ילקוט שמעוני על התורה קכ״וYalkut Shimoni on Torah 126

א׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שָׁלֹשׁ מַפְתֵּחוֹת הֵן בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא מְסָרָן בְּיַד שָׁלִיחַ, אֵלּוּ הֵן, מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּפְתַּח (ה') אֶת רַחְמָהּ", מַפְתֵּחַ שֶׁל מָטָר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב", מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יג) "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי, אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ". וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעֲמָא לֹא קָא חָשִׁיב לֵהּ לְהָא, אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹחָנָן, גְּשָׁמִים הַיְנוּ פַּרְנָסָה.
1
ב׳תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁצִּירִים לַבַּיִת כָּךְ צִירִים לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ד, יט) "וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁדְּלָתוֹת לַבַּיִת כָּךְ דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, י) "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי". אָמַר רָבָא, כֻּלָּן אֵינָן מִטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, יד) "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכָל אָדָם, וּבְאִישׁ לֵיכָּא צִירִים, וְהַכְּתִיב "צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה" צִירֵי בָּשָׂר דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי רְמַ"ח הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ לֹא בָּאִישׁ וְלֹא בָּאִשָּׁה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמַּפְתֵּחַ לַבַּיִת כָּךְ מַפְתֵּחַ לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא תַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁשָׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִתְחַיְּבָה שְׂרֵפָה לַמֶּלֶךְ וּמָצְאוּ בָּהּ רנ"ב אֵבָרִים, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כַּמָּה אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אָמַר רְמַ"ח, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וַהֲלֹא בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ רנ"ב, שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם שֶׁהוֹסִיף בָּהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁנֵי דְּלָתוֹת דִּילְמָא אַידֵי דְזוּטְרָא אִתְמוּחֵי אִתְמַח.
2
ג׳(בראשית כט לב) וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, אַרְבַּע מִדּוֹת בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִין, עֵשָׂו עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִשְׁמָעֵאל שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִין וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה, (עזרא ב, נא) "בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר" זָכוּ וְעָלוּ וּבָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, אֵלּוּ מְרַגְּלִים, "סְתוּר" בַּר מִסְתּוֹרִין "גַּדִי" כְּגִידִין מְרָרִין. שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִים, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים רְאוּבֵן רְאוּ בֵּן בֵּין הַבָּנִים שִׁמְעוֹן שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, אֵין שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים עָכוּר לָהֶם אֶלָּא חָפוּת לָהֶם. (בראשית כט לג) וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. עָתִיד זֶה (לעמוד) [לְהַעֲמִיד] שׂוֹנֵא וּמִי מְרַפֵּא מַכָּתוֹ גַּם אֶת זֶה פִּנְחָס, שֶׁהוּא עוֹמֵד מִלֵּוִי. (בראשית כט לד) הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלָי. עָתִיד זֶה לְלַוּוֹת בָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ, מְרוּבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין. (בראשית כט לה) הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּגֹרֶן, נָתַן לוֹ אֶחָד כּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, בָּא אֶחָד וְנָתַן לוֹ קֹמֶץ שֶׁל חֻלִּין וְהֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אֲדוֹנִי כֹּהֵן, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ כּוּר אֶחָד וְלֹא הֶחֱזַקְתָּ לִי טוֹבָה, וְזֶה לֹא נָתַן לְךָ אֶלָּא קֹמֶץ אֶחָד וְהֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אַתְּ מֵחֶלְקִי נָתַתָּ לִי, אֲבָל זֶה מִשֶּׁלּוֹ נָתַן לִי. כָּךְ, לְפִי שֶׁהָיוּ הָאִמָּהוֹת סְבוּרוֹת שֶׁזּוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה וְכֵיוָן שֶׁיָּלְדָה לֵאָה בֵּן רְבִיעִי אָמְרָה הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר עַל שֶׁהָיוּ לָהּ שֵׁבֶט כְּהֻנָּה וְשֵׁבֶט מַלְכוּת אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, בָּזֶה מְשִׁיחָה בָּזֶה מְשִׁיחָה בָּזֶה מַטֶּה בָּזֶה מַטֶּה בָּזֶה בְּרִית מֶלַח וּבָזֶה בְּרִית מֶלַח בָּזֶה פַּעַם וּבָזֶה פַּעַם בָּזֶה נֵזֶר וּבָזֶה נֵזֶר בָּזֶה קְרִיבָה בָּזֶה קְרִיבָה בָּזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין בָּזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין בָּזֶה צִיץ וּבָזֶה צִיץ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, (איוב לו, ז) "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק (עֵינוֹ) [עֵינָיו"] דֻּגְמָא דִּידֵיהּ. לֵאָה תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ הוֹדָיָה וְעָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי הוֹדָיָה. יְהוּדָה (בראשית לח, כו) "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי", דָּוִד, "הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, דָּנִיֵּאל, (דניאל ב, כג) "לָךְ אֱלָה (ד)אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה". רָחֵל תָּפְסָה פֶּלֶךְ שַׁתְקָנִית וְעָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי מִיסְטוֹרִין בִּנְיָמִין (שמות כח, כ) "יָשְׁפֵה" יֵשׁ פֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ בִּמְּכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאֵינוֹ מַגִּיד, שָׁאוּל, (שמואל א י, טז) ("עַל) [וְאֶת] דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ", אֶסְתֵּר, "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ". עַל כֵּן קָרָא. מְרֻבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין. וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת. מִי מַעֲמִיד רַגְלֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה בַּבַּיִת בָּנֶיהָ.
4
ה׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא בָּא אָדָם שֶׁהוֹדָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁבָּאתָה לֵאָה וְהוֹדָאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' "רְאוּבֵן", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמְרָה לֵאָה רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֵין חָמִי אִלּוּ בְּנִי אַף עַל גַב דְּבְעַל כָּרְחֵיהּ אִשְׁתָּקִיל בְּכֵירוּתֵיהּ מִנֵּיהּ, דִּכְתִיב (דברי הימים א' ה, א) "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ [לִבְנֵי] (לְ)יוֹסֵף", וַאֲפִלּוּ הָכִי לָא אִקַּנִּי בֵּיהּ, מַה כְּתִיב "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם", וְאִלּוּ בֶּן חָמִי אַף עַל גַּב דְּמִנַּפְשֵׁיה זָבִין בְּכֵירוּתֵיה לְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית כה, לג) "וַיִּמְכֹּר [אֶת] בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב", אֲפִלּוּ הָכִי (בראשית כז, מא) "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו".
5