מסכת שמחות י״אTractate Semachot 11
א׳עיר שמתו בו שני מתים מוציאין את הראשון ואין מלינין את הראשון ומוציאין את השני מפני שאמרו כל המלין את מתו הרי זה מנוולו אם לחפור לו קבר או להביא לו תכריכין או כדי שיבאו קרוביו ממקום אחר מלינו ואין בכך כלום. חכם ותלמיד מוציאין את החכם. תלמיד ועם הארץ מוציאין את התלמיד. היו שניהם חכמים שניהם תלמידים שניהם עמי הארץ מוציאין את הראשון. איש ואשה מוציאין את האשה מפני שהאשה קרובה לניוול.
1
ב׳דברים שבין איש לאשה מניחין את האיש ברחוב ואין מניחין את האשה עולין בחבר עיר על האיש ואין עולין בחבר עיר על האשה (ר' יהודה אומר אם יש לה בנים קטנים) מברין על האיש ואין מברין על האשה ר׳ יהודה אומר אם יש לה בנים קטנים מברין עמהן
2
ג׳הוציאו את הראשון וקברוהו אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים עד שיוציאו השני הוציאו את השני וקברוהו באין ועומדים בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים (אף על פי שאמרו) אין מנחמין שני אבלים כאחד אלא אם כן כבודם שוה
3
ד׳אין מוציאין שני מתים במטה אחת אלא א"כ כבודם וקילוסן שוה מעשה באיש אחד באושא שנפל הבית על שני בניו ועל בתו ובאו ושאלו את רבי יהודה ואמר להם הוציאו שלשתן כאחת ונתנו את החתנים בראש אחד ואת הכלה בראש אחד והיו מקלסין לפניהם ואומרים הוי הוי חתנים והוי הוי כלה.
4
ה׳אין עושין שני הספידין בעיר אחת אלא א"כ יש שם כדאי לזה וכדאי לזה. אין מקלסין שתי כלות בעיר אלא אם כן יש שם כדי קילוס לזו וכדי קילוס לזו ר"ש בן אלעזר אומר אעפ"כ אסור משום איבה.
5
ו׳המת והכלה שהיו מקלסין ובאין זה כנגד זה מעבירין את המת מלפני הכלה מפני שכבוד החי קודם את המתים. המלך והכלה מעבירין את הכלה מפני כבוד המלך אגריפס המלך עבר לפני הכלה ושבחוהו חכמים אמרו לו מה ראית אמר להם אני כתר נוטל בכל יום וזאת תטול כתריה שעה אחת.
6
ז׳אין מבטלין תלמוד תורה מפני המת והכלה אבא שאול אומר המעשה קודם לתלמוד תורה כך היה רבי יהודה עושה בשעה שהיה רואה את המת ואת הכלה שנקלסין ובאין (זה כנגד זה) היה נותן עיניו בתלמידים ואמר המעשה קודם ללימוד.
7
ח׳האשה שמת חמיה או אחד מקרובי בעלה הרי זו לא תכחול ולא תתקשט אלא נוהגת עמו כדרך שהוא נוהג אף הוא שמת חמיו או אחד מקרובי אשתו אינו כופה להתקשט אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת.
8
ט׳כיבוד הבית והדחת הכוסות והצעת המטות אין בהם משום מלאכה לאבל. (דרגש המקפת אינה נכפת רבי שמעון בן אלעזר אומר מוריד קלמנטרין שלה ומניחה כמות שהיא).
9
י׳חמשה אחים שהיו אוכלין על שולחן אביהם ומת אביהם בזמן שכל אחד ואחד הולך וישן בתוך ביתו כופה בתוך ביתו ואם לאו אינו כופה אלא בבית שמשתמשין בו בלבד
10
י״אהיו חמשה בתים בזמן שמשתמשים בכולן כופין בתוך כולן ואם לאו אין כופין בתוך כולן אלא בבית שמשתמשים בו בלבד
11
י״בהדר באכסניא אצל חבירו אם לבו גס כופה ואם לאו אינו כופה
12
י״גהיה מהלך בדרך ושמע שמת לו מת אם יכול (לעשאן לאחרים) הוא כופה ואם לאו אינו כופה.
13
י״דכופה אדם מטתו על גבי שתי ספסלים או על גבי ארבעה אבנים אפילו חמשה מצעות מלמעלה אפילו גבוה מן הארץ ד׳ טפחים ובלבד שיהו רגליה זקופות מלמעלה.
14
ט״ואבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה.
15
ט״זהישן על גבי ספסל או על גבי מטלתא דכרמא האודיינא חייב במטה כפויה אינו כופה את המטה ואינו יושב על גבי ספסל אין שומעין לו אלא אומרים מצות כפייה היא.
16
י״זכפיית המטה פעמים ו׳ פעמים ה׳ פעמים ד׳ פעמים ג׳ לא פחות ולא יותר כיצד מת בין השמשות כפיית המטה ששה בין השמשות ערב שבת כפיית המטה חמשה יו"ט לאחר השבת כפיית המטה ד׳ שני ימים טובים של ראש השנה כפיית המטה ג׳ (לא פחות ולא יותר).
17
י״חמאימתי כופה אדם מטתו משיצא המת מפתח ביתו כדברי ר"א רבי יהושע אומר עד שיסתם הגולל מעשה כשמת ר"ג הזקן כיון שיצא מפתח החצר אמר יכפה את המטות [וכיון שנסתם הגולל א"ל ר׳ יהושע כפו את המטות] א"ל כבר כפינו על פי זקן:
18