מסכת שמחות י״בTractate Semachot 12
א׳יום שמועה כיום קבורה לקריעה ולאבל למצות ז׳ ולמצות ל׳ אבל לאכילת קדשים אינו אלא כמלקט עצמות אלו ואלו לא אוכלין קדשים
1
ב׳ר"א אומר שמועה קרובה בתוך ל׳ יום נוהג שבעה ושלשים יתר מכאן אינו נוהג אלא יום א׳ בלבד *([ר"ע אומר שמועה קרובה כל י"ב חודש נוהג ז׳ ול׳]) וחכמים אומרים אחד שמועה קרובה ואחד שמועה רחוקה נוהג שבעה ול׳ מעשה שמת אביו של ר׳ צדוק בגנזק של מדי ובאה שמועה לשלש שנים ונהג עליו ז׳ ול׳.
2
ג׳כל שקורעים עליו בשעת מיתתו קורעין עליו בשעת ליקוט עצמות כל שאינו מאחה בשעת מיתתו אינו מאחה בשעת ליקוט עצמות:
3
ד׳ליקוט עצמות אינו אלא יום אחד בלבד לפיכך אינו מלקטן אלא עם חשכה לקטן כל אותו היום חשכה באותו היום שלאחריו. אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים אבל אומרים עליהן תנחומין לעצמן אין (אומרין) עולין עליהן בחבר עיר אבל מברין עליהן בתוך ביתו של אבל רשב"א אומר היו סובבין מטות כפויות חשיכה הרי זה אינו זוקפן.
4
ה׳כך היו חבורות עושין בירושלם אלו לבית האבל ואלו לבית המשתה אלו לשבוע הבן ואלו ללקט עצמות. לבית האבל ולבית המשתה בית המשתה קודם לשבוע [הבן] וללקט עצמות לשבוע הבן קודם אבל חסידים הראשונים היו מקדימין לבית האבל מלבית המשתה שנאמר (קהלת ז׳:ב׳) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו שכל מי שמהלך אחר המטה צריך לומר אחרי זה אני מת.
5
ו׳אין מפרקין את העצמות ואין מפסיקין את הגידים אלא אם כן נתפרקו עצמות מעצמן ונפסקו הגידין מעצמן.
6
ז׳כל העצמות אדם מלקט חוץ מעצמות אביו ואמו דברי רבי יוחנן בן נורי רבי עקיבא אומר ליקוט עצמות אינו עד שיכלה הבשר כלה הבשר אין הצורה ניכרת בעצמות
7
ח׳מלקט אדם עצמות שני מתים כאחת ונותן אלו בראש אפיקרסין מכאן ואלו בראש אפיקרסין מכאן דברי רבי עקיבא רבי יוחנן בן נורי אומר סוף אפיקרסין להתאבל וסוף עצמות להתערב אבל מלקטין [ונותנין אותו בידים]
8
ט׳מרביצין עליהם יין ושמן דברי רבי עקיבא שמעון בן ננס אומר שמן ולא יין מפני שהיין מטרף וחכמים אומרים לא שמן ולא יין מפני שמברכין עליהן את הסיכה אבל נותנין עליהן חפירין יבישין אמר רבי אליעזר בר צדוק כך אמר לי אבא בשעת מיתתי קברני תחילה בבקעה ובסוף לקט עצמי ותנם בגלוסקמא ברארין ואל תלקוט אתה בידך וכן עשיתי לו נכנס יוחנן וליקט ופרס עליהן אפיקרסין נכנסתי וקרעתי עליהן ונתתי עליהם חפירין יבישין כשם שעשה לאביו כך עשיתי לו:
9
י׳האיש מברך ומקשר לאיש אבל לא את האשה האשה מברכת ומקשרת את האיש ואת האשה האיש משמש את האיש בחולי מעיים אבל לא את האשה האשה משמשת את האיש ואת האשה בחולי מעיים
10
י״אאבא שאול בן קטנים היה אומר לבניו קברו אותי תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מאפלוני.
11
י״בעם הכל הוא נכנס לבית המרחץ חוץ מאביו וחמיו בעל אמו ורבו שלמדו חכמה רבי יהודה אומר אם היה אביו זקן או חולה נכנס ומרחיצו שכן הוא כבודו.
12
י״גאין מוציאין את המטה אלא אם היה ראשו ורובו קיים רבי יהודה אומר השדרה והגלגולת הן רובו מעשה בבנו של רבי חנינא בן תרדיון שיצא לתרבות רעה ותפסוהו ליסטין והרגוהו נמצא תפוח לאחר ג׳ ימים נתנוהו בכבודו והניחוהו על גבי המטה והכניסוהו לתוך העיר והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו ושל אמו [אביו] קרא עליו הפסוק (משלי ה) ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה גמר וחזר לראש המקרא ואמו קראת עליו הפסוק הזה (שם יז) כעס לאביו בן כסיל [וממר] ליולדתו אחותו קראת עליו מקרא זה (שם כ) ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ:
13