תוספתא יבמות (ליברמן) ה׳Tosefta Yevamot (Lieberman) 5
א׳ארבעה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות, הרי אילו חולצות ולא מתיבמות. ואם קדמו וכנסו יוציאו. ר' לעזר או' בית שמיי אומ' יקיימו, בית הלל אומ' יוציאו. ר' שמעון אומ' יקיימו. אבא שאול אומ' קל היה להם לבית הלל בדבר זה.
1
ב׳היתה אחת מהן חמות לאחד מהן, אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. נמצא האסור מותר והמותר אסור. היתה אחת מהן חמות לזה ושנייה חמות לזה, זה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו, וזה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו. זהו שאמרו האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה.
2
ג׳היתה אחת מהן חמות לשניהן, זה אסור בה ומותר באחותה, וזה אסור בה ומותר באחותה. היו שתיהן חמות לאחד מהן, השני מותר בשתיהן. זה הכלל כל זמן שראויות לו אסורות עליו משם ואשה אל אחותה, ואם היו אסורות עליו משם איסור ערוה אחרת, אסור בה ומות' באחותה.
3
ד׳שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה, או אשה ובת בנה, הרי אילו חולצות ולא מתיבמות. ור' שמעון פוטר את שתיהן מן החליצ' ומן היבום. [שלשה אחים, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד פנוי, מת אחד מבעלי אחיות, ועמד פנוי הזה וכנסה, ואחר כך מת אחיו השני, אשתו עמו, והלזו תצא משום אחות אשה. שלשה אחים, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד פנוי, מת אחד מבעלי אחיות, עמד פנוי הזה ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, כנס' ומתה אשתו של קיים ואחר כך מת, הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום].
4
ה׳שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמת, [נכרית זו או חולצת או מתיבמת. עשה בה מאמר ולא הספיק לכנס' עד שמת, נכרית זו חולצת ולא מתיבמת. כנסה ואחר כך מת, נכרי' זו פטור' מן החליצה ומן הייבום. מת נשואי נכרית, עמד אחד מבעלי אחיות ולא הספיק לעשות מאמר ביבימתו עד שמת, נכרית זו או חולצת או מתיבמת. עשה בה מאמר, ולא הספיק לכנסה עד שמת, נכרית זו חולצת ולא מתיבמת. כנסה ואחר כך מת, נכרית זו פטורה מן החליצה ומן היבום.
5
ו׳שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, עמד נשוי נכרית ולא הספיק לעשות מאמר ביבימתו עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת], נכרית זו או חולצת או מתיבמת. עשה בה מאמר ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, נכרית זו חולצת ולא מתיבמת. כנסה, ומתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום. מת נשוי נכרית, עמד אחד מבעלי אחיות ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, שתיהן חולצות או מתיבמות. עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, שתיהן חולצות ולא מתיבמות. כנסה, ומתה אשתו של קיים, ואחר כך מת, ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
6
ז׳אי זו ספק קדושין, קדשה בדבר ספק יש בו שוה פרוטה ספק אין בו שוה פרוטה. שלשה אחים נשואין שלש נשים נכריות, ומת אחד מהן, ועשה בה שני מאמר, ומת, הרי אילו חולצות ולא מתיבמות. זו היא צרת אשת אח מאב שחולצת ולא מתיבמת דברי ר' יוסה. ר' לעזר בר' שמעון או' מיבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה, ובלבד שתקדים ביאה לחליצה. כנסה ואחר כך מת, ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
7
ח׳שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן, ואחר כך מתה אשתו של שיני, הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת. אם בא עליה, חייב עליה משם אשת אח, ומשם אחות אשה, דברי ר' מאיר. ר' יוסה ור' שמעון אומ' אינו חייב אלא משם אשת אח בלבד. זר ששימש במקדש ובעל מום ששימש בטומאה, חייב משם זרות ומשום טומאה, משם בעל מום ומשם טומאה, דברי ר' יוסה. ר' שמעון אומ' אינו חייב אלא משם זרות ומשם בעל מום בלבד.
8
ט׳שנים שקידשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה, הרי אילו חייבין שש עשרה חטאות. משם אחים, ומשם אחיות, משם נדות, ומשם אשת איש. אם אינן אחין חייבין שתים עשרה. אם אין אחיות חייבין שמונה. אם אינן נדות חייבין ארבע. היו הם גדולים והן קטנות חייבין שתים. הן גדולות והם קטנים הן חייבות ארבע. אם הסיאן אביהן חייבין שמונה.
9
י׳היו אחד גדול ואחד קטן, הנבעלת לקטן חייבת, שהיא אשתו של גדול, והנבעלת לגדול פטורה, שהיא אשתו של קטן.
10