תוספתא סוטה (ליברמן) י״בTosefta Sotah (Lieberman) 12
א׳בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה. איפשר לומ' כן, והלא אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו, מה ת"ל בשנת שלשים ושש, שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים, נגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתחלק, ובאחרונה עתידה שתחזור להם.
1
ב׳נגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם שיהו שטנין על ישראל, ובאחרונה עתידין ליפול ביד בני דוד, לכך נאמ' בשנת שלשים ושש שנה למלכות אסא. וימת כדבר ה' אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. אפשר לומר כן, והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים, אלא כיון שהלך יהושפט מלך יהודה עם אחאב מלך ישראל לרמות גלעד נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג, שנ' ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט וגו', ראוי היה ליהרג באותה שעה, אלא מלמד שבשכר זעקה תלה לו הכתו' שבע שנים, והיה מונן לבנו.
2
ג׳בן שלשים ושתים שנה יורם במלכו, ושמונה שנים מלך בירושלם, ובאחזיהו בנו מהו אומ' בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו, ושנה אחת מלך בירושלם, ובמקום אחר הוא אומ' בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, אמ' ר' יוסה וכי היאך איפשר לבן שיהא גדול מאביו שתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא מלך יהודה את בתו של עמרי מלך ישראל ליהושפט בנו לאשה, נגזרה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב, שנ' ומאלים היתה תבוסת אחזיהו וגו', ונפלו שניהם בו ביום זה עם זה.
3
ד׳כיוצא בו כולם נתיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. איפשר לומ' כן, והלא עוזיהו קבר את ירבעם ועוד שלשה מלכים אחריו, אלא כל אותן עשרים וחמש שנה שהיה עזיה המלך מצורע יותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ.
4
ה׳עד שלא נגנז אליהו היתה רוח הקדש מרובה בישראל, שנ' ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי ה' שלחני בית אל, מהו אומ' ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל וגומ', כי ה' שלחני יריחו, מהו או' ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו', כי ה' שלחני הירדנה, מהו אומ' וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מר' ושני' עמ' על הירדן, יכול מפני שהן מועטין, ת"ל וחמשים איש, יכול מפני שהן קטני', ת"ל ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדוניך, אדונינו לא אמרו, אלא אדוניך, מלמד שכולם חביריו של אליהו היו, והיו שקולין כנגד אליהו. ומניין שנסתלקה מהן רוח הקדש, שנ' ויאמרו אליו הנא נא יש את עבדך חמשה אנשים בני חיל וגו', איפשר לבני אדם, אמש הוא אומ' הידעת כי היום ה' לקח את אדוניך, ועכשיו אומר ילכו ויבקשו את אדוניך, אלא מגיד שנסתלקה מהן רוח הקודש. ויפצרו בו עד בוש ויאמר שלחו, מה ת"ל עד בוש כדי מלמד שהיה בין שניהם. דבר אחר, מה ת"ל עד בוש, מלמד שנתבייש מהן, כדי שלא יאמרו אינו רוצה להקביל פני רבו.
5
ו׳כל זמן שהיה אלישע קיים לא היו גדודי ארם באין בגבול ישראל, שנ' ולא יספו גדודי ארם לבוא בארץ ישראל. משמת אלישע מהו או', וימת אלישע ויקברוהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה.
6