תוספתא עירובין (ליברמן) ד׳Tosefta Eruvin (Lieberman) 4
א׳ר' ליעזר אומ' יום טוב סמוך לשבת, בין מלפניה בין מלאחריה, מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום, יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר. מודה ר' ליעזר שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום, שאין חולקין יום אחד. וחכמים או' כשם שאין חולקין יום אחד, כך אין חולקין שני ימים. אמ' להם ר' ליעזר אי אתם מודים במערב ברגליו ביום הראשון שצריך לערב ברגליו ביום השיני, נאכל עירובו עד שלא חשיכה אין יוצא עליו ביום השיני, אמרו לו אבל. אמ' להם הא לוי שני ימים הן. אמרו לו אי אתה מודה שאין מערבין מיום טוב לחבירו. אמ' להם אבל. אמ' לו הא לוי יום אחד הוא.
1
ב׳עירב ברגליו ביום הראשון צריך לערב ברגליו ביום השיני, נאכל עירובו עד שלא חשיכה אין יוצא עליו ביום השני דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומ' הרי זה חמר גמל. רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקה או' ערב ברגליו ביום הראשון אין צריך לערב ברגליו ביום השיני, נאכל עירובו עד שלא חשיכה יוצא עליו ביום השני. מודים חכמים לר' ליעזר בשני ימים טובים של ראש השנה שמערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום, יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר, ור' יוסה אוסר, שקדושת שניהם אחת היא. אמ' להם ר' יוסה אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו קדש ולמחר קדש.
2
ג׳הרי שהיתה בידו כלכלה של פירות שאין מותקנת, היום הוא אומ', אם יום טוב הוא אין בדברי כלום, ואם לאו, קורא שם לתרומה ומעשרות שבה, ומניחה. למחר הוא או', אם יום טוב הוא אין בדברי כלום, ואם לאו, קורא שם לתרומה ומעשרות שבה, ואוכלה, ור' יוסה אוסר. מודה ר' יוסה בשני ימים טובים של גליות.
3
ד׳(פ"ו בכי"ע) כיצד מעברין את הערים, ארוכה, כמות שהוא, עגולה, עושין לה זויות, מרובעות, אין עושין לה זויות. היתה עשויה כמין קשת, כמין גם, רואין אותה כאילו היא שוה.
4
ה׳היתה רחבה מראשה אחת וצרה מראשה אחר, רואין את מקום הצר כאילו מלא בתים וחצירות, מכניסו לאמצע, מרביע כנגדו ומודד המינו להלן אלפים אמה. היה בית אחד יוצא המינה כמין פיגם לרוח אחד, רואין כנגדו כאילו מלא בתים וחצרות, מרבע כנגדו ומודד המינו ולהלן אלפים אמה.
5
ו׳היו שני בתים יוצאין הימנו כמין שני פיגמין לשתי רוחות, רואין כנגדן כאילו הן מלאין בתים וחצרות, מרביע כנגדן ומודד מהן ולהלן אלפים אמה. מרבעה כריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם, ודרומה לדרום עולם. אמ' ר' יוסה אין אין יכול לרבעה כמין עולם ירבענה כמין תקופה. מקום שחמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום. ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך, זהו פני צפון. תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב, שנ' הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה. סובב סובב הולך וגו', זה הוא מזרח ומערב.
6
ז׳אילו שמתעברין עמה, נפש שהיא ארבע על ארבע. אמ' ר' יהודה כתליה וחזיזיה מתעברין עמה. הגשר והקבר שיש בהן בית דירה, בית ע"ז שיש בו בית דירה לכומרין, האוריות והאוצרות שבשדה שיש בהן בית דירה, בור שיח ומערה וגדיר ובורגנין שבתוכה ובית שבים, הרי אלו מתעברין עמה.
7
ח׳ואילו שאין מתעברין עמה, נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך, הגשר והקבר שאין בהן בית דירה, ובית ע"ז שאין בו בית דירה לכומרין, האוריות והאוצרות שאין בהן בית דירה, אין אילו מתעברין עמה. שובך שבתוכה ובית שבספינה אין אילו מתעברין עמה.
8
ט׳כמה יהוא קרובין לעיר ויהיו מתעברין עמה, שבעים ושיריים על שבעים ושיריים, שהן מאה וארבעים ואחד ושליש. ר' יהודה אומ' חוץ לשבעים ושירים היה שם דבר מועט, לא נתנו חכמים שיעור. כמה הן שבעים ושיריים, בית סאתים כחצר המשכן.
9
י׳היה מודד והגיע המידה לבית, אפי' בית לפנים מן הבית, אפי' מגדל לפנים מן המגדל, מכניסן לאמצע ומרביע כנגדן, ומודד מהן ולהלן אלפים אמה. היה מודד והגיע המדה למערה, אין מכניס את כל המערה, אלא אומד מכנגד פתחה של מערה. אחד מערה ואחד מגדל, מה בין מערה למגדל, גג המערה הרי הוא כארץ, וגג המגדל הרי היא כעיר. במי דברים אמורים במידת העיבור, אבל במידת התחום אפי' כלת מדתו כחצי ביתו אין לו אלא חצי ביתו.
10
י״אאמ' ר' שמעון יכולני אני שיהו עולין מטבריא לציפורי ומצור לצידן, מפני מערות ומגדלות שביניהם.
11
י״בהמודד מודד חוץ לקרפיפה של עיר. לכל עיירות נתנו קרפיף דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' לא נתנו קרפיף אלא בין שתי עיירות, אם יש לזו שבעים ושיריים ולזו שבעים ושיריים, מכניסן לאמצע ומרבע כנגדן, ומודד מהן ולהלן אלפים אמה. היו שלשה מגדלים והאמצעי מובלע בינתים, אם אין בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד ושליש מכניסן לאמצע, ומרבע כנגדן, ומודד מהן ולהלן אלפים אמה. היו עשוין שורה ואחרים ביניהן, אם אין בין שורה החיצונה מאה וארבעי' ואחד ושליש מכניסן לאמצע, ומרבע כנגדן, ומודד מהן ולהלן אלפים אמה.
12
י״גריבע את העיר ועשאה כטבלה מרובעת ועשה את תחומה כטבלה מרובעת. אין מודד את האמצע, מפני שהו כמפסיד, אלא מודד לקרן מזרחית צפונית, ונותן למזרחה צפונה אלפים אמה, ומודד לקרן מערבית דרומית ונותן למערבה דרומה אלפים אמה, וחוזר ומרבעה ועושה את תחומה כטבלה מרובעת. נמצאת העיר מושכרת ארבע מאות אמה אילך וארבע מאות אמה אילך.
13
י״דכיצד מקרדין בהרים, העליון כנגד פרסותיו והתחתון כנגד לבו, מקדיר ועולה, מקדיר ויורד, רואה את ההר כאילו בקוע לפניו דברי ר', וחכמים או' אין מקרדין בהרים.
14
ט״והיה לפניו הר ומישור, מודד את המישור ונשכר, ומניח את ההר. הר וגיאיות, מודד את הגאיות ונשכ', ומניח את ההר. היה מודד והגיע לגיא, אם יכול להבליעו בתוך חמשים אמה, מבליעו, ואם לאו, חוזר ומודד עד מקום שהוא יכול להבליעו, ומבליעו בתוך חמשים אמה. אם היה גיא מעוקם, ואין יכול להבליעו, מקדיר ועולה, מקדיר ויורד, וצופה כנגד מדתו ומודד.
15
ט״זהיה מודד והגיע מדה לכותל, אין אומ' יקוב את הכותל, אלא אומד את הכותל, וצופה כנגד מדתו ומודד. אחד מודד בחבל, ואחד צופה בעיניו, בין בהר, בין בים, בין במישור, אחד מידת העיבור, ואחד מידת התחום, אלא שמדת התחום ארבעים בחבל. אין מודדין לא בחוט, ולא בשלשלת, ולא בשבח של גמי, אלא במשיחה. והמודד מותח בכל כוחו ומודד. היה מודד והולך, ובא אחד ואמר עד כאן תחום שבת, נאמן. מעשה בזקן אחד רועה שבא לפני ר' ואמ' לו זכור הייתי שהיו בני מגדל גדר יורדין לחמתה עד חצר החיצונה הסמוכה לגשר, והתיר ר' שיהו בני מגדל יורדין לחמתה עד חצר החיצונה סמוכה לגשר. ועוד התיר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר, ובני חמתה לא היו עולין לגדר.
16