ילקוט שמעוני על התורה תנ״זYalkut Shimoni on Torah 457
א׳בִּכּוּרֶיךָ, בִּכּוּרֵי כָּל יָחִיד וְיָחִיד, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ בָּאָה [אֶלָּא] מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "בִּכּוּרִים לַה'", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בִּכּוּרִים לַה'", מַה בִּכּוּרִים הָאָמוּר לְהַלָּן (לְיָחִיד) מִשֶּׁל צִבּוּר, אַף בִּכּוּרִים הָאָמוּר כָּאן (לְיָחִיד) מִשֶּׁל צִבּוּר. וְאִם תֹּאמַר זוֹ מִשֶּׁל יָחִיד וּלְהַלָּן מִשֶּׁל צִבּוּר, אָמַרְתָּ לָאו, אִם זוֹ בִּכּוּרִים לַה' אֵין הָעֹמֶר הַלָּזוֹ רֵאשִׁית קָצִיר, וְאִם הַלָּזוֹ רֵאשִׁית קָצִיר אֵין זוֹ בִּכּוּרִים לַה'. דְּבָרִים הַמְחֻסָּרִין כָּאן אֲמָרָן הַכָּתוּב לְהַלָּן. (ויקרא ב טו) וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן, עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמַה מִּנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לְבוֹנָה, טְעוּנָה שֶׁמֶן, לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁטָּעוּן לְבוֹנָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן שֶׁמֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן. עָלֶיהָ, לְבוֹנָה, וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמַה לֶּחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵינוֹ טָעוּן שֶׁמֶן טָעוּן לְבוֹנָה, מִנְחַת נְסָכִים שֶׁטְּעוּנָה שֶׁמֶן אֵינוֹ דִין שֶׁטְּעוּנָה לְבוֹנָה תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", עָלֶיהָ לְבוֹנָה וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה. מִנְחָה, לְרַבּוֹת מִנְחַת שְׁמִינִי לִלְבוֹנָה. "הִיא", לְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. אָמַר מַר עָלֶיהָ "שֶׁמֶן", וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן. וְאֵימָא עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא עַל מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁמֶן, מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֲנִים הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, כְּלִי, חוּץ, וְצוּרָה, הַגָּשָׁה, וְאִשִּׁים. אַדְּרַבָּה, לֶחֶם הַפָּנִים הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן צִבּוּרָא, חוֹבָה, טָמֵא דְּאָכִיל, פִּגּוּלָא, בְּשַׁבָּתָא. מִסְתַּבְּרָא (ויקרא ב, א) נֶפֶשׁ. אָמַר מַר "עָלֶיהָ לְבוֹנָה", וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה. וְאֵימָא עָלֶיהָ לְבוֹנָה וְלֹא עַל מִנְחַת כֹּהֲנִים לְבוֹנָה, מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֵן הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, בָּלוּל בְּלוֹג, מֻגָּשׁ, בִּגְלַל עֶצֶם, אַדְּרַבָּה, מִנְחַת נְסָכִים הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן צִבּוּרָא, חוֹבָה, דְּאִיטְמֵי בְּשַׁבָּתָא. מִסְתַּבְּרָא (שם) נֶפֶשׁ. מִנְחָה, לְרַבּוֹת מִנְחַת שְׁמִינִי לִלְבוֹנָה. וְאֵימָא לְהוֹצִיא. הַאי מַאי, אִי אָמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא לְרַבּוֹת, שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמַרְתְּ לְהוֹצִיא, לָמָּה לִי שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לֹא יָלְפִינָן. הִיא, לְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. וְאֵימָא לְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִים. מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֲנִים הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, כְּלִי, מַצָּה, וְעֶצֶם, וְהַגָּשָׁה, וְאִשִּׁים. אַדְּרַבָּה, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן צִבּוּרָא, חוֹבָה, טָמֵא, דְּאָכִיל, פִּגּוּלָא, בְּשַׁבָּתָא, מַתִּיר, תְּנוּפָה, בָּאָרֶץ, בִּזְמַן, חָדָשׁ, דְּהַנֵּי נְפִישִׁין, מִסְתַּבְּרָא נֶפֶשׁ. הִיא, פְּרָט לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וַהֲלֹא דִּין הוּא, אִם מִעַטְתִּים מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּמִנְחַת נְסָכִים לֹא אֲמַעֲטֵם מִן הַלְּבוֹנָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּמִנְחַת נְסָכִים. אִם מִעַטְתִּים מִן הַלְּבוֹנָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּלֶחֶם הַפָּנִים לֹא אֲמַעֲטֵם מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּלֶחֶם הַפָּנִים. הוּא הַדִּין אִם מִעַטְתִּים מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּלֶחֶם הַפָּנִים אֲמַעֲטֵם מִן הַלְּבוֹנָה שֶׁהִיא נּוֹהֶגֶת בְּלֶחֶם הַפָּנִים. וְאִם מִעַטְתִּים מִן הַלְּבוֹנָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּמִנְחַת נְסָכִים אֲמַעֲטֵם מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּמִנְחַת נְסָכִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא" פְּרָט לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן טְעוּנִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה.
1