ילקוט שמעוני על התורה תנ״חYalkut Shimoni on Torah 458

א׳(ויקרא ג א) וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל הַמֵּבִיא שְׁלָמִים מֵבִיא שָׁלוֹם לָעוֹלָם. אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַתּוֹדָה. אֲרַבֶּה אֶת הַתּוֹדָה שֶׁהִיא בָּאָה שְׁלָמִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹלָה, אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח. אֲרַבֶּה אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח שֶׁאֵין בָּאִין עַל חֵטְא, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח". מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת וְהַיַּיִן וְהַלְבוֹנָה וְהָעֵצִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבָּנוֹ", שְׁלָמִים. הָא כָּל הַמֵּבִיא שְׁלָמִים מֵבִיא שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

ב׳דָּבָר אַחֵר שְׁלָמִים שֶׁהַכֹּל מְשֻׁלָּמִים בָּהֶם, הַדָּם וְהָאִמּוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים, הָעוֹר וְהַבָּשָׂר לַבְּעָלִים.

ג׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִי שֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא שְׁלָמִים וְאֵין הָאוֹנֵן מֵבִיא שְׁלָמִים. אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים שֶׁהוּא מִין שִׂמְחָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַתּוֹדָה, אֲרַבֶּה אֶת הַתּוֹדָה שֶׁהִיא בָּאָה שְׁלָמִים, מִנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹלָה, אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה שֶׁהִיא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, אֲרַבֶּה אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח שֶׁאֵינָן בָּאִים עַל הַחֵטְא, מִנַּיִן לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח". מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת הַיַּיִן וְהַלְּבוֹנָה וְהָעֵצִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ", הָא כָּל קָרְבָּן שֶׁמֵּבִיא, מֵבִיא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן אֵינוֹ מֵבִיא.

ד׳מְנָלַן דְּבָעִינָן זְבִיחָה לִשְׁמָהּ, דְּאָמַר קְרָא וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְדִילְמָא הַיְנוּ שְׁמַיְהוּ, מִדִּכְתִיב "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים", (שם ז, יד) "הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים", וְלֹא כָּתַב זֶבַח וְהָכָא כְּתִיב זֶבַח, שְׁמַע מִינַהּ שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחָן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן. וְכִי תֵימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה, מַה לִּזְבִיחָה שֶׁכֵּן נִפְסֶלֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכָלִין בְּפֶסַח. אֶלָּא אָמַר קְרָא (שם) "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים", שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְלִכְתֹּב רַחֲמָנָא בְּקַבָּלָה וְלֵילַף זְבִיחָה מִכֻּלְּהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרָךְ מַה לְּקַבָּלָה שֶׁכֵּן פְּסוּלָה בְּזָר. אַשְׁכְּחָן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה זְרִיקָה מְנָלַן, וְכִי תֵימָא לֵילַף מֵהַנֵּי, מַה לְהַנֵּי שֶׁכֵּן טְעוּנִין צָפוֹן וְיֶשְׁנוֹ בְּחַטָּאת הַפְּנִימִית. אֶלָּא אָמַר קְרָא (שם) "הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים", שֶׁתְּהֵא זְרִיקָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְלִכְתֹּב רַחֲמָנָא זְרִיקָה וְלֵילַף שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה מִנֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרָךְ מַה לִּזְרִיקָה שֶׁכֵּן זָר חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה. אַשְׁכְּחָן כֻּלְּהוּ, הוֹלָכָה מְנָלַן. וְכִי תֵימָא לֵילַף מִכֻּלְּהוּ, מַה לְּכֻלְּהוּ שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ, תֹּאמַר בְּהוֹלָכָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ, אֶלָּא אָמַר קְרָא "וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל", וְאָמַר מַר זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, וְתַנְיָא (ויקרא א, ה) "וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם", זוֹ קַבָּלַת הַדָּם, הוֹלָכָה הִיא וְאַפְּקָהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן קַבָּלָה, לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לֹא תַּפְקָהּ מִכְּלַל קַבָּלָה. אַשְׁכָּחָן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָא לָן. אָמַר קְרָא "וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו", שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם תּוֹדָה, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, דְּנַפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁנּוּי בְּעָלִים. וְהַאי לְהָכִי הוּא דְּאָתָא הָא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא "וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו", אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר, בָּא לְלַמֵּד עַל תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים כְּשֵׁרָה, שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם תּוֹדָה פְּסוּלִין, וּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה, תּוֹדָה קְרוּיָה שְׁלָמִים, וְאֵין שְׁלָמִים קְרוּיִין תּוֹדָה. אֶלָּא אָמַר רָבָא, אַתְיָא מֵאֵיל נָזִיר, דִּכְתִיב (במדבר ו, יז) "וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'", שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁנּוּי בְּעָלִים. אַשְׁכְּחָן אֵיל נָזִיר שְׁאָר שְׁלָמִים מְנָלַן, וְכִי תֵימָא נֵילַף מִנָּזִיר, מַה לְּאֵיל נָזִיר שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמּוֹ דָּמִים אֲחָדִים. אִם כֵּן לִכְתֹּב שְׁלָמָיו, מַאי "שְׁלָמִים", לְרַבּוֹת כָּל שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחָן שְׁלָמִים, שְׁאָר כָּל הַקֳּדָשִׁים מְנָא לָן. וְכִי תֵימָא נֵילַף מִשְּׁלָמִים, מַה לִּשְׁלָמִים שֶׁכֵּן טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק. אֶלָּא אָמַר קְרָא (ויקרא ז, לז) "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה" וְגוֹ', הֻקְּשׁוּ לִשְׁלָמִים, מַה שְּׁלָמִים בֵּין בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, בֵּין בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעִינָן לִשְׁמוֹ, אַף כָּל, בֵּין בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים, בֵּין בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, בָּעִינָן לִשְׁמוֹ. אֵימָא הֵיכָא דְּשָׁחִיט לְהוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ לִיפְסְלוּ, אָמַר קְרָא "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְגוֹ' נְדָבָה", נֶדֶר הוּא אֶלָּא אִם כְּמוֹ שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ יְהֵא נֶדֶר, וְאִם לָאו יְהֵא נְדָבָה. וְצָרִיךְ לְמִיכְתַּב "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ", וְצָרִיךְ לְמִיכְתַּב "זֹאת הַתּוֹרָה", דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ" הֲוָה אֲמִינָא לָא יְדָעְנָא בְּמַאי, כָּתַב רַחֲמָנָא "זֹאת הַתּוֹרָה". וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "זֹאת הַתּוֹרָה" הֲוָה אֲמִינָא לִיפְסְלוּ, כָּתַב רַחֲמָנָא "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ". הַבָּקָר, לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר לִשְׁלָמִים, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַתְּשִׁיעִי, אָמַרְתָּ וְכִי הֶקְדֵּשׁ לְפָנָיו מְקַדֵּשׁ אוֹ לְאַחֲרָיו מְקַדֵּשׁ, הֱוֵי אוֹמֵר לְאַחֲרָיו מְקַדֵּשׁ. הַבָּקָר, לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר. מִן הַבָּקָר, לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּלְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, שֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר אֵימָתַי הֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו הֱוֵי אוֹמֵר לְאַחֲרָיו, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא לְאַחַר הַקְּדֻשָּׁה, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַתְּשִׁיעִי שֶׁלִּפְנֵי הַקְּדֻשָּׁה הוּא. הַיָּחִיד מֵבִיא שְׁלָמִים נְדָבָה, וְאֵין הַצִּבּוּר מְבִיאִים שְׁלָמִים נְדָבָה, וַהֲלֹא דִין הוּא, עוֹלַת בְּהֵמָה בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. וּשְׁלָמִים בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, מָה עוֹלַת בְּהֵמָה הֲרֵי הִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, אַף שְׁלָמִים שֶׁהֵן בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה יָבִיאוּ נִדְבַת צִבּוּר. מִנְחָה תּוֹכִיחַ שֶׁהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה וְאֵינָהּ בָּאָה בְּנִדְבַת צִבּוּר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמִנְחָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה נִדְבַת שְׁנַיִם, תֹּאמַר בִּשְׁלָמִים שֶׁהֵם בָּאִים נִדְבַת שְׁנַיִם, עוֹלַת הָעוֹף תּוֹכִיחַ שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת שְׁנַיִם וְאֵינָהּ בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעוֹלַת הָעוֹף שֶׁאֵינָהּ בָּאָה חוֹבַת צִבּוּר, תֹּאמַר בִּשְׁלָמִים שֶׁבָּאִים חוֹבַת צִבּוּר, הוֹאִיל וּבָאִים חוֹבַת צִבּוּר יָבוֹאוּ נִדְבַת צִבּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא", הַיָּחִיד מֵבִיא שְׁלָמִים נְדָבָה, וְאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא שְׁלָמִים נְדָבָה.