תוספתא כתובות (ליברמן) ט׳Tosefta Ketubot (Lieberman) 9

א׳מי שמת והניח אשתו שומרת יבם, אפי' הניח נכסים של מאה מנה ואין כתובתה אלא מנה, אין היורשין יכולין למכור, מפני שכל נכסים אחראין לכתובתה. כיצד יעשה, כונסה ומגרשה, ושוברת לו על כתובתה. הניח אחיו מעות, או שהיה יבמה חייב לבעלה מעות, לא יאמר הואיל שאני יורש החזקתי, אלא מוציאין מידו, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
1
ב׳הרוצה להבריח נכסיה מפני בעלה, כותבתן בטפיח לאחר דברי רבן שמעון בן גמליאל, וחכמים או' מצחק הוא בה, אלא כותבתן במתנה מהיום עד שעה שארצה. ר' יהודה או' לעולם אוכל פירי פירות. כיצד, מוכר (אוכל) פירות, וילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות. רבן שמעון בן גמליאל ור' יוחנן בן ברוקה אומ' אם מתה יירשנה, שהתנה על מה שכת' בתורה, וכל המתנה על מה שכת' בתורה תנאו בטל.
2
ג׳מי שמת, והניח נכסים ומטלטלין, ויצתה עליו כתובת אשה ובעל חוב, כל הקודם בהן זכה, והוא נקבר מן הצדקה. אילו הן יורשין הבאין ברשותה, כל שמכרה להן, או נתנה להן במתנה. כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך, אין היורשין יכולין להשביעה בדברים שנשתמשה בהן לאחר מיתת בעלה. במי דברים אמורי' בזמן שהלכה מקבר בעלה לבית אביה, אבל אם הלכה מקבר בעלה לבית חמיה, אפלו כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך, היורשין יכולין להשביעה בדברים שנשתמשה בהן לאחר מיתת בעלה. אין האיש משביע את אשתו עד שיושיבנה חנונית, או עד שיעשנה אפטרופיא. האשה כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה, אינה תובע' כתובתה אין היורשין משביעין אותה דברי ר' שמעון, וחכמים או' בין כך ובין כך היורשין משביעין אותה. עריס, כל זמן שהוא עריס. יצאו מעריסותו הרי הוא כאחד מכל אדם. שותף, כל זמן שהוא שותף, יצא משותפותו הרי הוא כאחד מכל אדם. אפטרופוס, כל זמן שהוא אפטרופוס. יצא מאפטרופסותו הרי הוא כשאר כל אדם. בן בית שאמרו, לא זה שנכנס ויוצא, אלא מכניס פירות ומוציא פירות, שוכר פועלין ופוטר פועלין. לוה ממנו בערב שביעית ושביעית, ומוצאי שביעית נעשה לו שותף, או עריס, פטור. אבל נעשה לו שותף, או עריס, בערב שביעית ושביעית, ולמוצאי שביעית חזר ולוה הימנו, מגלגלין עליו את הכל.
3
ד׳הפוחתת כתובתה נפרעת שלא בשבועה. כיצד, היתה כתובתה אלף זוז, אמ' לה התקבלת כתובתיך, והיא אומרת לא התקבלתי ואינה אלא מנה, נפרעת שלא בשבועה. נכסים משועבדין, אין צריך לומר לאחר מיתת בעלה, אלא אפי' בחיי בעלה. נכסי יתומין, אין צריך לומ' מן הגדולים, אלא אפי' מן הקטנים.
4
ה׳הוציאה גט ואין עמה כתובה, בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה. כתובה ואין עמה גט, אין גובה כלום, מפני שהיא אומרת אבד גיטי, והוא אומ' אבד שוברי.
5
ו׳בראשונה היו אומ' המוציאה כתובה צריכה שתוציא עמה גט דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' מן הסכנה ואילך התקינו שתהא מקרעתו בבית דין וגובה בה. שתי כתובות, וגט ומיתה, גובה שתי כתובות. גט וכתובה ומיתה, אם הגט קודם לכתובה גובה שתי כתובות, אם כתובה קדמה את הגט אינה גובה אלא כתובה אחת, שהמגרש את האשה והחזירה, על מנת כתובה הראשונה החזירה.
6
ז׳[שכרה לו כשהיא תחתיו, וגרשה והחזירה אליו ומת, נוטלת כתובתה מנה]. אם חידש, נוטל מה שחידש. קטן שהשיאו אביו, כתובתו קיימת, שעל מנת כן קיימה. ואם חידש, נוטל מה שחידש. וכן גר שנתגייר ואשתו עמו כתובתו קיימת, שעל מנת כן קיימה. ואם חידש, נוטל מה שחידש.
7