ילקוט שמעוני על התורה ל״דYalkut Shimoni on Torah 34

א׳בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר אֵלּוּ בְּגָדָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ דוֹמִין לְפָנָס רְחָבִין מִלְּמַטָּה וְצָרִין מִלְּמַעְלָה, חֲלָקִין כְּצִפּוֹרֶן וְנָאִים כְּמַרְגָּלִית, כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּין הַבָּאִין מִבֵּית שְׁאָן. כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵן דְּבֵקִין לָעוֹר וּבָהֶן הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מְשַׁמְּשִׁין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים הָיוּ. כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהָיוּ בָּאִין מֵעוֹר. אָמַר רַבִּי לֵוִי לִמְּדָּתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לְפוּם חֵילְךָ אֱכֹל (בראשית ב, טז) מִכֹּל עֵץ הַגַּן תֹּאכֵל, ופְרֶא מִן מַה דְּאַתּ לָבִישׁ "וַיַּעַשׁ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר", וְיוֹתֵר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם הָווּ שְׁרוּיִין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, כָּתְנוֹת עוֹר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִן הָעוֹר שֶׁהִפְשִׁיט הַנָּחָשׁ לָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָשָׂה לָהֶם כָּתְנוֹת כָּבוֹד לְאָדָם וּלְעֶזְרוֹ. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה אָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ אוֹי לִי שֶׁמָּא הַנָּחָשׁ שֶׁהִתְעָה אוֹתִי יָבוֹא וִישׁוּפֵנִי, וְנִשְׁתַּלַּח לוֹ עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ לְהָאִיר לוֹ וּלְשָׁמְרוֹ מִכָּל רָע. רָאָה אָדָם וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ וּפָשַׁט יָדָיו לְאוֹרוֹ וְאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. אָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁנִּבְדָּל יוֹם הַקֹּדֶשׁ מִיּוֹם הַחוֹל שֶׁאֵין לְהַבְעִיר אֵשׁ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מִי שֶׁמַּבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ שׁוֹמֵעַ מִן הַמַּבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לוֹ קָדוֹשׁ וּסְגֻלָּה, וּמַצִּילוֹ מִצָּרַת הָעַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים". בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת נִכְנַס אָדָם בְּמֵימֵי גִּיחוֹן הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ וְהָיָה מִתְעַנֶּה שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת יָמִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גּוּפוֹ כְּלִבּוֹ עַד שֶׁאֲנִי בַּחַיִּים אֶבְנֶה לִי בֵּית מָלוֹן לְרִבְצִי אָמַר, וּמַה הַלּוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁהֵן עֲתִידִין לִכְתּוֹב בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲתִידִין מֵימֵי הַיַּרְדֵּן לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם גּוּפִי שֶׁגָּבְלוּ שְׁתֵּי יָדָיו וְרוּחַ נִשְׁמַת פִּיו שֶׁנָּפַח בְּאַפִּי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וּלְאַחַר מִיתָתִי יָבוֹאוּ וְיִקְחוּ אֶת עַצְמוֹתַי וְיַעֲשׂוּ לָהֶם ע"ז, אֶלָּא הֲרֵינִי מַעֲמִיק אֶת אֲרוֹנִי לְמַטָּה בָּאָרֶץ, מְעָרָה לִפְנִים מִמְּעָרָה, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.
2
ג׳(בראשית ג כב-כד) הֵן הָאָדָם, הָיָה מְתֻקָּן לְמִיתָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרְאוֹת הָעוֹלָם, תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לֹא הִתְחִיל אֶלָּא אָדָם, וַעֲשָׂאוֹ גֹּלֶם. בָּא לִזְרֹק בּוֹ נְשָׁמָה, אָמַר, אִם אֲנִי מַעֲמִידוֹ עַכְשָׁיו, יֹאמְרוּ שֻׁתָּף נַעֲשָׂה עִמִּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֶלָּא הֲרֵינִי מַנִּיחוֹ גֹּלֶם עַד שֶׁאֶבְרָא הַכֹּל. מִשֶׁגָּמַר הַכֹּל אָמְרוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אִי אַתָּה עֹשֶׂה אָדָם שֶׁאָמַרְתָּ. אָמַר לָהֶם כְּבָר עֲשִׂיתִיו וְאֵינוֹ חָסֵר אֶלָּא זְרִיקַת נְשָׁמָה, וְהֶעֱמִידוֹ וְכָלַל בּוֹ הָעוֹלָם, בּוֹ הִתְחִיל בּוֹ סִיֵּם, דִּכְתִיב (תהלים קלט, ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ".
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה "וַיַּעַשׁ ה' אֱלֹהִים כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם", מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּגְדֵי כְּהֻנָּה כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, יא) "וְהִנֵּה [הָ]אִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים", וּכְתִיב "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ" מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ, (מלאכי ב, ז) "כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁרָאָה קַרְתִּי אֶחָד, וְהִלְבִּישׁוֹ כִּבְנֵי פְּלָטִין, אָמְרוּ בְּנֵי פְּלָטִין לַמֶּלֶךְ, אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא קַרְתְּנִי הוּא כָּמוֹנוּ. כָּךְ אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁהוּא יְצִיר עָפָר הֲרֵי הוּא כָּמוֹנוּ. הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. לְמֶלֶךְ שֶׁחִבֵּב עַבְדּוֹ וְעָשָׂה לוֹ מוּנְיָק שֶׁל זָהָב, סָרַח, נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְנָתַן עָלָיו כְּבָלִין כָּךְ עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, וּכְשֶׁחָטָא הֶעֱבִירוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ז) "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְּאֵנָה".
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְהִשְׁלִיטוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, הִתְחִילוּ הַכֹּל אוֹמְרִים שֻׁתָּפוּ הוּא, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ טְרָדוֹ, כָּךְ וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' מִגַּן עֵדֶן.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְעָשָׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, סָרְחָה, נְטָלוֹ הֵימֶנָּה וְכָתַב לָהּ גֵּט. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחוֹ לְאָדָם בְּגַן עֵדֶן וְעָשָׂה לוֹ עֶשֶׂר חֻפּוֹת, כֵּיוַן שֶׁחָטָא נָתַן לוֹ גֵּט, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְשַׁלְּחֵהוּ", וְאֵין שִׁלּוּחַ אֶלָּא גֵּט, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, א) "וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ".
6
ז׳דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיֵיס, "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ", כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, דַּיֶּךָ פַּפְּיֵיס אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים וְעָזַב דֶּרֶךְ חַיִּים וּבָרַר לוֹ דֶּרֶךְ הַמָּוֶת רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" רַבָּנָן אַמְרִין, כְּגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ה) "וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ הַבַּדִּים". רִישׁ לָקִישׁ אָמַר, כְּיוֹנָה מַה זֶה בּוֹרֵחַ אַף זֶה בּוֹרֵחַ. וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֵּרוּשִׁין כְּאִשָּׁה וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, מְלַמֵּד שֶׁהַכְּרוּבִים קוֹדְמִין לְכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב, זוֹ גֵּיהִנֹּם, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ הָאָרֶץ, מְלַמֵּד שֶׁדֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְעֵץ הַחַיִּים. וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵץ חַיִּים הִיא". מַה זֶה לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ אַף זֶה לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, כְּאֵלִיָּהוּ, מַה זֶּה לֹא טָעַם טַעַם מִיתָה אַף זֶה לֹא הָיָה רָאוּי לִטְעֹם טַעַם מִיתָה. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אָדָם הָיָה כְּאֶחָד כֵּיוָן שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ צַלְעָתוֹ שָׁב לָדַעַת טוֹב וָרָע. וְעַתָּה, מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לוֹ ה' בָּה פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה. כְּמָה דְּאַתּ אָמַר (דברים י, יב) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ". וַיְשַׁלְּחֵהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שִׁלּוּחַ מִגַּן עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. הִקְשָׁה עָלָיו רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, שִׁלַּח מִגַּן עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא שִׁלַּח בָּעוֹלָם הַבָּא. וְדָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, (תהלים יז, טו) "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ", לִכְשֶׁיָּקִיץ אוֹתוֹ שֶׁנִּבְרָא כִּתְמוּנָתֶךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַצְדִּיקוֹ מֵאוֹתָהּ גְּזֵרָה. וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים. כְּשֶׁבְּרָאוֹ בְּרָאוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים וּבְמִדַּת הַדִּין וּכְשֶׁטְּרָדוֹ טְרָדוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים הֵן הָאָדָם, לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בְּצִוּוּיֶךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל". וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹהֲבִין וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן. פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹן טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ מִפְּלָטִין שֶׁלּוֹ. הַשֵּׁנִי, חֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְנָתַן אַסְפְּרוּס עָלָיו. שְׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה עָלָיו חָבִיב בְּיוֹתֵר, אָמַר, אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. כָּךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, נֹחַ, (בראשית ז, טז) "וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ", אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר אָמַר אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יז) "וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם". וַיְגָרֶשׁ. הֶרְאָה לוֹ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָהּ דְּאַתּ אָמַר (איכה ג, טז) "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי". לְמִגְרְשָׁהּ שֶׁל גַּן עֵדֶן טְרָדוֹ וְהוֹשִׁיב עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ. מִקֶּדֶם. רַב אָמַר, בְּכָל מָקוֹם רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת קַיִן, "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן", רוֹצֵחַ, (דברים ד, מא) "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים וְגוֹ' מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ".
7
ח׳דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֵן נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי וָאֵדַע כִּי כְּרוּבִים הֵמָּה" וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב. עַל שֵׁם (תהלים קד, ד) "מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט" הַמִּתְהַפֶּכֶת. שֶׁהֵן מִתְהַפְּכִין פְּעָמִים אֲנָשִׁים פְּעָמִים נָשִׁים פְּעָמִים רוּחוֹת פְּעָמִים מַלְאָכִים.
8
ט׳דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן נִבְרָא גֵּיהִנֹּם גֵּיהִנֹּם נִבְרָא בַּשֵּׁנִי וְגַן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי, "וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב" עַל שֵׁם (מלאכי ג, יט) "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא". הַמִּתְהַפֶּכֶת. שֶׁהִיא מִתְהַפֶּכֶת עַל הָאָדָם וּמְלַהַטְתּוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו וּמֵרַגְלָיו וְעַד רֹאשׁוֹ. אָמַר אָדָם, מִי מַצִּיל אֶת בָּנַי מֵאֵשׁ לֹהֵט, זוֹ חֶרֶב מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת" רַבָּנָן אַמְרִין, חֶרֶב תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמט, ו) "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אָדָם שֶׁבָּנָיו עֲתִידִין לֵאָבֵד בְּגֵיהִנֹּם מִעֵט עַצְמוֹ מִפִּרְיָה וּרְבִיָּה, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת עֲתִידִין בָּנָיו לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, נִזְקַק לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת. (בראשית ד, א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ. וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. יָצָא אָדָם וְיָשַׁב לוֹ חוּץ לְגַן עֵדֶן בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן סָמוּךְ לְהַר הַמּוֹרִיָּה, וּמִשָּׁם לְקָחוֹ וּלְשָׁם הֶחֱזִירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם". עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת קָדְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים", "דֶּרֶךְ", זֶה דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְאַחַר כָּךְ "עֵץ הַחַיִּים", זֶה תּוֹרָה.
9