צדקת הצדיק ר״יTzidkat HaTzadik 210

א׳‏[רי] כשרוצה לכוין כ' תר"י בברכות (פ' ה כה ע"ב) בשם הקדמונים שיפשוט גופו מנשמתו ע"ש פי' כן ‏לבו למעלה (יבמות קה:). ובטוש"ע סי' צ"ח נקרא זה התפשטות הגשמיות ושהוא קרוב לנבואה. ‏ובאמת זהו מדרגת הנביאים כמ"ש במ"נ וכמ"ש בשאול שהלך ומתנבא ערום (ש"א יט כד) פי' ‏שהגוף הוא לבוש לנפש כנודע והתפשטותו נקרא ערום ותרגום יונתן שם ברשן פי' משוגע שאינו ‏פונה כלל לגופו ופעולת הגוף הם כמעט בלא ידיעתו כלל וכמו משוגע. וכן קראו לנביא גבי יהוא ‏‏(מ"ב ט) קראוהו המשוגע. ומדרגת הנבואה היו מגיעים ע"י התפלה כד"ש במגילה (כז.) אלישע ‏דעביד ברחמי והיינו ע"י הדביקות בהש"י והכרת הנוכח. ודבר זה כבר ניטלה ומ"מ אמרו בב"ב ‏‏(יב.) מן החכמים לא ניטלה כי ע"י תורה ג"כ נא' באהבתה תשגה וכמשאז"ל (עירובין נד:) על ר"א ‏ששוכח עניני הגוף והוא בהתפשטות הגשמיות ע"י דביקתו בתורה זה אפשר גם בזמה"ז. ובאמת ‏זהו עיקר הדביקות בהש"י כמ"ש (כתובות קיא:) וכי אפשר לידבק בהש"י אלא המשיא כו' וזהו בע"ה ‏כשנדבק לת"ח. והת"ח כשדבוק בתורה הוא דבוק בהש"י כי אורייתא וקוב"ה חד כי הש"י הוא ‏וחכמתו ורצונו א' כמ"ש הרמב"מ בה' יסה"ת (פ' ב ה' י) והתורה היא חכמתו ורצונו והדבוק בה ‏דבוק בהש"י ובאותו עת הוא במדרגת נבואה רק חכם עדיף. ובזוהר שמות ו' סע"ב הטעם דלנביא ‏הוא רק לזימנין כו' והיינו כי התפשטות הגשמיות ע"י דביקות בהש"י בהכרת הנוכח זה א"א כלל ‏להיות בתמידות כמ"ש בברכות (לא.) יכול יתפלל כל היום כולו ת"ל וזימנין וגו' שזה א"א כלל להיות ‏כל היום בתפלה לפני הש"י ואינו בכח אדם שבגוף כלל ואפי' הארת פנים למלאכים אינו אלא כמראה ‏הבזק כרגע ומיד נתעלם. ור"א בן דורדייא בע"ז (יז.) הרבה בתפלה עד שיצתה נשמתו היינו מכח ‏רבוי התפלה כי אין בכח אדם לסבול. כי זה נקרא עבודה שבלב ומייגעת האדם. משא"כ התורה ‏נקרא לחם ומזון ועץ חיים שהיא הנותנת קיום לאדם ע"י שמחתו בחכמתו. ולכן נאמר בה לא ימוש ‏וגו' שיכול להיות דבוק בה שלא יתבטל אפי' רגע א'. וזה טעם עבד לפני המלך ושר לפני המלך ‏בברכות (לד:) לולא פירש"י רק השר הוא תמיד בבית המלך אבל העבד רק בעת שצריך לשימושו. ‏ורחב"ד לא תמצא בכל הש"ס ממנו שום הלכה זולת ההיא דאבות כל שיראת חטאו כו' וכל שמעשיו ‏כו' ובשאר מקומות ספוריו ממופתיו בתפלותיו כי זה כל עסקו. ושורש נפשו בתורה הוא באותה ‏מימרא דכל שיראת חטאו כו' שזה הי' הבליטה מנפשו ומורה על אותו דבר שאין החכמה העיקר רק ‏היראת חטא צריך שיקדם והמעשה יהי' מרובה כי זה כל עסקו בתפלה שנקרא עבודה ויראה ‏כמשז"ל (שם ט:) ע"פ ייראוך עם שמש. וזהו מדרגת עבד העובד עבודה. וריב"ז דבוק בתורה שהיא ‏דביקות תמידי נקרא שר ולו נפתחין כל סודות המלך ובודאי כל דעבד רחמנא לטב ומגלה לו ‏הטובה שיש כשלא יפעול בתפלתו ולכך אין משגיחין עליו. משא"כ העבד שא"א לגלות לו רזי המלך ‏והוא מבקש טובתו ורצונו לפי דעתו המלך מוכרח למלאות לו רצונו מאחר שלפי דעתו בענין אחר ‏הוא רע לפניו. ואח"כ הוא מוכרח באמת לראות שיהי' גם זה לטוב אמיתי לו: ‏
1

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.