צדקת הצדיק קפ״זTzidkat HaTzadik 187
א׳[קפז] הד"ת הם עוז לאדם כמ"ש והחכמה תעוז וגו' ואיזה גבור הכובש כו' שעי"ז מתגבר על יצרו כמ"ש (קידושין ל:) משכהו לבהמ"ד וכמ"ש בראתי יצה"ר בראתי תורה כו' שזהו אלמלא הקב"ה עוזרו כו' והעזר והסייעתא הוא ע"י ד"ת שמאיר לו. והסייעתא לד"ת הוא רב וחבירים ותלמידים ואנו מבקשים וחננו מאתך חכמה בינה ודעת שהם ג' הנז' כנ"ל אות קפ"ו יהי' מאתך בלא סיוע בנ"א וכד"ש (בר"ר פ' סא) באאע"ה רב לא הי' לו כו' וכמ"ש כי ה' יתן חכמה מפיו וגו'. וע"ז ניתנה תורה לישראל שהיא תהי' הרב והחבר וכמו שפירש"י אבות על קנה לך חבר י"א ספרים. ובאמת הספרים הם רבותיו וכמ"ש בשבו"י ח"ב מהאי טעמא להיות כמורה בפני רבו כשיכול להסתכל בספר. רק זהו בהתחלה ואח"כ כשמחדש חדושין על ידם נעשו מדריגת חבר. וז"ש בשהש"ר (סו"פ ג) לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' אחותי כו' אמי כו' ואמי היינו מדרגת תלמיד והיינו דלבסוף נעשית תורתו וכאלו הוא המוליד הד"ת עצמה שניתן למשה מסיני כי ממש פנים חדשות באו לכאן. כמו ד"מ ע"י פי' רז"ל בכתובים ודאי הם נקראים בוניה של תורה וזהו ע"י ספרים שחברו הם ללמד חדשות לאחרים ואורייתא וקוב"ה חד לכך לא זז מחבבה עד שקראה אמי שהם הולידו שורש התורה והחכמה בעולם. והיינו באתערותא דלתתא בחשק עצום הקודם שזהו בתחלה כנ"ל אות קפ"ד נקרא בתי. ואח"כ שבא אתערותא דלעילא לסיוע ונתחדש לו חדושין ונולד היראה כנ"ל אז נקרא אחותי ואז הם מתייחדים וכמ"ש בזוהר ע"פ אמנם אחותי וגו' ותהי לי לאשה. והיינו ע"י ההכרה שהחדושין הם מהש"י שזהו ענוה ולשמה שמכיר שאין לו מגרמי' כלום אז מצליחין ועולה לגדולה להיות נקרא אמי כמשפט אחר הברכה וההכרה שהכל מהש"י אז הש"י אומר שהכל שלו גם האתערותא דלעילא הוא משלו כטעם תנו עוז [היינו ד"ת כנ"ל] לאלהים כי ע"י אתערותא דלתתא שלו הוא שנולד זה:
1
