תוספתא שבת (ליברמן) ב׳Tosefta Shabbat (Lieberman) 2
א׳מדליקין בפתילה מחורכת, ולא בסמרטוטין ואע"פ מחורכין. כל אילו שאמרו אין מדליקין בשבת מדליקין בהן ביום טוב, חוץ משמן שריפה. מפני מה אמרו אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב, לפי שאין שורפין לא תרומות ולא קדשים ולא חמץ ביום טוב.
1
ב׳כל אילו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת מותר לעשותן מדורה, בין על גבי הארץ בין על גבי מנורה, בין להתחמם כנגדן בין להשתמש לאורן, ולא אמרו אלא לעשותן פתילה לנר בלבד.
2
ג׳ר' שמעון בן לעזר אומ' אין מדליקין בצרי. ר' ישמעאל או' כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו. ר' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקה או' אין מדליקין אלא ביוצא מן הפרי. ר' טרפון אומ' אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמ', מה יעשו אנשי בבל שאין להן אלא שמן שמשמין, מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים בלבד, מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, מה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה, אין לך אלא מה שאמרו.
3
ד׳מדליקין בשמן פקועות ובנפט. ר' שמעון שיזורי או' מדליקין בשמן דגים ובעטרן. סומכוס אומ' כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו, חוץ משמן דגין. ר' שמעון בן לעזר אומ' כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש, ומסככין בו, חוץ מן הפשתן. כרך דבר שמדליקין על גבי דבר שאין מדליקין, אין מדליקין בו. רבן שמעון בן גמליאל או' של בית אבה היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין בה.
4
ה׳אמ' ר' יהודה כשהיינו שרוין בעלית בית נתזה בלוד, היו נוקבין שפופרת של ביצה וממלאין אותה שמן ונותנין אותה על פי הנר בערב שבת עם חשיכה, כדי שיהא דולק ושוהא בלילי שבת, והיו שם זקנים ולא אמר אחד מהן דבר.
5
ו׳אם חברה בסיד ובגפסוס בערב שבת מותר.
6
ז׳נותנין טיט וחרסית תחת הנר בערב שבת עם חשיכה כדי שיהא שוהא ודולק בלילי שבת. נותנין גרגר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת עם חשכה כדי שיהא שוהה ודולק בלילי שבת. מעלין בדיופי ומטיפין מן הארק לחולה בשבת.
7
ח׳החותה בגחלים חייב חטאת. ר' שמעון בן לעזר או' משם ר' לעזר בי ר' צדוק חייב שתי חטאות, מפני שמכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות. החותה גחלים להתחמם כנגדן פטור.
8
ט׳כלים שניטמאו באב הטומאה אין מטבילין אותן בין השמשות. ר' שמעון שיזורי אומ' אף בחול אין מטבילין אותן בין השמשות, מפני שצריכין הערב שמש, ושנטמאו בולד הטומאה מטבילין אותן בין השמשות. כלל אמ' ר' שמעון בן לעזר דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אין עושין אותו בין השמשות, ודבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת עושין אותו בין השמשות.
9
י׳ר' נתן או' אף מפני נדרים נשים מתות בשעת לידתן. ר' יוסה או' שלשה הן דבקי מיתה מסורין לנשים. רבן שמעון בן גמליאל או' הלכות הקדש וחטאות ומעשרות הן הן גופי תורה מסורין הן לעם הארץ. היו שלשתן להעשות מדליקין את הנר מערבין וטומנין את החמין.
10
י״א(פ"ג בד ובכי"ל) כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה, ואין מקיימין עליה עד שתהא גרופה וקטומה.
11
י״בגחלים שעממו, או שהדליק עליהם נעורת של פשתן, הרי הן כקטומות.
12
י״גשתי כירים המתאימות, אחת גרופה וקטומה ואחת שאינה גרופה וקטומה, מקיימין על גבי גרופה וקטומה, [ואין מקימין על גבי שאינה גרופה וקטומה]. ומה הן מקיימין עליה, בית שמיי או' אין מקיימין עליה כלום, ובית הלל או' חמין, אבל לא תבשיל. עקר את המחם, הכל מודים שלא יחזיר דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ' בית שמיי אומ' חמין אבל לא תבשיל, ובית הלל או' חמין ותבשיל. עקר, בית שמיי או' לא יחזיר, ובית הלל אומ' יחזיר.
13
י״דהשכח תבשיל על גבי כירה וקדש עליו היום, בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל. במי דברים אמורי' בתבשיל שלא בשל כל צרכו, וחמין שלא הוחמו כל צרכן, אבל תבשיל שבשל כל צרכו, וחמין שהוחמו כל צרכן, הרי אילו מותרין. ר' יהודה אומ' חמין שהוחמו כל צרכן הרי אילו מותרין, מפני שרע להם, אבל תבשיל שבשל כל צרכו, כל המצטמק ויפה לו, כגון כרוב ופול ובשר טרוף, אסור, וכל המצטמק ורע לו מותר.
14
ט״והמבשל בשבת בשוגג, יאכל. במזיד, לא יאכל דברי ר' מאיר. ר' יהודה או' בשוגג, יאכל למוצאי שבת, במזיד, לא יאכל. ר' יוחנן הסנדלר אומ' בשוגג, יאכל למוצאי שבת לאחרי' ולא לו, במזיד, לא יאכל לא לו ולא לאחרים.
15
ט״זכלל אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור לו ולאחרים, ודבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בשוגג, יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד, לא לו ולא לאחרים.
16
י״זהשוחט בשבת בשוגג, יאכל למוצאי שבת. במזיד, לא יאכל.
17
י״חפירות שלקטן בשבת בשוגג, יאכלו למוצאי שבת, במזיד לא יאכלו.
18
י״טהתורם והמעשר בשבת, בין בשוגג בין במזיד, מעשרותיו מעשר.
19
כ׳המטביל כלים בשבת, בין בשוגג בין במזיד, עלו ידי טבילה.
20
כ״אהנוטע בשבת בשוגג, יקיים, במזיד, יעקור. בשביעית, בין בשוגג בין במזיד, יעקור. מפני מה אמרו הנוטע בשבת בשוגג, יקיים, במזיד, יעקור, ובשביעית בין בשוגג בין במזיד, יעקור, מפני שמונין לשביעיות ואין מונין לשבתות. דבר אחר, נחשדו ישראל על השביעיות ולא נחשדו על השבתות. ר' יהודה אומ' חלוף הן דברים, בשבת בין בשוגג בין במזיד, יעקור, בשביעית, בשוגג, יקיים, במזיד, יעקור.
21
כ״ברבן שמעון בן גמליאל אומ' מגלגלין בצים על גבי גג של סיד רותח, ואין מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח.
22