ילקוט שמעוני על התורה ת״לYalkut Shimoni on Torah 430

א׳רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֶמְרָה (תּוֹרָה) [בַּתּוֹרָה דִּבּוּר לְמֹשֶׁה], בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבְהַר סִינַי, וּבְאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר "בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה" מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּהַר סִינַי מַהוּ אוֹמֵר (במדבר ג, א) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי", מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת הַר סִינַי. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מַהוּ אוֹמֵר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כט, מג) "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי", עָתִיד אֲנִי לְהִתְוַעֵד בָּהֶן וּלְהִתְקַדֵּשׁ בָּהֶן, אֵימָתַי הָיָה זֶה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כד) "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לִתֵּן יְעִידָה לַדִּבְּרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ", לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר וְלֹא אוֹצִיא הַזְּקֵנִים שֶׁכָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ בְּדִבּוּר עִם מֹשֶׁה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנִּרְאוּ בְּדִבּוּר עִם מֹשֶׁה, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁלֹּא נִתְוַעֲדוּ בְּדִבּוּר עִם מֹשֶׁה וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן שֶׁנִּתְוַעֵד בְּדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה", לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכֻלָּם, אוֹ אוֹצִיאֵם מִן הַיְעִידָה, וְלֹא אוֹצִיאֵם מִן הַדִּבְּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם כה, כב) "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ", אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא אוֹצִיא אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְדַבֵּר אֵלֶיךָ", עִמְּךָ הָיָה הַדִּבּוּר, וְלֹא הָיָה הַדִּבּוּר עִם כֻּלָּם. יָכוֹל לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין הַדִּבּוּר אֲבָל הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר "קוֹל לוֹ", אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא בְּנֵי אַהֲרֹן, אוֹצִיא בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא אוֹצִיא אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "קוֹל לוֹ", אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אוֹצִיא אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיִּקָּרֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר "קוֹל לוֹ קוֹל אֵלָיו", מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל וְאֵין כֻּלָּן שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל, מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט) "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "הַקּוֹל", אֶלָּא "הַקּוֹל" שֶׁמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ד-ז) "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד" אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה", יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקוֹל נָמוּךְ תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּקוֹל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ" אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "עַד הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה" אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עַד הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הָיָה נִפְסַק. מֵאֹהֶל מוֹעֵד. יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט) "מֵעַל הַכַּפֹּרֶת", יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים", דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, וְהַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה כג, כד) "הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", רְאֵה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהֵיכָן גָּרְמָה לְכָבוֹד זֶה הַמְרֻבֶּה כִּבְיָכוֹל נִדְחַק (לֵרָאוֹת) [לִהְיוֹת] מְדַבֵּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים.