הכופר. החופר בור ברשותו ונפל עליו שור והרגו נותן את הכופר ואין נסקל, נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות, נגחו שורו של בעל הבית, או שנשכו כלבו של בעל הבית, ומת, נסקל ואין נותן את הכופר.
13
י״דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה, סמכוס אומר משלם חצי כופר לפרה ורביע לולד. וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה, סמכוס או' משלם חצי נזק מן הפרה ורביע מן הולד.
14