תוספתא סוטה (ליברמן) ח׳Tosefta Sotah (Lieberman) 8
א׳ברכות וקללות אילו שאמרו ישראל בשעה שעברו ישראל את הירדן, שנא' והיה ביום אשר תעברו את הירדן. כיצד עברו ישראל את הירדן, בכל יום היה ארון נוסע אחר שני דגלים, והיום נסע תחלה, שנ' הנה ארון הברית (הברית) אדון כל הארץ וגו'.
1
ב׳בכל יום היו לוים נושאין את הארון, והיום נשאוהו כהנים, שנ' והיה כנוח כפות רגלי הכהנים וגו'. ר' יוסה או' בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון, אחת כשעברו ישראל את הירדן, ואחת כשסבבו את יריחו, ואחת כשהחזירוהו למקומו.
2
ג׳וכיון שהוטבלו מקצת רגלי הכהנים בירדן עמדו מי הירדן, שנ' ויעמדו המים היורדים מלמעלה וגו'. שנים עשר מיל על שנים עשר מיל היה גובהן של מים דברי ר' יהוד'. אמ' ר' לעזר בי ר' שמעון וכי אדם קל, או מים קלים, הוי אומ' מים קלין יותר מאדם, מלמד שהיו מגרשין ועולין למעלה למעלה, כיפין על גבי כיפין, כשלש מאות מיל, עד שראו אותם כל מלכי אומות העולם, שנ' ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וגו'.
3
ד׳וכן רחב אומר' לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגו', ונשמע וימס לבבנו וגו'.
4
ה׳עודם בעבר הירדן, אמ' להם יהושע דעו על מנת כן אתם נכנסין לארץ שתורישו את יושביה, שנ' והורשתם את ישבי הארץ מפניכם ואבדתם וגו', ואם לא תורישו והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם, ואם אין אתם מקבלין, באין מים ושוטפין אתכם.
5
ו׳עודם בירדן, אמ' להם יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל, והנחתם אתם, תחת מצב רגלי הכהנים בירדן, סימן לבנים שעברו אבותם בירדן. עודם בירדן אמ' להם יהושע שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב וגו'. ר' יהודה אומ' ר' חלפתא ואלעזר בן מתיא וחנניה בן כינאי עמדו על אותן אבנים ושערו כל אחת ואחת משוי ארבעי' סאה, מיכן אתה מחשב כמה היה באשכול. וכיון שעלה אחרון שבישראל לירדן חזרו מי הירדן למקומם, שנ' וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו. נמצאו ישראל לצד אחד, וארון ונושאיו לצד אחד, נשא ארון את נושאיו והעבירן בירדן. נמצאת אומ', שלשה מיני אבנים הן, אחד שהעמיד משה על שפת הירדן בערבות מואב, ואחד שנתן תחת מצב רגלי הכהנים, ואחד שהעבירו עמהן. ר' יהודה אומ' על אבני מזבח כתבוה. אמרו לו היאך למדו אותן אומות העולם את התורה. אמ' להן מלמד שנתן המקום בלב כל אומה ומלכות ושלחו נטורים שלהם והשיאו את הכתב מגבי אבנים בשבעים לשון. באותה שעה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת.
6
ז׳ר' שמעון או' על הסיד כתבו. כיצד, כירוהו וסדוהו בסיד, וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, וכתבו מלמטה למען אשר לא ילמדו אתם וגו', אם אתם חוזרין בכם, אנו מקבלין אתכם. בוא וראה כמה ניסין נעשו לישראל, באותו היום עברו מי הירדן ובאו אל הר גרזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אילוני מורה, שנ' הלא המה בעבר הירדן אחרי וגו', יותר מששים מיל. לא עמד איש בפניהם, וכל שעמד בפניהם מיד נתרז, שנ' את אימתי אשלח לפניך וגו', ואו' תפל עליהם אימתה ופחד וגו'. עד יעבר עמך, זו ביאה ראשונה. עד יעבר עם זו קנית, זו ביאה שניה. אמור מעתה ראויין היו ישראל לעשות להם כדרך שנעשה להם על הים, אלא שחטאו.
7
ח׳ואחר כך הביאו את האבנים, ובנו את המזבח, והעלו עליו עולות ושלמים, וישבו ואכלו ושתו, ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן, שנ' והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון. יכול בכל מלון, ת"ל במלון אשר תלינו בו הלילה. והיכן לנו, בגלגל. ואומ' ואת שתים עשרה האבנים האלה וגו', הא למדת שבגלגל העמידום.
8
ט׳כיצד אמרו ישראל ברכות וקללות, ששה שבטים עלו לראש הר גרזים, וששה שבטים עלו לראש הר עיבל. כהנים ולוים וארון עומדים למטה באמצע, הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וישראל מיכן ומיכן, שנאמ' וכל ישראל וזקניו, מה ת"ל חציו אל מול הר גרזים וחציו אל מול הר עיבל, מלמד שמחצה אל הר גרזים מרובה יותר משל הר עיבל, מפני שמקצת שבטו של לוי למטה. ר' ליעזר בן יעקב אומ' אין אתה יכול לומר לוי למטה, שכבר נאמ' לוי למעלה, ואין אתה יכול לומר לוי למעלה, שכבר נאמר לוי למטה, אמור מעתה זקני כהונה ולויה למטה, ושאר שבט למעלה. ר' אומ' הראויין לשרת עומדין למטה, ושאין ראויין לשרת עומדין למעלה. הפכו פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ולא שם בסתר, והיו אילו ואילו עונין ואומ' אמן. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה, ארור האיש אשר יעשה פסל וגו', והיו אילו ואילו עונין אמן. הפכו כלפי הר גרזים פתחו בברכות, ברוך אשר יקים את דברי התורה. כלפי הר עיבל פתחו בקללו', ארור אשר לא יקים וגו'.
9
י׳ברוך בכלל, ברוך בפרט, ארור בכלל, ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ארבע על ארבע, הרי שמונה, שמונה על שמנה, הרי שש עשרה. ושלש בריתות עם כל אחת ואחת, הרי ארבעים ושמנה בריתות. וכן בהר סיני, וכן בערבות מואב.
10
י״אר' שמעון מוציא של הר גרזים ושל הר עיבל ומביא של אהל מועד. ואין לך כל דבר ודבר שלא נכרתו עליו ארבעים ושמונה בריתות. ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומ' משום ר' שמעון אין לך כל דבר ודבר בתורה שלא נכרתו עליו חמש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים בריתות, כיוצאי מצרים. אמ' ר', אם לדברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עמוס שאמ' משם ר' שמעון, אין לך כל דבר ודבר בתורה שלא נכרתו עליו שלש עשרה בריתות ויש עם כל אחת ואחת שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים.
11