דברי שלום ואמת א׳:ה׳Words of Peace and Truth 1:5
א׳ואתם אחינו בני ישראל היושבים תחת יד המושל הגדול הזה, מה גמול תשיבו לאדוניכם חלף הטובה אשר הוא עושה עמכם, כי רבה היא, או מה תוכלו לתת לו? כי אם להעתיר לאלהינו בעדו ובעד שלום כסאו כל ימי חייכם, ולעשות רצונו כאשר פקד עליכם, כי לא בקש מידכם רק מה שהוא לטוב לכם, שאם הרשה אתכם לשכור אחוזות בארץ, ולהיות לכם עבדים לעבוד את אדמתכם, ולסחור ככל סוחרי ארץ הגדולים, גם לעשות בכל מלאכה, והיה כי יברך ה׳ אתכם בכל מעשה ידיכם, ותתעסקו עם יושבי הארץ הנכבדים ועם השרים הגדולים, ראוי לכם שתסירו מעליכם דרכי נכאי רוח שהלכתם בם בצר לכם, הן במבטא ובדבור פה, שתדברו מעתה צחות בחן ובמוסר השכל, ואל תמנעו את בניכם מללמוד לשון יושבי הארץ, ולדבר בה כמשפט, וכן תרגילו אותם בלמודי הידיעות הנמוסיות טבעיות ולמודיות אחר שיהיו מבאי חצרות השרים, ולמה כשידברו עמהם מעניני המלחמות, או מדברים שקרו בעולם מדור דור, או מגבולי הארצות והימים, או מדברים הטבעיים והלמודיים, ידמו לנרדמים בשכרות הסכלות?
1
ב׳ויותר מזה הידיעות הללו צריכין מאד לחקי האלהים ותורותיו שעדתנו דבקים בהם והוגים בם, כי עד הנה בעבור שלא השגיחו על לשונם, ולא ידעו לדבר צחות כחכמי הארצות שאנו יושבים עמהם, קרה להם המכשלה הזאת גם בלשון הקדש, שחדלו ללמוד דקדוק הלשון ומשפט המליצות, ועל ידי כן נעלמו מהם כוונות מאמרי התורה והנבואות ולא השגיחו עליהן כראוי, ולא הגיעה להם מהן הטובה הגדולה שתנחיל לעוסקים בדבריה בדעת נכונה, שמלבד שהיא מאשרת הנפש לחיי עולם, גם תכשיר אותה להצלחת הקנינים הזמנים, בתתה לאדם דעה ומוסר השכל בכל מנהגיו, וימצא חן בעיני אלהים ואדם, ולכן כאשר ראה זאת איש חכם בדורנו, חוקר מפורסם ודובר צחות כבוד מוהר״ר משה מדעסוי נר״ו העתיק תורת אלהינו ללשון אשכנז בלשון צח ונקי מאד, כאשר נודע שם האיש הזה וכחו הרב במליצות האשכנזיות, וטובה גדולה עשה במלאכתו זאת, וכמו שנדבר עוד מזה (פרק ז):
2
ג׳וכן למודי הנימוסיות והטבעיות והלימודיות, מלבד שהן תפארת ליודעיהן, ומכינים אותם להיות עזר לחזק הממלכה ויושביה, הן צריכין לעמודי האמונה, ולשרשי יראת השם ואהבתו, ולהגדלת כבוד ה׳ ומעשיו ודברי קדשו בלב האדם.
3
ד׳ולכן ההולכים לבית המדרש ראוי להן ללמוד גם סדר הדורות וקורות העתים, עד שידע איך נתגלגלו הדברים מראשית, מי היו תופשי המדינות מתחלה, ואיך נתיסדו הממלכות, ומה שם האומות שלקחו הארצות זו מיד זו עד היום, מה היה מנהגיהם מעשיהם וחוקותיהם, כי הידיעות הללו עוזרות להבין דברי התורה שספרה לנו כבישת הארץ מזרע נח הראשונים, ושמות המדינות על שם הראשונים שהתישבו בהן עם משפחותיהן, ומעניני נמרוד ואשור, וספור מלחמות המלכים הארבעה ושם המחוזות שכבשו, וכיוצא בהן עוד בתורה, ויותר בספורי הנביאים, ומי שאינו בקי בספרי דברי הימים הקדמונים, כל אלו הדברים הם בעיניו כחלום בלי פתרון, ולא תתישב דעתו בהם.
4
ה׳וכן עוזרות לאהבת השם וליראתו, שכאשר ידע מנהגי העמים הראשונים האלו, ואיך סרו מהר מתורת האדם, יבין מדוע לא בחר ה׳ בם, ולמה מבין כלם, בחר השם בעבדו אברהם אבינו ע״ה לבדו, וכרת ברית עמו ועם זרעו אחריו, ויבינו התורה והמצוה אשר נתן לבניו להבדילם מתועבת הגוים ההם, אז יראו שכל ספורי התורה נאמנו מאד, ומלמדים להועיל, וזה יישר לב התלמידים, וירגילו מחשבותיהם לחשוב בכל ענין בבינת לב, ולא ידמו דמיונות שוא, ולא יאמינו עוד לשיחת נשים טפלות, ולכל מספר להם דברים זרים ומפליאים. וכן מקורות הימים יחכם האדם, בקראו בהן מעשי בני האדם מכל העמים אשר היו לפנינו, מנהגיהם מחשבותיהם ומועצותיהם, וכשיבין לאחרית עניניהם יראה מה פעלו העצות הטובות, ואיך על ידיהן הצליחו ממלכות שלמות, גם גדלו ביניהן אנשים גדולים אשר עשו שם, ולעמת זה יראה מה פעלו העצות הרעות שעל ידיהן ירדו ממלכות גדולות שהיו למעלה, ונשחתו אנשיה שהיו מפורסמים בגבורה ובשם, וידיעות כאלו ירוממו לב האדם, ונשאוהו ממעל למחשבות ההמון הפתאים הישנים בהקיץ:
5
ו׳וכן ידיעת תכונת העולם לדעת ארכו ורחבו ותכונתו, וגבולי מדינה ומדינה, ואיך סמוכים זו לזו, וכמה מעלות כל אחת מהן לארך העולם ולרחבו, ומקום הימים והנהרות הגדולים וכיוצא בזה, שהיא הגיאוגרא״פיא, דומה בענינה לענין ידיעת ספורי הדורות, שצריכה גם היא לגופה של תורה, שזכרה המדינות שכבשו תולדות נח, ומסעותיו של א״א ע״ה, וגבולי א״י, ולכת ישראל במדבר, והימים והנהרות שנזכרו שמותן בתורה, ויותר מזה בספרי הנביאים, שבעיני הסכל ידיעה זו הכל זר ומפליא, והיודע יבין שהם נכונים כפי המציאות הנראה, ובכלל זה לדעת העמים הגרים במדינות הרבות שבד׳ חלקי העולם, מעשיהם ומדותיהם ואמונתם, שהידיעות הללו לפני גדולים תנחנו, ויכון לקחת עצה ממנו בכל דבר קנין ומקנה:
6
ז׳ואין צריך לומר שלמודי הטבעיות, שהן ידיעת מיני הדוממים והצמחים והבע״ח והמחצבים והיסודות, ולמודי הלמודיות כמו חכמת המספר והמדידה ותכונת השמים וכיוצא, שהן קשורין בהלכות התורה כמו דיני כלאים וקביעת המועדים וסימני החיה הנאכלת ואשר לא תאכל וכיוצא, ועל המעלימים עין מכמו אלה, עליהם נאמר ואת פעל ה׳ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו, שהן כלם בכלל אמרו אז תבין יראת ה׳, שגם על ידיהן יבין האדם רוממות השם וכחו וגדולתו, ויגדל כבוד השם בלבו וייראנו, ואין צורך להרחיב הדבור באלה, שכבר האריכו בזה המחברים הקדמונים זצ״ל, ובהיות שעל למוד ידיעות הללו פקד מעלת הקיסר יר״ה, הנה דבריו משמחי לב, כי האמת אהוב לאלהים, וראוי לנו לעשות דבר נאה ומתוקן כזה:
7