תוספתא בבא קמא (ליברמן) ז׳Tosefta Bava Kamma (Lieberman) 7
א׳הגנב משלם תשלומי כפל, ואם טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. הגזלנין בין כך ובין כך אין משלמין אלא קרן.
1
ב׳שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכיי וכי מה ראת תורה להחמיר בגנב יותר מבגזלן, אמ' להן גזלן השוה עבד לקוניו, וגנב חלק כבוד לעבד יתר על כבוד קוניו, כביכול עשה גנב עין העליונה כולה אינה רואה ואת האזן שאינה שומעת שנ' הוי המעמיקים מה' וגו' ויאמרו לא יראה יה וגו'. כי אמרו אין רואה אותנו עזב ה' את הארץ. ר' מאיר אומר משלו משל משם רבן גמליאל למה הדבר דומה לשנים שעשו משתה בעיר אחת, אחד קרא את בני העיר ואת המלך לא קרא, ואחד לא קרא לא את המלך ולא את בני העיר, אי זה מהן עונשו מרובה, זה שקרא את בני העיר ואת המלך לא קרא עונשו מרובה יתר מן השיני. אמ' ר' יהודה מפני מה אמרו טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה, מפני שנשתרש בחטא.
2
ג׳חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכיי אומרן כמן חומר, מפני מה גלו ישראל לבבל יותר מכל הארצות כולם, מפני שבית אברהם אבינו משם. משלו משל למה הדבר דומה לאשה שקלקלה על בעלה, להיכן משלחה לבית אביה.
3
ד׳בלוחות הראשנים הוא אומ' והלוחות מעשה אלים המה וגו'. ובשניות והלוחות מעשה משה והמכתב מכתב אלים. משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שקידש את האשה, הוא מביא את הלבלר ואת הקולמוס ואת הדיו ואת השטר ואת העדים, קילקלה, היא מביאה את הכל, דייה שיתן לה המלך כתב הכר יד שלו.
4
ה׳הרי הוא או' אשר נשיא יחטא, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן חטאת שגגה על שגגתו, ואו' ורצע אדניו את אזנו במרצע, וכי מה נשתנה אזן לרצע מכל איברין לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים, ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול בשר ודם, לפיכך אמ' הכת' תבוא אזן ותרצע שלא שמרה מה ששמעה.
5
ו׳דבר אחר, הוא לא רצה להשתעבד לקונו יבא וישתעבד לבניו. ואו' מזבח אבנים לא תניף עליהן ברזל, וכי מה ראה הכתו' לפסול את הברזל יותר מכל מיני מתכות, מפני שהחרב נעשית ממנו, והחרב סימן פורענות והמזבח סימן כפרה, מעבירין דבר שסימן פורענות מדבר שסימן כפרה. והלא דברים קל וחומר, ומה אם אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות כפרה בין ישראל לאביהם שבשמי' אמ' הכת' לא תניף עליהן ברזל, בני תורה שהן כפרה לעולם על אחת כמה וכמה שלא יגע בהן אחד מן המזיקין כולן.
6
ז׳הרי הוא או' אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אליך, אבנים שמטילות שלום, והלא דברים קל וחומר ומה אם אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמ' המקום יהיו שלימות לפני, בני תורה שהן שלום בעולם על אחת כמה וכמה שיהיו שלימים לפני המקום.
7
ח׳שבעה גנבין הן. הראשון שבכולם גונב דעת הבריות, והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו, והמרבה לו בתקרובת ויודע לו שאינו מקבל, והמפתח לו החביות שמכורות לחנוני, והמעויל במידות, והמשקר במשקלות, והמערב את הנידה בתלתן, ואת החומץ בשמן, אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלוס, לפיכך מושחין בו את המלכים, ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב, שנ' ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. מי גדול גונב או ניגנב, הוי או' ניגנב, שיודע שנגנב ושותק.
8
ט׳וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין על הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה, שנ' כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, כביכול נגנב הוא להם, ת"ל מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו'. אם תאמר שאין הכל גלוי לפניו, והלא כבר נאמ' ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, אע"פ כן והוא רחום יכפר וגו' ואומ' כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע.
9
י׳ר' מאיר או' בוא וראה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם, שור מפני שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה מפני שאין לו מלאכה משלם ארבעה. רבן יוחנן בן זכיי אומ' בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות, שור מפני שמהלך ברגליו משלם חמשה, שה מפני שטוענו משלם ארבעה.
10
י״אלמעלה מהן גונב את האסורין בהנייה, שפטור מלשלם. את השטרות, ואת הקרקעות, ואת ההקדשות, אין משלם אלא קרן. את הבהמה, את החיה, ואת העופות, ואת הכסות, ואת הפירות, ואת הכלים [ופטר חמור], משלם תשלומי כפל. אע"פ שאסור בהנאה יש לו היתר לאחר זמן.
11
י״בהגונב את השור, טבחו ומכרו, משלם חמשה, שה משלם ארבעה, שנ' חמשה בקר ישלם תחת השור וגו'.
12
י״גלמעלה מהן הגונב את בן חורין, שנידון עליו בנפשו. ר' שמעון או' הרי הוא אומ' חולק עם גנב שונא נפשו וגו', משלו משל למה הדבר דומה לאחד שטען כלים ויצא מבית חבירו, מצאו אחר אמ' לו מה זה פל'. אמ' לו, ר', טול חלקך ואל תגיד, לאחר זמן מצאו בעל גניבה אמ' לו משביע אני עליך אם לא ראית אדם שטען כלים ויצא מתוך ביתי, אמ' לו שבועה שאיני יודע מה אתה סח, על זה נאמ' חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד. אבל המתגנב מאחר חבר, והולך ושונה פרקו, אע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנא' לא יבוזו לגנב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור, ומזכה את הרבים, וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנ' ונמצא ישלם שבעתים וגו'.
13
י״דגנב ונתן לאחר וטבח, גנב ונתן לאחר ומכר, גנב ונתן לאחר והחליף, גנב והקדיש, גנב ונתן במתנה, גנב ונתן בהקפה, גנב ופרע את חובו, גנב ושלח סבלונות לבית חמיו, משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
14
ט״והגונב את הקיטעת, ואת החיגרת, ואת הסומה, הגונב של שותפין, משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. השותפין שגנבו משלמין תשלומי כפל ופטורין מתשלומי ארבעה וחמשה.
15
ט״זהגונב טריפה ומכרה, משלם תשלומי ארבעה וחמשה. כלאים ומכרן, משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי ר' מאיר. וחכמים או' אין משלם אלא תשלומי כפל בלבד. ר' לעזר אומ' הכלאים מן הרחל ומן הגדי משלם תשלומי ארבעה וחמשה, מן הכוי משלם תשלומי כפל, ופטור מתשלומי שלשה.
16
י״זהגונב פרה מעוברת, וטבח, ומכר, משלם תשלומי ארבעה וחמשה דמי פרה מעוברת. וילדה, ואחר כך טבח את עוברה, משלם תשלומי כפל, ופטור מתשלומי ארבעה וחמשה. הגונב פרה מעוברת וילדה, ואחר כך טבחה, שמינה והכחישה, משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה, ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת טביחה ומכירה. כחושה והשמינה, משלם תשלומי כפל כשעת גניבה, ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת טביחה ומכירה.
17
י״חהגונב טריפה וטבחה, שור הנסקל וטבחו, עגלה ערופה וטבחה, והטובח לע"ז, משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' עד שתהא זביחה מותרת באכילה. ר' נחוניא או' יום הכפורים הרי הוא כשבת לתשלומין. מכרה חוץ מידה, חוץ מרגלה, חוץ מקרנה, חוץ מגיזתה, משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ר' שמעון בן לעזר או' חוץ מידה, חוץ מרגלה, משלם תשלומי כפל, חוץ מקרנה, וחוץ מגיזתה, משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ר' אומ' חוץ מדבר [שהנשמה תלויה בו, משלם תשלומי ד' וה'. חוץ מדבר] שאין הנשמה תלויה בו, משלם תשלומי כפל, ואין משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
18
י״טגנב ברשות הבעלין וטבח, ומכר, אם הגביה, (ונתנו לפדיון בנו) הרי זה חייב, ואם לאו, פטור.
19
כ׳נתנו לפדיון בנו, לבעל חובו, ולאשה בכתובתה, לא עשה כלום. הגביהו ונתנו לפדיון בנו או לבעל חובו, ולאשה בכתובתה, מה שעשה עשה. היה עומד ברשות הרבים וטבח, ומכר, אין משלם אלא קרן.
20
כ״אהגונב תרומה, ומעשר שיני, משלם תשלומי כפל. את השטרות, ואת הקרקעות, ואת ההקדשות, אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלין, אין משלם אלא קרן. ר' יוסי הגלילי אומ' קדשים קלין כהדיוט, ושאר כל הקדשים אין משלם אלא קרן. בן עזאי אומ' בכור כהדיוט, ושאר כל הקדשים אין משלם אלא קרן. אבא יוסי בן דסאי אמ' משם ר' יוסה הגלילי שלמים כהדיוט, ושאר כל הקדשים אין משלם אלא קרן.
21
כ״בשנים מעידין בו שגנב, ושנים מעידין בו שטבח, ומכר, נמצאו זוממין על טביחה, הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי ארבעה וחמשה. נמצאו זוממין, הוא פטור, והן משלמין תשלומי כפל. נמצאו זוממין על זה ועל זה, על זה נאמ' ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו.
22
כ״ג[שנים מעידין בו שגנב והן מעידין בו שטבח, ומכר, נמצאו זוממין על הטביח', הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי ג'. א"ר יוסי בד"א בזמן שהן שתי עדיו' אבל אינ' אלא עדו' אח', עדו' שבטלה מקצת' בטלה כולה. נמצאו זוממי' על טביח' ומכיר', הו' פטו', והן משלמי' תשלומי כפל. נמצאו זוממי' על זה ועל זה חייבין, על זה ועל זה נאמר ועשיתם לו כאשר זומם לעשות לאחיו].
23
כ״דתן לי שורי, ואמ' אין לי אלא מעות, תן לי מעות ואמ' אין לי אלא בהמה, תן לי ארבעה וחמשה שוורי' ואמ' אין לי אלא אחד, אם היה יפה כדמי כולן שמין לו.
24