ילקוט שמעוני על התורה תנ״הYalkut Shimoni on Torah 455
א׳(ויקרא ב יד) וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, כְּתִיב (בראשית ב, ז) "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה", וְאוֹמֵר "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי", אָדָם מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מִזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּחוּצָה לָאָרֶץ חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים". וְאוֹמֵר (מלכים ב ד, מב) "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ" וְגוֹ', וַהֲלֹא אֵין שָׁם לֹא יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְתַלְמִידָיו, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַנִּזְקָק לַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִין בַּזְּמַן הַזֶּה, אָמַרְתִּי לוֹ בִּשְׂכַר שֶׁהִפְרִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָן, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁמָּצָא אָדָם אֶחָד מִמִּשְׁפָּחָה נְמוּכָה, וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, שִׁגֵּר לָהֶם הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת רַבּוֹת לִבְנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה בִּשְׁבִילוֹ. אֲפִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה אֶלָּא יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ (בראשית לו, כב) "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", שְׂכַר תּוֹרָה בְּיָדוֹ. וְאִם תַּקְרִיב חוֹבָה. (רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר) "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים", בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מֵהֵיכָן בָּאָה, מִן הַשְּׂעוֹרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִטִּים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר (שמות ט, לא) "אָבִיב" בְּמִצְרַיִם, וְנֶאֱמַר "אָבִיב" לְדוֹרוֹת, מָה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם שְׂעוֹרִין, אַף אָבִיב הָאָמוּר לְדוֹרוֹת שְׂעוֹרִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מָצִינוּ יָחִיד שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחִטִּין וְחוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין, וְצִבּוּר שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַחִטִּין, וְחוֹבָתָן מִן הַשְּׂעוֹרִים, אִם אַתָּה אוֹמֵר עֹמֶר בָּא מִן הַחִטִּין לֹא מָצִינוּ צִבּוּר שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַשְּׂעוֹרִין.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר אִם אָתָּה אוֹמֵר עֹמֶר מִן הַחִטִּין אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּכּוּרִים. וְאִם תַּקְרִיב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁמִּצְוַת הָעֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּמָה, מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מִן הַקָּמָה יָבִיא מִן הָעֳמָרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּקְרִיב".
2
ג׳דָּבָר אַחֵר לְפִי שֶׁמִּצְוָתוֹ לְהָבִיא מִן הַלַּח, מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מִן הַלַּח יָבִיא מִן הַיָּבֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּקְרִיב".
3
ד׳דָּבָר אַחֵר "תַּקְרִיב" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמִּצְוָתוֹ לִקְצֹר בַּלַּיְלָה, מִנַּיִן שֶׁאִם נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּקְרִיב". תַּקְרִיב כָּל מַה שֶּׁהוּא, תַּקְרִיב, מִכָּל מָקוֹם. תַּקְרִיב, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. תַּקְרִיב, וַאֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה. וְהָתְנַן כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעֹמֶר וְכוּ', מַה דְּיוֹם, בַּלַּיְלָה לָא אַף לַיְלָה, בַּיּוֹם נַמִּי לָא, אָמַר רָבָא לָא קָשְׁיָא הָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּתַנְיָא הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מִנְחַת הָעֹמֶר וְנִטְמָא, אִם יֵשׁ אַחֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הָבֵא אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאִם לָאו, אוֹמֵר לוֹ הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתֹק, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אוֹמֵר לוֹ הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתֹק, שֶׁכָּל הָעֹמֶר הַנִּקְצָר שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ פָּסוּל.
4