ילקוט שמעוני על התורה תנ״וYalkut Shimoni on Torah 456

א׳וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, עֲתִידָה מִנְחַת בִּכּוּרִים לִפְסֹק וְלַחֲזֹר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל", עָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וְאִם תַּקְרִיב זוֹ מִנְחָה הַבָּאָה חוֹבָה, אוֹ יָכוֹל נְדָבָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, י) "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם", לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חוֹבָה, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִם" לוֹמַר אִם אַתֶּם מְבִיאִים אוֹתָהּ לְרָצוֹן, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ נְדָבָה הֲבֵאתֶם אוֹתָהּ, וְאִם אִי אַתֶּם מַעֲלִים אוֹתָהּ לְרָצוֹן, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא הִקְרַבְתֶּם אוֹתָהּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ" וְגוֹ'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, יָכוֹל יָבִיא מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן, וְדִין הוּא, וּמָה אִם חִטִּים שֶׁכְּשֵׁרוֹת לִשְׁאָר מְנָחוֹת לֹא כָּשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעֹמֶר, כּוּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לִשְׁאָר מְנָחוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִכְשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעֹמֶר, שְׂעוֹרִים יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לִשְׁאָר מְנָחוֹת וְכָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעֹמֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעוֹרִים שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה בָּאָה מֵהֶם תֹּאמַר בְּכוּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן שֶׁאֵין מִנְחַת סוֹטָה בָּאָה מֵהֶן, יָצְאוּ חִטִּין מִן הַכָּתוּב, כּוּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן מִקַּל וָחֹמֶר. [תָּנוּ רַבָּנָן] (רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר) אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ. אָבִיב, זֶה אָבִיב. קָלוּי בָּאֵשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאֵשׁ כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קָלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר אַחֵר. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא אֵין לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר קַלִּיל, הָא כֵּיצַד אַבּוּב שֶׁל קַלַּאי הָיָה שָׁם וְהָיָה מְנֻקָּב כִּכְבָרָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ. אָבִיב קָלוּי (בָּאֵשׁ) גֶּרֶשׂ, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אָבִיב קָלוּי אִם גֶּרֶשׂ קָלוּי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בָּאֵשׁ הִפְסִיק הָעִנְיָן. כַּרְמֶל, רַךְ וּמָל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב ד, מב) "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה" וְגוֹ'.

ב׳כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן. חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ, וּמִן הָאָרֶץ, וְאֵין בָּאִין אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא עֹמֶר הַבָּא מִן הַיָּשָׁן כָּשֵׁר, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאִין מִן הַיָּשָׁן כְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא שֶׁחִסֵּר מִצְוָה. עֹמֶר דִּכְתִיב "תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ", דַּאֲפִלּוּ מִן הַעֲלִיָּה. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דִּכְתִיב (ויקרא כג, יז) "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ", וְלֹא מִחוּצָה לָאָרֶץ, "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם" דַּאֲפִלּוּ מִן הָעֲלִיָּה, הָא אַפִּיקְתֵּיהּ, אָמַר קְרָא "תָּבִיאוּ", דַּאֲפִלּוּ מִן הָעֲלִיָּה, הָא מִבָּעֵי לֵיהּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר יִהְיֶה כָּזֶה, אִם כֵּן לִכְתֹּב קְרָא תָּבִיא, מַאי תָּבִיאוּ, שְׁמַע מִינָהּ תַּרְתֵּי. וְהָכְתִיב "רֵאשִׁית", לְמִצְוָה. וְהָא כְּתִיב (שם טז) "חֲדָשָׁה", הַאי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת מִן הַיָּשָׁן כְּשֵׁרוֹת, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "חֲדָשָׁה", שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת. עַד כָּאן לָא פְּלִיגֵי אֶלָּא בְּחָדָשׁ, אֲבָל בָּאָרֶץ לָא פְּלִיגֵי, דְּעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵאֶרֶץ אִין, מִחוּצָה לָאָרֶץ לָא, כְּמָאן, דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עֹמֶר בָּא מִחוּצָה לָאָרֶץ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (ויקרא כג, י) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ קֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְקָסָבַר חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּאוֹרַיְתָא הִיא, דִּכְתִיב "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם", כָּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע. "וְכִי תָבוֹאוּ" זְמַן בִּיאָה הִיא, וְכֵיוָן דְּאוֹרָיְתָא הוּא אַקְרוּבֵי נַמִּי מַקְרְבִינָן. רָמֵי לֵיהּ רָמִי בַּר חַמָּא לְרַב חִסְדָּא, תְּנַן שׁוֹמְרֵי סְפִיחִים נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. וּרְמִינְהוּ (ויקרא כה, ו) "לְאָכְלָה", וְלֹא לְשָׂרְפָהּ, אָמַר לֵיהּ, רַחֲמָנָא אָמַר "לְדֹרֹתֵיכֶם", וְאַתְּ אָמַרְתְּ תִּבְטֹל. אָמַר לֵיהּ, וּמִי קָאֲמִינָא תִּבְטֹל, וְלֵיתֵי מִאֶשְׁתָּקַד. אָמַר קְרָא כַּרְמֶל וְלֵיכָּא. וְלֵיתֵי מִכַּרְמֶל דְּאֶשְׁתָּקַד, אָמַר קְרָא כַּרְמֶל תַּקְרִיב, בָּעִינָן כַּרְמֶל בִּשְׁעַת הַקְרָבָה וְלֵיכָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כַּרְמֶל תַּקְרִיב, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, (ויקרא כג, י) "רֵאשִׁית קְצִירְךָ", וְלֹא סוֹף קְצִירְךָ. מֵתִיב רַבָּה וְאִם תַּקְרִיב, בְּמִנְחַת הָעֹמֶר וְכוּ', אַלְמָא מִשּׁוּם בִּכּוּרִים הוּא, תְּיוּבְתָּא.