תוספתא כתובות (ליברמן) ז׳Tosefta Ketubot (Lieberman) 7
א׳עד שלשים יום יעמד פרנס, ובכהנת שלשה חדשים דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ' בישראל חדש אחד יקיים, שנים יוציא ויתן כתובה, ובכהנת שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה.
1
ב׳הדירה שלא תטעום אחד מכל המינין, בין מאכל רע ובין מאכל יפה, אפי' לא טעמה אותו המין כל ימיה, יוציא ויתן כתובה. אמ' ר' יהודה רוצות בנות ישראל שלא לטעום תבשיל ופירות ואל יצאו יום אחד מתחת בעליהן.
2
ג׳הדירה שלא תתקשט באחד מכל המינין, אפי' היא ילדה והדירה שלא תלבש בגדי זקנה, אפי' היא זקנה והדירה שלא תלבש בגדי ילדה, יוציא ויתן כתובה. ר' יוסה אומ' בעניות שלא נתן קצבה, ובעשירות שלשים יום.
3
ד׳הדירה שלא להשאיל נפה וכברה רחים ותנור יוציא ויתן כתובה, מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכבר' רחיים ותנור תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכונתו.
4
ה׳הדירה שלא תלך לבית האבל, או לבית המשתה, יוציא ויתן כתובה, שלמחר תהא מוטלת ואין כל בריא סופנה.
5
ו׳היה ר' מאיר או' מה ת"ל והחי יתן אל לבו, עביד דיעבדון לך, לוי דילוון לך, ספוד דיספדונך, קבור דיקברונך, שנ' ללכת אל בית אבל וגו'. הדירה שתהא מטעמת תבשילה לכל אדם, או שתהא ממלא ומערה לאשפות, ושתאמר לכל אדם דברים שבינו לבינה, יוציא ויתן כתובה, מפני שלא נהג עמה כדת משה וישראל. וכן היא שיוצא' וראשה פרוע, יוצא ובגדיה פרומים, ולבה גס בעבדיה ובשפחותיה, בשכנותיה, יוצא וטווה בשוק, רוחצת ומרחצת במרחץ עם כל אדם, תצא שלא בכתובה, מפני שלא נהגה עמו כדת משה וישראל. [ר' מאיר אומ' אם יודע בה שמדירה ואינה מקיימת אל ישנה להדירה]. ר' יהודה או' אם היה יודע בה שאינה קוצה לה חלה יוציא ויתקן אחריה.
6
ז׳אי זו היא קולנית, כל שמדברת בביתה ושכיניה שומעין את קולה. כל אילו נשים שעברו על הדת צריכות התראה, ויוצאות שלא בכתובה. לא התרה בהן, יוציא ויתן כתובה. (כל אילו שאמרו יוציא ויתן כתובה) אין צריך לומ' מאתים לבתולה ומנה לאלמנה, יתר על כן אפי' כתובתה מאה מנה איבדה את הכל, ונוטלת בלאיות שמוצא לפניה.
7
ח׳המקדש את האשה על מנת שאין לה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת. הלכה אצל חכם והתיר לה את נדרה הרי זו מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה. הלכה אצל חכם והתיר הרי זה יקיים. על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת. (אע"פ ש)הלכה אצל רופא וריפאה הרי זו מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה. אע"פ שהלכה אצל רופא וריפאה תצא שלא בכתובה. באילו נדרים אמרו, כגון נדרה שלא לוכל בשר, ושלא לשתות יין, ושלא ללבוש בגדי צבעונין.
8
ט׳כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים. יתר עליהן הנשים ריח הפה, וריח זיעה, ושומה שאין לה שער.
9
י׳האומר לחבירו קדש לי בתך זו על מנת שאין בה מומין, אמ' לו בתי זאת חולה היא, שוטה היא, נכפית היא, משוממת היא, היה בה מום אחר וסנפו בין המומין הרי זו מקח טעות. המומין הללו ומום אחר עמהן, אין זה מקח טעות. מודי' חכמים לר' מאיר במומין שדרכן לולד עמה שאע"פ שהיא אצל בעלה אביה צריך להביא ראיה. כנסה סתם ונמצאו בה מומין ונדרים הרי זה יקיים. רבן שמעון בן גמליאל אומ' אם היה חיגר מאחת מרגליו, וסומא באחת מעיניו, מומין גדולים הן ויוציא ויתן כתובה.
10
י״אאי זהו מקמיץ, זה בורסי, ויש או' זה המקמץ צואה. מצרף נחשת, זה המתיך. ר' יוסה בי ר' יהודה בעל פלפס זה ריח הפה. אימתי אמרו יוציא ויתן כתובה, בזמן שהוא רוצה והיא אינה רוצה, היא רוצה והוא אינו רוצה. אם היו שניהן רוצין יקיימו. מוכי שחין אע"פ ששניהם רוצין לא יקיימו. אמ' רבן שמעון בן גמליאל מצאנו זקן אחד ממוכי שחין סמוך לציפורי ואמ' לי, עשרים [וארבעה] מיני מוכי שחין הן, ואין לך בכולן שהאשה רעה לו אלא בעלי ראתן בלבד.
11