תוספתא כלאים (ליברמן) ד׳Tosefta Kilayim (Lieberman) 4
א׳רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ארבע אמות מעיקר גפנים לגדר. העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה, ביטל ארבע אמות שבכרם.
1
ב׳העושה מחיצה לגפן עמוקה עשרה ורחבה ארבעה, ביטל ששה טפחים שבגפן.
2
ג׳בכל עושין מחיצה, באבנים, ובמחצלות, בקש, ובקנים, ובקולחות, אפי' שלשה חבלים זה למעלה מזה, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי.
3
ד׳ר' לעזר אומ' חריץ שהעבירו על גבי הריפין, והרי הריפין כמחיצה, ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו.
4
ה׳ר' יהודה או' חריץ שהעבירו על גבי קנים, והרי קנים כמחיצה, צריך שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי. ר' יוסה אומ' אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פיאה מלמעלה מותר.
5
ו׳נמצאת אומ' שלש מדות במחיצה. כל שפחות משלשה צריך שלא יהא בינו לחבירו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי. וכל שהן שלשה, משלשה עד ארבעה, צריך שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו, כדי שלא יהו פרצות כבנין, היו יתרות על הבניין אף כנגד הבניין אסור. כל שהן ארבעה, מארבעה ולמעלה, צריך שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו, כדי שלא יהא פרוץ כעומד, אם העומד כפרוץ, כנגד העומד מותר, כנגד הפרוץ אסור, אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר, ובלבד שלא [תהא] פרצה יתירה על עשר אמות. אם היו קנים מדוקרנין ועשה להן פיאה מלמעלה, אפי' יתירה על עשר אמות מותר.
6
ז׳כל מחיצה שעשויה שתי ואין עשוייה ערב, ערב ואין עשוייה שתי, הרי זו מחיצה. ר' יוסה בי ר' יהודה אומ' אין מחיצה, אלא עד שתהא עשוייה שתי וערב. מעשה שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר עזין והראהו גפן שמודלה על מקצת תאנה, אמ' לו מה אני להביא זרע תחת המותר, אמ' לו מותר, שאין אדן מבטל תאנתו מפני גפנו. העלהו משם לבית המגונין והראהו משם גפן שמודלה על מקצת קורה, ובו סדן של שקמה ובו קורות הרבה, אמ' לו תחת קורה זו אסור, והשאר מותר, שאני רואה שכל קורה וקורה באילן אילן בפני עצמו. ר' שמעון בן לעזר אומ' אם היה מפציע בין קורה לחבירתה, כאילו אילן אחד.
7
ח׳אילו הן פסקי חריץ, חריץ שחרב אמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן, וחמש גפנים מיכן, אם אין שם שמנה אמות לא יביא זרע לשם, שמונה אמות ועוד, נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.
8
ט׳כמה הוא ועוד, אחד מששה טפחים באמה. העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה טפחים ואין רחבה ארבעה, לא בטל [את ארבע אמות שבכרם. העושה מחיצה לגפן גבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה, לא בטל] ששה טפחים שבגפן.
9
י׳זמורה של גפן שהיתה מודלה על גבי תבואה, אפי' היא מאה אמה, כל הגפן כולה אסורה, היא ופירותיה. תבואה שנוטה תחת הגפן, מחזיר ואינו מקדש הגפנים. והירקות שנוטין לתוך הגפן, (תבואה) אבא שאול אומ' ר' עקיבא אומ' יחזיר, בן עזיי אומ' יספר. היו שרשין יוצאין בתוך ארבע אמות, הכל מודים [שיעקור]. שרשי פיאה יוצאין בתוך ארבע אמות שבכרם, אפי' למטה משלשה טפחים, מותר.
10
י״אהמבריך את הגפן בארץ, אם אין על גביו עפר אלא כל שהו, מותר לזרוע מיכן ומיכן ואסור לזרוע [על גביו. הבריכה שבסלע, אף על פי שאין עפר על גביו אלא שתי אצבעות, מותר לזרוע] על גביו דברי ר' מאיר. ר' יוסה או' שלש אצבעות. רבן שמעון בן גמליאל אומ' בית שמיי אומ' עשר אמות, ובית הלל או' ששה טפחים.
11
י״בתבואה שהשרישה הרי זו אסורה ומקדשת ומתקדשת. גפנים שהשרישו הרי אילו אסורין ומקדשין, אבל אין מתקדשין עד שייעשו כפול הלבן. מקצתן עשו כפול הלבן ומקצתן לא עשו, את שעשו כפול הלבן אסורין, ואת שלא עשו כפול הלבן מותרין.
12
י״גהמעביר עציץ נקוב בכרם, אם הוסיף מאתים אסור, אבל אין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן. ר' שמעון אומ' אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד.
13