תוספתא כתובות (ליברמן) י״אTosefta Ketubot (Lieberman) 11

א׳אלמנה שתובעת כתובתה, והיורשים אומ' לה התקבלת כתובתיך, עד שלא נשאת, הן צריכין להביא ראיה שנתקבלה כתובתה, משנשאת, צריכה להביא ראיה שלא נתקבלה כתובתה. מכרה כתובתה, משכנה כתובתה, עשת כתובתה הפותיקי, אבדה מזונותיה. ר' שמעון או' אפי' מכרה מקצת, אפי' משכנה מקצת, אפי' עשת מקצת כתובתה הפותיקי, אבדה מזונותיה. אין צריך לומר לאחר מיתת בעלה, אלא אפי' בחיי בעלה. וכותבת אילו לכתובה מכרתי ואילו למזונות מכרתי, דברי ר' יהודה. ר' יוסה או' מוכרת וכותבת סתם, לכך כוחה יפה. כשם שאלמנה מוכרת שלא בבית דין, כך יורשיה הבאין ברשותה מוכרין שלא בבית דין. ר' שמעון אומ' אלמנה מוכרת שלא בבי' דין, ואין יורשיה הבאין ברשות' מוכרין שלא בבית דין. אמר ר"ש מפני מה אמרו אלמנה מוכרת שלא בבית דין, ליפות כחן של יתומין, שלא תבזבז את נכסיהם. ירדה לשדה העשויה הפותיקי ואכלה, והוציאוה הוצאות, שמין לה מה שאכלה, ושמין לה מה שהוציאה. אם שמו לה בבית דין, מה ששמו שמו.
1
ב׳שלשה שירדו לשום, אחד או' במנה ושנים אומ' במאתים, אחד או' במאתים ושנים אומ' במנה, בטל יחיד במיעוטו. אחד אומ' במנה, ואחד אומ' בעשרים, ואחד אומ' בשלשים, שמין אותה במנה. ר' לעזר בר' צדוק אומ' שמין אותו תשעים דינר. אחרים אומ' עושין אותו שומה ביניהן ושמין אותן שליש.
2
ג׳אי זו היא איגרת בקורת, שום היתומים שלשים יום, ושום הקדש ששים יום. מכרו שוה מנה במאתים, או שוה מאתים במנה, מכרו קיים. רבן שמעון בן גמליאל אומ' שום הדיינין שפחת שתות, או הותיר שתות, מכרן קיים. היא שמכרה שוה מנה ודינר במנה, אפי' אומרת אני אחזיר את הדינר ליורשין, מכרה בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומ' לעולם מכרה קיים, ותחזיר את הדינר ליורשין, ובלבד שתשייר מקצת. לפיכך אם פחתה, או הותירה, אין לה אלא כשער שמכרה.
3
ד׳ר' ליעזר או' יתומה יש לה בלאות. ר' יהודה אומ' משם ר' ליעזר יתומה יש לה פירות. בן שמת אביו, אמו אומר' יתגדל אצלי, ויורשין אומ' יתגדל אצלינו, אין מניחין אותו להתגדל אצל מי שראוי ליורשו. מעשה היה באחד ושחטוהו בערבי פסחים.
4
ה׳האשה שמת בעלה, יושבת בבתים כדרך שישבה בהן בחיי בעלה, משתמשת בעבדי' ושפחות, בכלי כסף, בכלי זהב, כדרך שמשתמשת בהן בחיי בעלה, שכך כותב לה תהא יתבה בביתי ותתזני מנכסאי כל יומי מיגד אלמנותיך בביתי.
5
ו׳האומ' תנו בית ארמלות לבתי, בית לפלני לישב בו, ונפל, היורשין חייבין לבנותו. האומר בית זה בית ארמלות לבתי, בית זה לפל' לישב בו, אין היורשין חייבין לבנותו.
6
ז׳האומ' תנו בית ארמלות לבתי, אין נותנין לה אלא אם כן קבלה עליה לישב בתוכו, ויכולין יורשין לעכב על ידה, שמא תשכירנו לאחר, לפיכך אם מתה הן יורשין אותה.
7
ח׳המלוה את חבירו על גבי חבלה, ואבדה חבלה, גובה משאר נכסים. אם אמ' לו על מנת שאין לך פרעון אלא מזו, אין גובה משאר נכסים. העושה שדהו הפותיקי לכתובת אשתו, ושטפה נהר, גובה משאר נכסים, אם אמ' לה על מנת שאין לך פרעון אלא מזו, אין גובה משאר נכסים.
8